A zsoltárok könyve 36

KÁLDI-NEOVULGÁTA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 A karvezetőnek. Az Úr szolgájától, Dávidtól.	1 לַמְנַצֵּחַ ׀ לְעֶבֶד־יְהוָה לְדָוִד
2 Elhatározza magában a gonosz, hogy vétkezik, szeme előtt nincs Isten félelme.	2 נְאֻם־פֶּשַׁע לָרָשָׁע בְּקֶרֶב לִבִּי אֵין־פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינָיו
3 Színe előtt álnokul cselekszik, hadd tapasztalják gyűlöletes gonoszságát.	3 כִּי־הֶחֱלִיק אֵלָיו בְּעֵינָיו לִמְצֹא עֲוֹנֹו לִשְׂנֹא
4 Gonoszság és csalárdság szájának beszéde, tudni sem akar arról, hogy a jót cselekedje.	4 דִּבְרֵי־פִיו אָוֶן וּמִרְמָה חָדַל לְהַשְׂכִּיל לְהֵיטִיב
5 Fekvőhelyén gonoszságon jár az esze, minden utat, amely nem jó, kipróbál, s nem gyűlöli a rosszat.	5 אָוֶן ׀ יַחְשֹׁב עַל־מִשְׁכָּבֹו יִתְיַצֵּב עַל־דֶּרֶךְ לֹא־טֹוב רָע לֹא יִמְאָס
6 Uram, az égig ér kegyességed, a fellegekig hűséged.	6 יְהוָה בְּהַשָּׁמַיִם חַסְדֶּךָ אֱמוּנָתְךָ עַד־שְׁחָקִים
7 Igazságosságod olyan, mint az Isten hegyei, ítéleteid hatalmas mélységek; Fenntartasz, Uram, embert és állatot.	7 צִדְקָתְךָ ׀ כְּהַרְרֵי־אֵל מִשְׁפָּטֶךָ תְּהֹום רַבָּה אָדָם־וּבְהֵמָה תֹושִׁיעַ יְהוָה
8 Istenem, milyen gazdag a te irgalmasságod! Az emberek fiai szárnyad oltalmába menekülnek.	8 מַה־יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן
9 Megrészegülnek házad dús javaitól, gyönyörűséged patakjával itatod őket.	9 יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם
10 Mert nálad van az élet forrása, és világosságod által látunk világosságot.	10 כִּי־עִמְּךָ מְקֹור חַיִּים בְּאֹורְךָ נִרְאֶה־אֹור
11 Terjeszd ki irgalmadat ismerőidre, igazságodat az igaz szívűekre.	11 מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי־לֵב
12 A kevélység lába ne taposson, s meg ne ingasson a bűnös keze engem.	12 אַל־תְּבֹואֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה וְיַד־רְשָׁעִים אַל־תְּנִדֵנִי
13 Íme elhullanak a gonosztevők, úgy megkergeted őket, hogy meg sem állhatnak.	13 שָׁם נָפְלוּ פֹּעֲלֵי אָוֶן דֹּחוּ וְלֹא־יָכְלוּ קוּם
	14 כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ אַל־יַשִּׁא לָכֶם חִזְקִיָּהוּ כִּי לֹא־יוּכַל לְהַצִּיל אֶתְכֶם
	15 וְאַל־יַבְטַח אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ אֶל־יְהוָה לֵאמֹר הַצֵּל יַצִּילֵנוּ יְהוָה לֹא תִנָּתֵן הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר
	16 אַל־תִּשְׁמְעוּ אֶל־חִזְקִיָּהוּ ס כִּי כֹה אָמַר הַמֶּלֶךְ אַשּׁוּר עֲשׂוּ־אִתִּי בְרָכָה וּצְאוּ אֵלַי וְאִכְלוּ אִישׁ־גַּפְנֹו וְאִישׁ תְּאֵנָתֹו וּשְׁתוּ אִישׁ מֵי־בֹורֹו
	17 עַד־בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל־אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם אֶרֶץ דָּגָן וְתִירֹושׁ אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים
	18 פֶּן־יַסִּית אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר יְהוָה יַצִּילֵנוּ הַהִצִּילוּ אֱלֹהֵי הַגֹּויִם אִישׁ אֶת־אַרְצֹו מִיַּד מֶלֶךְ אַשּׁוּר
	19 אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד אַיֵּה אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם וְכִי־הִצִּילוּ אֶת־שֹׁמְרֹון מִיָּדִי
	20 מִי בְּכָל־אֱלֹהֵי הָאֲרָצֹות הָאֵלֶּה אֲשֶׁר־הִצִּילוּ אֶת־אַרְצָם מִיָּדִי כִּי־יַצִּיל יְהוָה אֶת־יְרוּשָׁלִַם מִיָּדִי
	21 וַיַּחֲרִישׁוּ וְלֹא־עָנוּ אֹתֹו דָּבָר כִּי־מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ
	22 וַיָּבֹא אֶלְיָקִים בֶּן־חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר־עַל־הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּופֵר וְיֹואָח בֶּן־אָסָף הַמַּזְכִּיר אֶל־חִזְקִיָּהוּ קְרוּעֵי בְגָדִים וַיַּגִּידוּ לֹו אֵת דִּבְרֵי רַב־שָׁקֵה׃ ס