Évangile selon Luc 19

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Jésus était entré dans Jéricho et traversait la ville.	1 ויבוא ויעבר ביריחו
2 Or il y avait là un homme du nom de Zachée, un homme fort riche qui était chef des collecteurs de l’impôt.	2 והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר
3 Il voulait absolument voir qui était Jésus, mais il ne le pouvait pas car il était de petite taille et il y avait beaucoup de monde.	3 ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה
4 Il courut donc en avant, là où il devait passer, et il monta sur un sycomore afin de le voir.	4 ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה
5 Quand Jésus arriva à cet endroit, il leva les yeux et lui dit: "Zachée, dépêche-toi de descendre, car c’est chez toi que je dois m’arrêter aujourd’hui.”	5 ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך
6 Zachée aussitôt s’empressa de descendre, et c’est avec grande joie qu’il le reçut.	6 וימהר וירד ויאספהו בשמחה
7 Voyant cela, tous murmuraient et l’on disait: "Il s’est arrêté chez un pécheur de bonne condition!”	7 וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא
8 Mais Zachée faisait le pas et disait au Seigneur: "Je vais donner aux pauvres la moitié de mes biens, Seigneur, et si j’ai extorqué quelque chose à quelqu’un, je vais rendre quatre fois plus.”	8 ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים
9 Jésus dit alors, pensant à lui: "Aujourd’hui le salut est entré dans cette maison; n’est-il pas lui aussi fils d’Abraham?	9 ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא
10 Le Fils de l’Homme est venu chercher et sauver ce qui était perdu.”	10 כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד
11 Comme Jésus approchait de Jérusalem, il dit cette autre parabole car ses auditeurs étaient convaincus que le Royaume de Dieu allait se manifester maintenant.	11 ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים
12 Il leur dit: "Un homme de grande famille partit dans un pays lointain pour y recevoir le pouvoir royal et ensuite revenir.	12 על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב
13 Il appela dix de ses serviteurs et leur confia dix mines, dix sacs d’argent, en leur disant: Faites-les fructifier jusqu’à mon retour.”	13 ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי
14 “Comme ses concitoyens le détestaient, ils envoyèrent une ambassade derrière lui avec ce message: ‘Nous ne voulons pas de celui-là comme roi.’	14 ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו
15 Il revint pourtant, ayant reçu le pouvoir royal, et il fit appeler les serviteurs auxquels il avait confié l’argent pour voir comment chacun d’eux l’avait fait valoir.	15 ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו
16 “Le premier arrive et dit: ‘Seigneur, ta mine a rapporté dix autres mines!’	16 ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים
17 Le roi lui répond: ‘Très bien, tu es un bon serviteur et tu t’es montré digne de confiance dans cette petite affaire! À cause de cela tu auras dix villes sous ta dépendance.’	17 ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים
18 Le deuxième vient à son tour et dit: ‘Ta mine, seigneur, en a produit cinq autres.’	18 ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים
19 Le roi lui dit: ‘Toi, tu auras cinq villes sous ta dépendance.’	19 ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים
20 “Et puis arrive un autre qui dit: ‘Seigneur, voici ta mine! Je l’avais mise de côté dans un linge.	20 ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר
21 Car j’avais peur de toi, je sais que tu es un homme exigeant, tu prends là où tu n’as rien engagé, et tu moissonnes là où tu n’as pas semé.’	21 מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת
22 “Le roi lui dit: ‘Mauvais serviteur, je te juge sur tes propres paroles. Tu me connaissais comme un homme exigeant qui prend là où il n’a rien engagé et moissonne là où il n’a pas semé.	22 ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי
23 Pourquoi n’as-tu pas déposé mon argent à la banque? À mon retour je l’aurais retiré avec les intérêts.’	23 ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית
24 “Puis, se tournant vers ceux qui sont là, il leur dit: ‘Prenez-lui la mine, et donnez-la à celui qui en a dix.’	24 ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים
25 Ils répondent: ‘Seigneur, il a déjà dix mines!’	25 ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים
26 - ‘Mais oui! on donnera à celui qui a, mais à celui qui n’a pas, même ce qu’il a lui sera enlevé.	26 הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו
27 Maintenant, amenez ici mes ennemis, ceux qui ne voulaient pas que je règne sur eux, et égorgez-les devant moi.’”	27 אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני
28 Ayant dit cela, Jésus prit la tête du groupe et commença la montée vers Jérusalem.	28 ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים
29 Quand il approcha de Bethphagé et de Béthanie, au mont dit des Oliviers,	29 ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר
30 il envoya deux des disciples en leur disant: "Allez jusqu’au village que vous voyez en face; à l’entrée vous trouverez un ânon attaché que personne n’a jamais monté. Détachez-le et amenez-le.	30 לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו
31 Si quelqu’un vous demande pourquoi vous le détachez, vous répondrez simplement: Le Seigneur en a besoin.”	31 וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו
32 Les envoyés partirent et trouvèrent tout comme il leur avait dit.	32 וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם
33 Au moment où ils détachaient l’ânon, les maîtres leur dirent: "Pourquoi détachez-vous l’ânon?”	33 ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר
34 Ils répondirent: "Le Seigneur en a besoin.”	34 ויאמרו האדון צריך לו
35 Ils amenèrent à Jésus l’ânon, jetèrent sur lui leurs manteaux et firent monter Jésus.	35 ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע
36 À mesure qu’il avançait, les gens étendaient leurs manteaux sur le chemin.	36 ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך
37 Comme il approchait déjà de la descente du Mont des Oliviers, toute la foule des disciples manifesta sa joie: ils se mirent à louer Dieu à pleine voix pour tous les miracles qu’ils avaient vus.	37 ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר
38 Ils disaient: “Béni soit ce roi qui vient au nom du Seigneur! Paix dans le ciel et gloire au plus haut des cieux!”	38 ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים
39 Dans la foule quelques Pharisiens lui dirent: "Reprends tes disciples, Maître!”	39 ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך
40 Il leur répondit: "Je vous le dis: s’ils se taisent, les pierres crieront.”	40 ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים
41 Lorsque déjà on approchait il aperçut la ville	41 ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר
42 et prononça une lamentation sur elle. Il dit: "Si toi aussi en ce jour tu pouvais reconnaître les chemins de la paix! Mais désormais ils seront cachés à tes yeux.	42 לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך
43 “Des jours viendront auxquels tu n’échapperas pas, où tes ennemis t’entoureront de tranchées, t’enfermeront, te presseront de toutes parts	43 כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך
44 et t’écraseront avec tes enfants au milieu de toi. Il ne restera pas de toi pierre sur pierre, parce que tu n’as pas reconnu le temps où tu étais visitée.”	44 וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך
45 Alors Jésus entra dans le Temple. Il commença à jeter dehors les vendeurs	45 ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו
46 en leur disant: "Il est écrit: Ma maison sera une maison de prière. Mais vous, vous en avez fait une caverne de brigands!”	46 ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים
47 Chaque jour il était là dans le Temple et il enseignait. Les grands prêtres et les maîtres de la Loi voulaient sa perte, et de même les chefs du peuple,	47 ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו
48 mais ils ne savaient que faire car tout le peuple l’écoutait, suspendu à ses lèvres.	48 ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו