Actes des Apôtres 13

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Il y avait à Antioche, dans l’Église qui y était établie, des prophètes et des docteurs: Barnabé, Siméon surnommé le Noir, Lucius et Cyrénius, Manahem, qui avait été élevé avec le tétrarque Hérode, et Saul.	1 ואנשים נביאים ומלמדים היו באנטיוכיא בקהלה אשר בה בר נבא ושמעון הנקרא ניגר ולוקיוס הקוריני ומנחם אשר גדל עם הורדוס שר הרבע ושאול
2 Au cours d’une liturgie qu’ils célébraient pour le Seigneur, avec un jeûne, l’Esprit Saint dit ceci: "Séparez-moi Barnabé et Saul pour l’œuvre à laquelle je les ai appelés.”	2 ויהי בשרתם את יהוה ובצומם ויאמר רוח הקדש הבדילו לי את בר נבא ואת שאול למלאכה אשר קראתים לה
3 Alors on fit un jeûne, on se mit en prière et on leur imposa les mains, après quoi ils s’en allèrent.	3 ויצומו ויתפללו ויסמכו את ידיהם עליהם וישלחום
4 Les voilà donc envoyés par l’Esprit Saint. Ils descendirent à Séleucie et de là firent voile vers Chypre.	4 והמה המשלחים על ידי רוח הקדש ירדו אל סלוקיא ומשם באו באניה אל קפרוס
5 Débarqués à Salamine, ils commencèrent d’annoncer la parole de Dieu dans les synagogues des Juifs; Jean leur servait d’auxiliaire.	5 ויבאו אל עיר סלמיס ויגידו את דבר האלהים בבתי הכנסיות אשר ליהודים ויהי להם גם יוחנן למשרת
6 Parcourant l’île entière jusqu’à Paphos, ils tombèrent sur un magicien juif, un soi-disant prophète du nom de Barjésus.	6 ויעברו בכל האי עד פפוס וימצאו איש מגוש אחד נביא שקר איש יהודי ושמו בר ישוע
7 Cet homme s’accrochait au gouverneur Sergius Paulus, un homme ouvert. Celui-ci fit appeler Barnabé et Saul, car il voulait entendre la parole de Dieu,	7 אשר היה עם סרגיוס פולוס שר המדינה איש נבון והוא קרא אליו את בר נבא ואת שאול ויתאו לשמע את דבר האלהים
8 mais l’autre se mit en travers. L’Élymas (c’était son nom, qui signifie le Mage) s’efforçait de détourner de la foi le gouverneur.	8 ויעמד לנגדם אלימא המגוש כי זה תרגום שמו ויבקש להטות את השר מן האמונה
9 Alors Saul, qui n’est autre que Paul, le fixa du regard, rempli de l’Esprit Saint.	9 ושאול הנקרא גם פולוס מלא רוח הקדש ויסתכל בו
10 Il lui dit: "Fils du diable, ennemi de tout ce qui est juste, tu es sans scrupules et tu ne fais que tromper: tu ne cesses de fausser les chemins droits du Seigneur.	10 ויאמר אתה המלא כל מרמה וכל עולה בן בליעל ושונא כל צדק הלא תחדל לסלף את דרכי יהוה הישרים
11 Mais déjà vient sur toi la main du Seigneur et tu vas te retrouver aveugle! Pour un temps tu ne verras plus la lumière du soleil.” À l’instant même tombèrent sur lui ténèbres et nuit obscure, et il tournait en rond, cherchant une main pour le conduire.	11 ועתה הנה יד יהוה בך והיית עור ולא תראה את השמש עד עת מועד ותפל עליו פתאם אפלה וחשכה ויפן הנה והנה ויבקש איש להוליכו בידו
12 À la suite de cet incident, le gouverneur eut la foi. Il était très impressionné par la doctrine du Seigneur.	12 והשר כאשר ראה את המעשה האמין וישתומם על תורת האדון
13 Le groupe de Paul partit à la voile de Paphos; ils arrivèrent à Pergé de Pamphylie. Puis Jean se sépara d’eux et revint à Jérusalem	13 ויצאו פולוס והאנשים אשר אתו מפפוס וירדו באניה ויבאו אל פרגי אשר בפמפוליא ויעזב אתם יוחנן וישב ירושלים
14 tandis qu’eux-mêmes traversaient le pays depuis Pergé et arrivaient à Antioche de Pisidie. Là, le jour du sabbat, ils entrèrent à la synagogue et prirent un siège.	14 והמה נסעו מפרגי ויבאו אל אנטיוכיא אשר בפיסדיא ויבאו אל בית הכנסת ביום השבת וישבו
15 Après la lecture de la Loi et des Prophètes, les chefs de la synagogue les font appeler. “Frères, leur disent-ils, si vous avez pour l’assemblée quelques paroles d’encouragement, parlez.	15 ויהי אחר קריאת התורה והנביאים וישלחו אליהם ראשי הכנסת לאמר אנשים אחים אם יש לכם דבר מוסר לעם דברו
16 Alors Paul se lève, fait un signe de la main et prend la parole: "Écoutez-moi, Israélites, et vous aussi adorateurs de Dieu!	16 ויקם פולוס וינף ידו ויאמר אנשי ישראל ויראי אלהים שמעו
17 Le Dieu de ce peuple, le Dieu d’Israël, avait choisi nos pères. Il a fait que le peuple se multiplie durant son séjour en Égypte; puis il les en a fait sortir à coups de prodiges	17 אלהי העם הזה אלהי ישראל בחר באבותינו וירומם את העם בהיותם גרים בארץ מצרים ובזרוע רמה הוציאם משם
18 et il les a menés par le désert durant une quarantaine d’années.	18 וישא אתם ויכלכלם במדבר כארבעים שנה
19 Il a détruit devant eux sept peuples du pays de Canaan et il leur a donné cette terre en héritage.	19 וישמד שבעה גוים בארץ כנען ויחלק את ארצם להם לנחלה
20 Durant cette période de 450 ans il leur a donné des Juges jusqu’au prophète Samuel.	20 ואחרי כן נתן להם שפטים כארבע מאות וחמשים שנה עד ימי שמואל הנביא
21 Après quoi ils ont demandé un roi et il leur a donné Saül, fils de Kich, un homme de la tribu de Benjamin - cela, pour une quarantaine d’années.	21 וישאלו מלך ויתן להם אלהים את שאול בן קיש איש משבט בנימן ארבעים שנה
22 Mais ensuite Dieu l’a rejeté et a fait arriver le roi David. “J’ai trouvé David, le fils de Jessé, disait-il, c’est un homme selon mon désir, il réalisera tous mes projets.”	22 וכהסירו אותו ויקם את דוד למלך עליהם אשר גם העיד עליו לאמר מצאתי דוד את בן ישי איש כלבבי והוא יעשה את כל חפצי
23 “Et de fait, c’est de la descendance de David que Dieu a fait surgir pour Israël un sauveur, comme il l’avait promis: je veux parler de Jésus.	23 וזה הוא אשר מזרעו הקים האלהים כפי ההבטחה גואל לישראל את ישוע
24 Avant qu’il ne débute sa carrière, Jean déjà avait prêché à tout le peuple d’Israël un baptême de conversion.	24 אשר לפני בואו קדם יוחנן לקרא את טבילת התשובה אל כל עם ישראל
25 Et lorsque Jean était sur le point de terminer sa propre course, il disait: ‘Je ne suis pas ce que vous voudriez que je sois. Mais après moi vient un autre à qui je ne suis pas digne de retirer la sandale.’	25 ויהי ככלות יוחנן את מרוצתו ויאמר למי תחשבוני לא אני הוא כי הנה הוא בא אחרי ואני נקלתי מהתיר את נעלי רגליו
26 “Frères israélites, qui êtes la descendance et les fils d’Abraham, et vous aussi adorateurs de Dieu, c’est à nous qu’a été envoyé ce message de salut.	26 אנשים אחים בני משפחת אברהם ויראי אלהים אשר בקרבכם לכם שלוח דבר הישועה הזאת
27 Les habitants de Jérusalem et leurs chefs l’ont méconnu; ils lui ont fait un procès et de cette façon ils ont accompli les paroles des prophètes qu’on lit chaque sabbat.	27 כי ישבי ירושלים וראשיהם יען אשר לא הכירהו מלאו במשפטם אשר שפטהו את דברי הנביאים הנקראים בכל שבת
28 Bien qu’ils n’aient rien trouvé pour une condamnation à mort, ils ont demandé à Pilate de le faire exécuter.	28 ואף כי לא מצאו בו משפט מות שאלו מאת פילטוס להמיתו
29 Et après avoir accompli tout ce qui était écrit à son sujet, ils l’ont détaché du bois sur lequel il était mort et l’ont mis au tombeau.	29 וכאשר השלימו את כל הדברים הכתובים עליו הורידו אותו מן העץ ויניחהו בקבר
30 “Mais Dieu l’a ressuscité d’entre les morts.	30 אבל האלהים הקימו מן המתים
31 Durant de nombreux jours il s’est montré à ceux qui étaient montés avec lui de Galilée à Jérusalem et qui sont aujourd’hui ses témoins au milieu du peuple.	31 וירא ימים רבים אל העלים אתו מן הגליל ירושלימה והמה עתה עדיו אל העם
32 Voilà comment nous-mêmes sommes porteurs de la promesse que Dieu a faite à nos pères:	32 ואנחנו מבשרים אתכם את בשורת ההבטחה אשר היתה לאבותינו כי אתה מלא האלהים לבנינו בהקימו את ישוע
33 Dieu l’a faite réalité pour nous, qui sommes leurs enfants, en ressuscitant Jésus, comme il est écrit dans le deuxième psaume: Tu es mon Fils, moi aujourd’hui je t’ai donné la vie.	33 ככתוב במזמור השני בני אתה היום ילדתיך
34 “Dieu l’a relevé d’entre les morts, et il ne retombera pas, il ne fera pas l’expérience de la corruption. Cela a été dit: Je vous donnerai les choses saintes de David, celles qui ne trompent pas.	34 ועל אשר הקים אתו מן המתים לבלתי שוב עוד לשחת כה אמר אתן לכם חסדי דוד הנאמנים
35 Et il est dit ailleurs: Tu ne permettras pas que ton saint connaisse la corruption.	35 על כן הוא אמר גם במקום אחר לא תתן חסידך לראות שחת
36 “David a eu beau servir les plans de Dieu à son époque, il s’est endormi et est allé rejoindre ses pères: il a connu la corruption.	36 כי דוד גוע אחרי שרתו בדורו לעצת האלהים ויאסף אל אבותיו וירא את השחת
37 En revanche, celui que Dieu a ressuscité n’a pas vu la corruption.	37 ואשר האלהים הקים אותו הוא לא ראה השחת
38 “Sachez-le donc, frères, ce qui nous est promis, c’est que par son intermédiaire vous recevrez le pardon des péchés, de toutes ces choses dont vous ne pouviez être justifiés par la Loi de Moïse.	38 לכן אנשים אחים יודע לכם כי על ידי זה הגד לכם סליחת החטאים
39 Oui, celui qui croit en lui est justifié.	39 ובכל אשר לא יכלתם להצטדק בתורת משה כל המאמין יצדק על ידו
40 Veillez donc à ce que ne vous arrive pas ce qui est dit dans les prophètes:	40 לכן השמרו לכם פן יבוא עליכם הנאמר בנביאים
41 Regardez, vous qui êtes bons pour vous moquer, soyez stupéfaits, abasourdis, car je vais faire quelque chose, et ce sera de vos jours, une œuvre que vous ne croiriez pas si on vous le disait.”	41 ראו בגדים והתמהו ושמו כי פעל פעל אני בימיכם פעל אשר לא תאמינו כי יספר לכם
42 Quand ils sortirent de la synagogue, on les pria de reprendre ce sujet le sabbat suivant.	42 ובצאת היהודים מבית הכנסת בקשו מהם הגוים לדבר אליהם את הדברים האלה בשבת הבאה
43 L’assistance se dispersa, mais un certain nombre de Juifs et de prosélytes adorateurs de Dieu suivirent Paul et Barnabé. Ils continuèrent de converser avec eux pour les persuader de persévérer dans la grâce de Dieu.	43 ורבים מן היהודים ומגרי הצדק הלכו אחרי פולוס ובר נבא בהפרד הקהל והמה דברו על לבם ויזהירום לעמד בחסד האלהים
44 Le sabbat suivant, presque toute la ville était là pour entendre Paul qui fit un long exposé sur le Seigneur.	44 ובשבת השנית נקהלה כמעט כל העיר לשמע את דבר יהוה
45 Les Juifs furent pris de jalousie en voyant tout ce monde, et ils commencèrent à contredire Paul avec des insultes.	45 ויהי כראות היהודים את המון העם וימלאו קנאה ויכחישו את דברי פולוס הכחש וגדף
46 Paul et Barnabé ne se laissèrent pas démonter; ils leur dirent: "C’est à vous qu’il fallait d’abord annoncer la parole de Dieu. Mais, puisque vous la rejetez et vous privez vous-mêmes de la vie éternelle, nous allons vers les païens.	46 אז הגידו פולוס ובר נבא על פניהם לאמר בדין היה להשמיע אתכם בראשונה את דבר האלהים ועתה אחרי אשר מאסתם אותו ואינכם זכים בעיניכם לחיי העולם לכן הננו פנים אל הגוים
47 Le Seigneur nous en fait un devoir: Je fais de toi la lumière des nations, tu porteras mon salut jusqu’aux extrémités du monde.”	47 כי כן צוה עלינו האדון נתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ
48 Ceux qui n’étaient pas juifs se réjouissaient d’entendre cela, et ils prenaient en estime la parole de Dieu. Un certain nombre eurent la foi, tous ceux qui étaient destinés à la vie éternelle.	48 וישמחו הגוים כשמעם ויהללו את דבר יהוה ויאמינו כל אשר היו מוכנים לחיי עולם
49 La parole de Dieu commença donc à se répandre dans toute la région.	49 ויפרץ דבר יהוה בכל המקום
50 Les Juifs montèrent la tête aux femmes de bonne condition qui adoraient Dieu, ainsi qu’aux notables de la ville. Ils suscitèrent une persécution contre Paul et Barnabé et les chassèrent de leur territoire.	50 אך היהודים הסיתו את הנשים החסידות והחשובות ואת אצילי העיר ויעוררו רדיפה על פולוס ובר נבא ויגרשום מגבולם
51 Ceux-ci secouèrent dans leur direction la poussière de leurs pieds et partirent vers Iconium.	51 והמה נערו עליהם את העפר מעל רגליהם וילכו לאיקניון
52 Ils laissaient les disciples remplis de joie et de l’Esprit Saint.	52 והתלמידים מלאו שמחה ורוח הקדש