| 1 Kad se približe Jeruzalemu, Betfagi i Betaniji, do Maslinske gore, pošalje dva učenika | 1 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרְבוּ לִירוּשָׁלַיִם אֶל־בֵּית־פַּגֵּי וּבֵית־הִינִי בְּהַר הַזֵּיתִים וַיִּשְׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו |
| 2 i kaže im: »Hajdete u selo pred vama. Čim u nj uđete, naći ćete privezano magare koje još nitko nije zajahao. Odriješite ga i vodite. | 2 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ אֶל־הַכְּפָר אֲשֶׁר מִמּוּלְכֶם וְהָיָה כְּבוֹאֲכֶם שָׁמָּה תִּמְצְאוּ עַיִר אָסוּר אֲשֶׁר לֹא־יָשַׁב עָלָיו אָדָם אוֹתוֹ הַתִּירוּ וְהָבִיאוּ |
| 3 Ako vam tko reče: ‘Što to radite?’ recite: ‘Gospodinu treba’, i odmah će ga ipak ovamo pustiti.« | 3 וְכִי־יֹאמַר אֲלֵיכֶם אִישׁ לָמָּה תַעֲשֹוּ זֹאת וַאֲמַרְתֶּם הָאָדוֹן צָרִיךְ לוֹ וּבְרֶגַע יְשַׁלְּחֶנּוּ הֵנָּה |
| 4 Otiđoše i nađoše magare privezano uz vrata vani na cesti i odriješe ga. | 4 וַיֵּלְכוּ וַיִּמְצְאוּ הָעַיִר אָסוּר אֶל־הַשַּׁעַר בַּחוּץ עַל־אֵם הַדָּרֶךְ וַיַּתִּירוּהוּ |
| 5 A neki od nazočnih upitaše: »Što radite? Što driješite magare?« | 5 וַאֲנָשִׁים מִן־הָעֹמְדִים שָׁם אָמְרוּ אֲלֵיהֶם מַה־זֹּאת תַּעֲשֹוּ לְהַתִּיר אֶת־הָעָיִר |
| 6 Oni im odvrate kako im reče Isus. I pustiše ih. | 6 וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר צִוָּם יֵשׁוּעַ וַיַּנִּיחוּ לָהֶם |
| 7 I dovedu magare Isusu, prebace preko njega svoje haljine i on zajaha na nj. | 7 וַיָּבִיאוּ אֶת־הָעַיִר אֶל־יֵשׁוּעַ וַיַּשְׁלִיכוּ עָלָיו אֶת־בִּגְדֵיהֶם וַיֵּשֶׁב עָלָיו |
| 8 Mnogi prostriješe svoje haljine po putu, a drugi narezaše zelenih grana po poljima. | 8 וְרַבִּים פָּרְשֹוּ אֶת־בִּגְדֵיהֶם עַל־הַדָּרֶךְ וַאֲחֵרִים כָּרְתוּ עֲנָפִים מִן־הָעֵצִים וַיִּשְׁטְחוּ עַל־הַדָּרֶךְ |
| 9 I oni pred njim i oni za njim klicahu: »Hosana! Blagoslovljen Onaj koji dolazi u ime Gospodnje! | 9 וְהַהֹלְכִים לְפָנָיו וְאַחֲרָיו צֹעֲקִים לֵאמֹר הוֹשַׁע־נָא בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָֹה |
| 10 Blagoslovljeno kraljevstvo oca našega Davida koji dolazi! Hosana u visinama!« | 10 בְּרוּכָה מַלְכוּת דָּוִד אָבִינוּ הַבָּאָה בְּשֵׁם יְהוָֹה הוֹשַׁע־נָא בַּמְּרוֹמִים |
| 11 I uđe u Jeruzalem, u Hram. I sve uokolo razgleda, pa kako već bijaše kasno, pođe s dvanaestoricom u Betaniju. | 11 וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ יְרוּשָׁלַיִם וְאֶל־בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וַיַּרְא וַיִּתְבּוֹנֵן עַל־הַכֹּל וְהַיּוֹם רָפָה לַעֲרוֹב וַיֵּצֵא אֶל־בֵּית־הִינִי עִם־שְׁנֵים הֶעָשָׂר |
| 12 Sutradan su izlazili iz Betanije, a on ogladnje. | 12 וַיְהִי מִמָּחֳרָת בְּצֵאתָם מִבֵּית־הִינִי וַיִּרְעָב |
| 13 Ugleda izdaleka lisnatu smokvu i priđe ne bi li na njoj što našao. Ali došavši bliže, ne nađe ništa osim lišća jer ne bijaše vrijeme smokvama. | 13 וַיַּרְא תְּאֵנָה מֵרָחוֹק וְלָהּ עָלִים וַיָּבֹא לִרְאוֹת הֲיִמְצָא־בָהּ פֶּרִי וַיִּקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא־מָצָא בָהּ כִּי אִם־עָלִים לְבַד כִּי לֹא הָיְתָה עֵת תְּאֵנִים |
| 14 Tada reče smokvi: »Nitko nikada više ne jeo s tebe!« Čuli su to njegovi učenici. | 14 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ מֵעַתָּה אִישׁ אַל־יֹאכַל פְּרִי מִמֵּךְ עַד־עוֹלָם וַיִּשְׁמְעוּ תַּלְמִידָיו |
| 15 Stignu tako u Jeruzalem. On uđe u Hram i stane izgoniti one koji su prodavali i kupovali u Hramu. Mjenjačima isprevrta stolove i prodavačima golubova klupe. | 15 וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלָיִם וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ אֶל־הַמִּקְדָּשׁ וַיָּחֶל לְגָרֵשׁ מִשָּׁם אֶת־הַמּוֹכְרִים וְאֶת־הַקּוֹנִים וַיַּהֲפֹךְ אֶת־שֻׁלְחֲנוֹת הַשֻּׁלְחָנִים וְאֶת־מוֹשְׁבוֹת מֹכְרֵי הַיּוֹנִים |
| 16 I ne dopusti da itko išta pronese kroz Hram. | 16 וְלֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לָשֵׂאת כְּלִי דֶּרֶךְ הַמִּקְדָּשׁ |
| 17 Učio ih je i govorio: »Nije li pisano: Dom će se moj zvati Dom molitve za sve narode? A vi od njega načinili pećinu razbojničku!« | 17 וַיְלַמֵּד וַיֹּאמֶר לָהֶם הֲלֹא כָתוּב כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל־הָעַמִּים וְאַתֶּם עֲשִׂיתֶם אֹתוֹ מְעָרַת פָּרִיצִים |
| 18 Kada su za to dočuli glavari svećenički i pismoznanci, tražili su kako da ga pogube. Uistinu, bojahu ga se jer je sav narod bio očaran njegovim naukom. | 18 וַיִּשְׁמְעוּ הַסּוֹפְרִים וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לְהַשְׁמִידוֹ כִּי יָרְאוּ מִפָּנָיו יַעַן אֲשֶׁר כָּל־הָעָם מִשְׁתּוֹמְמִים עַל־תּוֹרָתוֹ |
| 19 A kad se uvečerilo, izlazili su iz grada. | 19 וַיְהִי בָּעָרֶב וַיֵּצֵא אֶל־מִחוּץ לָעִיר |
| 20 Kad su ujutro prolazili mimo one smokve, opaze da je usahla do korijena. | 20 וַיְהִי הֵם עֹבְרִים בַּבֹּקֶר וַיִּרְאוּ אֶת־הַתְּאֵנָה כִּי יָבְשָׁה עִם־שָׁרָשֶׁיהָ |
| 21 Petar se prisjeti pa će Isusu: »Učitelju, pogledaj! Smokva koju si prokleo usahnu.« | 21 וַיִּזְכֹּר פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר אֵלָיו רַבִּי הִנֵּה הַתְּאֵנָה אֲשֶׁר אֵרַרְתָּהּ יָבֵשָׁה |
| 22 Isus im odvrati: »Imajte vjeru Božju. | 22 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם תְּהִי־נָא בָכֶם אֱמוּנַת אֱלֹהִים |
| 23 Zaista, kažem vam, rekne li tko ovoj gori: ‘Digni se i baci u more!’ i u srcu svome ne posumnja, nego vjeruje da će se dogoditi to što kaže – doista, bit će mu! | 23 כִּי־אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כָּל־אֲשֶׁר יֹאמַר אֶל־הָהָר הַזֶּה הִנָּשֵׂא וְהֵעָתֵק אֶל־תּוֹךְ הַיָּם וְאֵין סָפֵק בִּלְבָבוֹ כִּי אִם־יַאֲמִין כִּי יִהְיֶה כַּאֲשֶׁר אָמָר כֵּן גַּם־יִהְיֶה־לּוֹ |
| 24 Stoga vam kažem: Sve što god zamolite i zaištete, vjerujte da ste postigli i bit će vam! | 24 עַל־כֵּן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כֹּל אֲשֶׁר תִּשְׁאֲלוּ בְּהִתְפַּלֶּלְכֶם הַאֲמִינוּ כִּי תִקָּחוּ וִיהִי לָכֶם |
| 25 No kad ustanete na molitvu, otpustite ako što imate protiv koga da i vama Otac vaš, koji je na nebesima, otpusti vaše prijestupke.« | 25 וְכִי תַעַמְדוּ לְהִתְפַּלֵּל תִּסְלְחוּ לְכָל־אִישׁ אֵת אֲשֶׁר בִּלְבַבְכֶם עָלָיו לְמַעַן יִסְלַח לָכֶם אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם אַף־הוּא אֶת־פִּשְׁעֵיכֶם |
| 26 וְאַתֶּם אִם־לֹא תִסְלְחוּ אַף־אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם לֹא־יִסְלַח לָכֶם אֶת־פִּשְׁעֵיכֶם |
| 27 I dođu opet u Jeruzalem. Dok je obilazio Hramom, dođu k njemu glavari svećenički, pismoznanci i starješine. | 27 וַיָּשׁוּבוּ וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלָיִם וַיְהִי הוּא מִתְהַלֵּךְ בַּמִּקְדָּשׁ וַיָּבֹאוּ אֵלָיו הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַסּוֹפְרִים וְהַזְּקֵנִים |
| 28 I govorahu mu: »Kojom vlašću to činiš? Ili tko ti dade tu vlast da to činiš?« | 28 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּאֵיזוֹ רְשׁוּת אַתָּה עֹשֶׂה אֵלֶּה וּמִי נָתַן לְךָ אֶת־הָרְשׁוּת הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אֶת־אֵלֶּה |
| 29 A Isus im reče: »Jedno ću vas upitati. Odgovorite mi pa ću vam kazati kojom vlašću ovo činim. | 29 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם גַּם־אֲנִי אֶשְׁאֲלָה אֶתְכֶם דָּבָר אֶחָד וְאַתֶּם הֲשִׁיבוּנִי וְאֹמַר לָכֶם בְּאֵיזוֹ רְשׁוּת אֲנִי עֹשֶׂה אֵלֶּה |
| 30 Krst Ivanov bijaše li od Neba ili od ljudi? Odgovorite mi!« | 30 טְבִילַת יוֹחָנָן הֲמִן־הַשָּׁמַיִם הָיָתָה אִם־מִבְּנֵי אָדָם הֲשִׁיבוּנִי |
| 31 A oni umovahu među sobom: »Reknemo li ‘od Neba’, odvratit će ‘Zašto mu dakle ne povjerovaste?’ | 31 וַיַּחְשְׁבוּ כֹּה וָכֹה בְּקִרְבָּם לֵאמֹר אִם־נֹאמַר מִן־הַשָּׁמַיִם יֹאמַר מַדּוּעַ אֵפוֹא לֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ |
| 32 Nego, da reknemo ‘od ljudi’?« – Bojahu se mnoštva. Ta svi Ivana smatrahu doista prorokom. | 32 אוֹ הֲנֹאמַר מִבְּנֵי אָדָם וַיִּירְאוּ אֶת־הָעָם כִּי־כֻלָּם חָשְׁבוּ אֶת־יוֹחָנָן לְנָבִיא בֶּאֱמֶת |
| 33 I odgovore Isusu: »Ne znamo.« A Isus će im: »Ni ja vama neću kazati kojom vlašću ovo činim.« | 33 וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ אֶל־יֵשׁוּעַ לֹא יָדָעְנוּ וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אִם־כֵּן גַּם־אֲנִי לֹא אֹמַר לָכֶם בְּאֵיזוֹ רְשׁוּת אֲנִי עֹשֶׂה אֵלֶּה |
