Évangile selon Matthieu 26

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Après avoir terminé tous ces discours, Jésus dit à ses disciples:	1 ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו
2 "Vous savez que dans deux jours c’est la Pâque; le Fils de l’Homme sera livré pour être mis en croix.”	2 אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב
3 Au même moment les chefs des prêtres et les Anciens du peuple se réunissaient à la résidence du Grand Prêtre, qui s’appelait Caïphe.	3 ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא
4 Là ils se mirent d’accord pour s’emparer de Jésus dans un coup monté et pour le mettre à mort.	4 ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו
5 Mais ils disaient: "Pas durant la fête, car le peuple pourrait s’agiter.”	5 ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם
6 Tandis que Jésus était à Béthanie dans la maison de Simon le lépreux,	6 ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע
7 une femme s’approcha de lui. Elle apportait un vase d’albâtre avec du parfum de myrrhe de grande valeur, et elle répandit le parfum sur sa tête pendant qu’il était allongé avec les invités.	7 ותקרב אליו אשה ובידה פך שמן יקר מאד ותצק על ראשו בהסבו על השלחן
8 En voyant cela les disciples s’indignèrent: "Pourquoi ce gâchis?	8 ויראו התלמידים ויתרעמו לאמר על מה האבוד הזה
9 On aurait pu vendre ce parfum très cher et donner l’argent aux pauvres.”	9 כי השמן הזה היה ראוי להמכר במחיר רב ולתתו לעניים
10 Mais Jésus s’en aperçoit et il leur dit: "Pourquoi cherchez-vous des ennuis à cette femme? Ce qu’elle vient de faire pour moi est une bonne œuvre.	10 וידע ישוע ויאמר אליהם למה תוגו את האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי
11 Des pauvres, vous en avez toujours avec vous, mais moi vous ne m’aurez pas toujours.	11 כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד
12 Elle préparait déjà ma sépulture quand elle a versé sur mon corps ce parfum de myrrhe.	12 כי אשר שפכה את השמן הזה על גופי לחנט אותי עשתה זאת
13 “En vérité je vous le dis, partout où cet Évangile sera proclamé, dans le monde entier, on dira aussi ce qu’elle a fait et on se souviendra d’elle.”	13 אמן אמר אני לכם באשר תקרא הבשורה הזאת בכל העולם גם את אשר היא עשתה יספר לזכרון לה
14 À ce moment l’un des Douze, qui s’appelait Judas Iscariote, alla trouver les chefs des prêtres	14 וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים
15 et leur dit: "Combien me donnerez-vous pour que je vous le livre?” Ils lui donnèrent trente pièces d’argent,	15 ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף
16 et dès lors il chercha l’occasion de le livrer.	16 ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו
17 Le premier jour des Pains sans Levain, les disciples vinrent demander à Jésus: "Où mangeras-tu la Pâque? Où veux-tu que nous la préparions?”	17 ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל ישוע לאמר באי זה מקום תחפץ כי נכין לך לאכל את הפסח
18 Il leur dit: "Allez à la ville, chez un tel, et dites-lui: Le Maître te fait dire: Mon heure est proche, je veux faire la Pâque chez toi avec mes disciples.”	18 ויאמר לכו העירה אל פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר הרב עתי קרובה היא ובביתך אעשה את הפסח עם תלמידי
19 Les disciples firent comme Jésus l’avait ordonné et ils préparèrent la Pâque.	19 ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את הפסח
20 Le soir venu, Jésus se mit à table avec les Douze et,	20 ויהי בערב ויסב עם שנים העשר
21 pendant qu’ils mangeaient, il leur dit: "En vérité je vous le dis, l’un de vous va me livrer.”	21 ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני
22 Ils en étaient profondément peinés et chacun se mit à lui demander: "Ce serait moi, Seigneur?”	22 ויתעצבו מאד ויחלו איש ואיש לאמר לו האנכי הוא אדני
23 Et lui leur dit: "La main du traître était avec la mienne, prenant du même plat!	23 ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני
24 Le Fils de l’Homme s’en va comme l’Écriture le dit de lui, mais malheur à cet homme par qui le Fils de l’Homme est livré. Il vaudrait mieux pour lui qu’il ne soit pas né.”	24 הן בן האדם הלוך ילך לו ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא אם לא נולד
25 Judas prit également la parole: "Ce serait moi, Seigneur?” Et Jésus répondit: "Tu l’as dit.”	25 ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת
26 Pendant qu’ils mangeaient, Jésus prit du pain, prononça une bénédiction et le rompit. Puis il le donna aux disciples en disant: "Prenez et mangez, ceci est mon corps.”	26 ובאכלם ויקח ישוע את הלחם ויברך ויבצע ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי
27 Ensuite il prit la coupe, il rendit grâce et la leur donna en disant: "Buvez-en tous;	27 ויקח את הכוס ויברך ויתן להם לאמר שתו ממנה כלכם
28 ceci est mon sang, le sang de l’alliance, qui est versé pour une multitude, pour le pardon des péchés.	28 כי זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים
29 “Maintenant je vous le dis: je ne boirai plus de ce produit de la vigne jusqu’au jour où, avec vous, je boirai le vin nouveau dans le Royaume de mon Père.”	29 ואני אמר לכם כי מעתה שתה לא אשתה מתנובת הגפן הזאת עד היום ההוא אשר אשתה אתה עמכם חדשה במלכות אבי
30 Après cela ils chantèrent les hymnes et partirent vers le mont des Oliviers.	30 ויהי אחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים
31 Alors Jésus leur dit: "Cette nuit vous allez tous chuter à cause de moi. Car il est écrit: Je frapperai le pasteur et les brebis du troupeau seront dispersées.	31 אז אמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן
32 Mais quand je me relèverai, j’irai vous attendre en Galilée.”	32 ואחרי קומי אלך לפניכם הגלילה
33 Pierre lui dit: "Même si tous tombent et abandonnent, moi jamais!”	33 ויען פטרוס ויאמר לו גם כי יכשלו בך כלם אני לעולם לא אכשל
34 Jésus répond: "En vérité je te le dis, cette nuit même, avant que le coq ne chante, tu m’auras renié trois fois.”	34 ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים
35 Mais Pierre continue: "Même s’il me fallait mourir avec toi, je ne te renierais pas.” Et tous les disciples disent la même chose.	35 ויאמר אליו פטרוס גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כל התלמידים
36 Après cela Jésus arrive avec eux à une propriété appelée Gethsémani et il dit aux disciples: "Asseyez-vous ici pendant que j’irai prier là-bas.”	36 אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם פה עד אשר אלך שמה והתפללתי
37 Jésus prend avec lui Pierre et les deux fils de Zébédée, et il commence à être envahi par la tristesse et l’angoisse.	37 ויקח אתו את פטרוס ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג
38 Il leur dit: "Mon âme est triste à en mourir. Restez ici et veillez avec moi.”	38 ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי
39 Puis il s’éloigne un peu et se prosterne face contre terre pour prier, disant: "Mon Père, si c’est possible, que cette coupe s’éloigne de moi. Cependant, non pas comme je veux, mais comme tu veux.”	39 וילך מעט האלה ויפל על פניו ויתפלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך
40 Jésus vient alors vers les disciples et les trouve endormis; il dit à Pierre: "Vous n’avez donc pas été capables de rester une heure éveillés avec moi.	40 ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת
41 Veillez et priez pour ne pas être pris dans la tentation. Car l’esprit est généreux, mais la chair est faible.”	41 שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר הוא רפה
42 De nouveau Jésus s’éloigne et il prie une deuxième fois: "Mon Père, si cette coupe ne peut passer sans que je la boive, que ta volonté soit faite!”	42 ויוסף ללכת לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם לא תוכל הכוס הזאת לעבר ממני מבלי שתותי אתה יהי כרצונך
43 Il revient et les trouve encore endormis: leurs yeux étaient lourds de sommeil.	43 ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם היו כבדות
44 Alors il les laisse, et une troisième fois il répète la même prière.	44 ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד הפעם כדבר הזה
45 Lorsqu’il revient vers les disciples il leur dit: "C’est bien le moment de dormir et de vous reposer! L’heure est venue, et le Fils de l’Homme va être livré entre les mains des pécheurs.	45 ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים
46 Levez-vous, allons! Celui qui me trahit est déjà là.”	46 קומו ונלכה הנה הלך וקרב המסר אותי
47 Jésus parlait encore lorsque arriva Judas, l’un des Douze, et avec lui les gens des chefs des prêtres et des Anciens du peuple, toute une troupe armée d’épées et de gourdins.	47 עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם
48 Celui qui le trahissait leur avait donné un signe: "C’est celui que j’embrasserai. Arrêtez-le.”	48 והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו
49 Aussitôt il approcha de Jésus et lui dit: "Salut, maître.” Et il l’embrassa.	49 ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו
50 Jésus lui dit: "Ami, fais donc ce qui t’amène.” Alors ils mirent la main sur lui et l’arrêtèrent	50 ויאמר אליו ישוע רעי על מה באת ויגשו וישלחו את ידיהם בישוע ויתפשו אתו
51 À ce moment, un de ceux qui étaient avec Jésus tira son épée, frappa le serviteur du Grand Prêtre et lui coupa l’oreille.	51 והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו
52 Alors Jésus lui dit: "Remets ton épée à sa place. Tous ceux qui prennent l’épée périssent par l’épée.	52 ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו
53 Crois-tu que je ne pourrais pas faire appel à mon Père et il m’enverrait sur-le-champ douze légions d’anges?	53 או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים
54 Si les Écritures disent que cela doit être, ne doivent-elles pas s’accomplir?”	54 ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה
55 À ce moment Jésus dit à la foule: "Pour m’arrêter vous êtes venus avec épées et gourdins, comme si j’étais un brigand! Tous les jours pourtant j’allais m’asseoir dans le Temple pour y enseigner, et vous ne m’avez pas arrêté!	55 בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כעל פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ויום יום הייתי ישב ומלמד אצלכם במקדש ולא החזקתם בי
56 Mais tout cela s’est fait de façon que s’accomplissent les écrits prophétiques.” À ce moment-là tous les disciples l’abandonnèrent et s’enfuirent.	56 וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו
57 Ceux qui avaient arrêté Jésus l’amenèrent chez le Grand Prêtre Caïphe. Là se réunirent les maîtres de la Loi et les Anciens.	57 והאנשים אשר תפשו את ישוע הוליכהו אל קיפא הכהן הגדול אשר נקהלו שם הסופרים והזקנים
58 Pierre avait suivi de loin, jusqu’à la résidence du Grand Prêtre; il entra et s’assit avec les hommes de la police du Temple pour voir la fin.	58 ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול ויבא פנימה וישב לו אצל המשרתים לראות את אחרית הדבר
59 Les chefs des prêtres et tout le conseil du Sanhédrin cherchaient un faux témoignage pour condamner Jésus à mort.	59 והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו
60 Plusieurs faux témoins se présentèrent, mais on ne trouva rien. Voici pourtant que deux se présentent	60 ואף בעמד שם עדי שקר רבים לא מצאו ובאחרונה נגשו שני עדי שקר
61 et déclarent: "Cet homme a dit: Je suis capable de détruire le Temple de Dieu et de le rebâtir en trois jours.”	61 ויאמרו זה אמר יש ביכלתי להרס את היכל האלהים ולשוב לבנותו בשלשת ימים
62 Alors le Grand Prêtre se lève et lui demande: "Tu ne réponds rien? Quelle est cette histoire dont ils t’accusent?”	62 ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו האינך משיב דבר על אשר ענו בך אלה
63 Mais Jésus gardait le silence. Alors le Grand Prêtre lui dit: "Au nom du Dieu vivant, je t’ordonne de nous dire si tu es le Messie, le Fils de Dieu.”	63 וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים
64 Et Jésus répond: "Tu l’as dit! Et j’ajoute que dès maintenant vous verrez le Fils de l’Homme siéger à la droite du Tout-Puissant et venir sur les nuées du ciel.”	64 ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים
65 Aussitôt le Grand Prêtre déchire ses vêtements en disant: "Il a blasphémé! Qu’avons-nous à faire de témoins? Vous venez d’entendre le blasphème.	65 ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר הוא גדף ומה לנו עוד לבקש עדים הנה עתה שמעתם את גדופו
66 Quel est votre avis?” Ils répondent: "Il mérite la mort!”	66 מה דעתכם ויענו ויאמרו איש מות הוא
67 À ce moment on commence à le gifler et à lui cracher à la figure; d’autres le frappent	67 וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי
68 en disant: "Messie, fais le prophète, dis-nous qui t’a frappé!”	68 ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך
69 Pierre était toujours assis dehors dans la cour. Or voici qu’une petite servante s’approche et lui dit: "Toi aussi, tu étais avec Jésus le Galiléen.”	69 ופטרוס ישב מחוץ לבית בחצר ותגש אליו שפחה לאמר גם אתה היית עם ישוע הגלילי
70 Mais lui le nie devant tout le monde et il répond: "Je ne sais pas ce que tu veux dire.”	70 ויכחש בפני כלם לאמר לא ידעתי מה את אמרת
71 Comme il se rapproche de la porte pour sortir, une autre le voit et dit à ceux qui sont là: "Il accompagnait Jésus, le Nazaréen.”	71 ויצא אל פתח השער ותרא אותו אחרת ותאמר לאנשים אשר שם גם זה היה עם ישוע הנצרי
72 De nouveau Pierre nie et même il jure: "Je ne connais pas cet homme!”	72 ויוסף לכחש וישבע לאמר לא ידעתי את האיש
73 Un peu plus tard ceux qui sont présents disent à Pierre: "Tu es sûrement l’un des leurs, tu as bien l’accent de là-bas.”	73 וכמעט אחרי כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל פטרוס אמת כי גם אתה מהם כי גם לשונך מגלה אותך
74 Mais lui commence à lancer des malédictions et à jurer: "Je ne connais pas cet homme!” Presque aussitôt un coq chante	74 ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את האיש ומיד קרא התרנגול
75 et Pierre se rappelle le mot que Jésus lui a dit: "Avant que le coq ne chante, tu m’auras renié trois fois.” Alors il sort et il pleure amèrement.	75 ויזכר פטרוס את דבר ישוע אשר אמר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים ויצא החוצה וימרר בבכי