| 1 Nakon šest dana uze Isus sa sobom Petra, Jakova i Ivana, brata njegova, te ih povede na goru visoku, u osamu, | 1 וּמִקֵּץ שֵׁשֶׁת יָמִים לָקַח אִתּוֹ יֵשׁוּעַ אֶת־פֶּטְרוֹס וְאֶת־יַעֲקֹב וְאֶת־יוֹחָנָן אָחִיו וַיַּעֲלֵם בָּדָד עַל־הַר גָּבוֹהַּ |
| 2 i preobrazi se pred njima. I zasja mu lice kao sunce, a haljine mu postadoše bijele kao svjetlost. | 2 וַיִּשְׁתַּנֶּה לְעֵינֵיהֶם וַיַּזְהִירוּ פָנָיו כַּשֶּׁמֶשׁ וּבְגָדָיו כָּאוֹר הִלְבִּינוּ |
| 3 I gle: ukazaše im se Mojsije i Ilija te razgovarahu s njime. | 3 וְהִנֵּה נִרְאוּ אֲלֵיהֶם משֶׁה וְאֵלִיָּהוּ מִדַּבְּרִים אִתּוֹ |
| 4 A Petar prihvati i reče Isusu: »Gospodine, dobro nam je ovdje biti. Ako hoćeš, načinit ću ovdje tri sjenice, tebi jednu, Mojsiju jednu i Iliji jednu.« | 4 וַיַּעַן פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר אֶל־יֵשׁוּעַ אֲדֹנִי טוֹב הֱיוֹתֵנוּ פֹה אִם־תַּחְפֹּץ נַעֲשֶׂה־נָּא פֹה שָׁלשׁ סֻכּוֹת לְךָ אַחַת וּלְמשֶׁה אַחַת וּלְאֵלִיָּהוּ אֶחָת |
| 5 Dok je on još govorio, gle, svijetao ih oblak zasjeni, a glas iz oblaka govoraše: »Ovo je Sin moj, Ljubljeni! U njemu mi sva milina! Slušajte ga!« | 5 עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה עֲנַן־אוֹר הֵצַל עֲלֵיהֶם וְהִנֵּה־קוֹל מִתּוֹךְ הֶעָנָן אֹמֵר זֶה־בְּנִי יְדִידִי אֲשֶׁר רָצִיתִי בוֹ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן |
| 6 Čuvši glas, učenici padoše licem na zemlju i silno se prestrašiše. | 6 וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַתַּלְמִידִים וַיִּפְּלוּ עַל־פְּנֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד |
| 7 Pristupi k njima Isus, dotakne ih i reče: »Ustanite, ne bojte se!« | 7 וַיִּגַּשׁ יֵשׁוּעַ וַיִּגַּע־בָּם וַיֹּאמַר קוּמוּ וְאַל־תִּירָאוּ |
| 8 Podigoše oči, ali ne vidješe nikoga doli Isusa sama. | 8 וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וְלֹא רָאוּ אִישׁ בִּלְתִּי אֶת־יֵשׁוּעַ לְבַדּוֹ |
| 9 Dok su silazili s gore, zapovjedi im Isus: »Nikomu ne kazujte viđenje dok Sin Čovječji od mrtvih ne uskrsne.« | 9 וּבְרִדְתָּם מִן־הָהָר צִוָּה יֵשׁוּעַ אֹתָם לֵאמֹר לֹא תַגִּידוּ לְאִישׁ אֶת־דְּבַר הַמַּרְאֶה עַד אִם־קָם בֶּן־הָאָדָם מֵעִם הַמֵּתִים |
| 10 Upitaše ga učenici: »Što dakle pismoznanci govore da prije treba da dođe Ilija?« | 10 וַיִּשְׁאָלֻהוּ תַלְמִידָיו לֵאמֹר לָמָּה זֶּה אֹמְרִים הַסּוֹפְרִים כִּי אֵלִיָּהוּ בּוֹא יָבוֹא בָּרִאשׁוֹנָה |
| 11 On im odgovori: »Ilija će doduše doći i sve obnoviti. | 11 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הִנֵּה אֵלִיָּהוּ יָבוֹא בָרִאשׁוֹנָה וְיָשִׁיב אֶת־הַכֹּל |
| 12 No velim vam: Ilija je već došao, ali ga ne upoznaše, već učiniše s njim što im se prohtjelo. Tako je i Sinu Čovječjemu trpjeti od njih.« | 12 אֲבָל אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי אֵלִיָּהוּ כְּבָר בָּא וְלֹא הִכִּירֻהוּ וַיַּעֲשֹוּ־בוֹ כִּרְצוֹנָם וְכֵן גַּם־בֶּן־הָאָדָם יְעֻנֶּה עַל־יָדָם |
| 13 Tada razumješe učenici da im to reče o Ivanu Krstitelju. | 13 אָז הֵבִינוּ הַתַּלְמִידִים כִּי עַל־יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל דִּבֶּר אֲלֵיהֶם |
| 14 Kada dođoše k mnoštvu, pristupi mu čovjek, padne pred njim na koljena | 14 וַיְהִי כְּבוֹאָם אֶל־הֲמוֹן הָעָם וַיִּגַּשׁ אֵלָיו אִישׁ וַיִּכְרַע עַל־בִּרְכָּיו לְנֶגְדּוֹ |
| 15 i reče: »Gospodine, smiluj se sinu mojemu jer je mjesečar i zlo mu je. Često doista pada u oganj i često u vodu. | 15 וַיֹּאמַר אֲדֹנִי רַחֶם־נָא עַל־בְּנִי כִּי־מֻכֵּה יָרֵחַ הוּא וְחָלְיוֹ רָע כִּי־פְעָמִים רַבּוֹת הוּא נֹפֵל בָּאֵשׁ וּפְעָמִים רַבּוֹת אֶל־תּוֹךְ הַמָּיִם |
| 16 Dovedoh ga tvojim učenicima i ne mogoše ga izliječiti.« | 16 וָאָבִיא אֹתוֹ אֶל־תַּלְמִידֶיךָ וְלֹא יָכְלוּ לִרְפֹּא לוֹ |
| 17 A Isus odgovori: »O rode nevjerni i opaki! Dokle mi je biti s vama? Dokle li vas podnositi? Dovedite mi ga ovamo!« | 17 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר הוֹי דּוֹר בִּלְתִּי מַאֲמִין וּפְתַלְתֹּל עַד־מָתַי אֶהְיֶה עִמָּכֶם עַד־מָתַי אֶסְבֹּל אֶתְכֶם הָבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלַי הֵנָּה |
| 18 I zaprijeti Isus zloduhu te on iziđe iz njega. I ozdravi dječak toga časa. | 18 וַיִּגְעַר־בּוֹ יֵשׁוּעַ וַיֵּצֵא הַשֵּׁד מִמֶּנּוּ וַיֵּרָפֵא הַנַּעַר מִן־הַשָּׁעָה הַהִיא |
| 19 Tada učenici pristupiše nasamo k Isusu i rekoše: »Zašto ga mi ne mogosmo izagnati?« | 19 וַיִּגְּשׁוּ הַתַּלְמִידִים אֶל־יֵשׁוּעַ וְהוּא לְבַדּוֹ וַיֹּאמְרוּ מַדּוּעַ אֲנַחְנוּ לֹא יָכֹלְנוּ לְגָרְשׁוֹ |
| 20 Kaže im: »Zbog vaše malovjernosti. Zaista, kažem vam, ako imadnete vjere koliko je zrno gorušičino te reknete ovoj gori: ‘Premjesti se odavde onamo!’, premjestit će se i ništa vam neće biti nemoguće.« | 20 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם מִפְּנֵי אֲשֶׁר אֵינְכֶם מַאֲמִינִים כִּי אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אִם־יֵשׁ לָכֶם אֱמוּנָה כְּגַרְגֵּר הַחַרְדָּל וַאֲמַרְתֶּם אֶל־הָהָר הַזֶּה הֵעָתֵק מִזֶּה שָׁמָּה וְנֶעְתַּק מִמְּקוֹמוֹ וְאֵין דָּבָר אֲשֶׁר יִבָּצֵר מִכֶּם |
| 21 אֲבָל הַמִּין הַזֶּה לֹא יֵצֵא כִּי אִם־בִּתְפִלָּה וּבְצוֹם |
| 22 A kad su se skupili u Galileji, reče im Isus: »Sin Čovječji ima biti predan ljudima u ruke | 22 וַיְהִי בְּהִתְהַלְּכָם בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ עָתִיד בֶּן־הָאָדָם לְהִמָּסֵר בִּידֵי אֲנָשִׁים |
| 23 i ubit će ga, ali on će treći dan uskrsnuti.« I ožalostiše se silno. | 23 וְיַהַרְגֻהוּ וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי קוֹם יָקוּם וַיִּתְעַצְּבוּ מְאֹד |
| 24 Kad stigoše u Kafarnaum, pristupe Petru oni što ubiru dvodrahme pa mu rekoše: »Učitelj vaš ne plaća dvodrahme?« | 24 וַיְהִי כְּבוֹאָם אֶל־כְּפַר־נַחוּם וַיִּגְּשׁוּ אֶל־פֶּטְרוֹס גֹּבֵי מַחֲצִית הַשָּׁקֶל וַיֹּאמְרוּ הֲלֹא יִתֵּן רַבְּכֶם אֶת־מַחֲצִית הַשָּׁקֶל |
| 25 »Plaća«, odgovori. A kad on uđe u kuću, pretekne ga Isus: »Što ti se čini, Šimune? Kraljevi zemaljski od koga ubiru carinu ili porez? Od svojih sinova ili od tuđih?« | 25 וַיֹּאמֶר הֵן וּבְבוֹאוֹ הַבַּיְתָה קִדֵּם אֹתוֹ יֵשׁוּעַ לִשְׁאֹל מַה־דַּעְתְּךָ שִׁמְעוֹן מַלְכֵי הָאָרֶץ מִמִּי יִקְחוּ מֶכֶס וּמַס מֵאֵת בְּנֵיהֶם אוֹ מֵאֵת הַזָּרִים |
| 26 Kad on odgovori: »Od tuđih!«, reče mu Isus: »Sinovi su, dakle, oslobođeni. | 26 וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס אֵלָיו מֵאֵת הַזָּרִים וַיֹּאמֶר לוֹ יֵשׁוּעַ אִם־כֵּן אֵפוֹא הַבָּנִים חָפְשִׁים הֵמָּה |
| 27 Ali da ih ne sablaznimo, pođi k moru, baci udicu i prvu ribu koja naiđe uzmi, otvori joj usta i naći ćeš stater. Uzmi ga pa im ga podaj za me i za se.« | 27 אַךְ לְמַעַן לֹא־נִהְיֶה לָהֶם לְמִכְשׁוֹל לֵךְ אֶל־הַיָּם וְהִשְׁלַכְתָּ אֶל־תּוֹכוֹ חַכָּה וְאֶת־הַדָּג הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר יַעֲלֶה שָׂאֵהוּ וְכַאֲשֶׁר תִּפְתַּח אֶת־פִּיו תִּמְצָא בוֹ אִסְתִּירָא אוֹתוֹ קַח־לְךָ וְנָתַתָּ לָהֶם בַּעֲדִי וּבַעֲדֶךָ |
