Mihej 4

Biblija Hrvatski	Miqra 'al pi ha-Mesorah
1 Dogodit će se na kraju danâ: Gora doma Jahvina bit će postavljena vrh svih gora, uzvišena iznad svih bregova.	1 וְהָיָה ׀ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית־יְהוָה נָכֹון בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא הוּא מִגְּבָעֹות וְנָהֲרוּ עָלָיו עַמִּים
2 K njoj će se stjecat svi narodi, nagrnut će mnoga plemena i reći: »Hajde, uziđimo na goru Jahvinu, u dom Boga Jakovljeva! On će nas naučit’ svojim putovima, i hodit ćemo stazama njegovim. Jer će sa Siona zakon izaći, riječ Jahvina iz Jeruzalema.«	2 וְהָלְכוּ גֹּויִם רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ ׀ וְנַעֲלֶה אֶל־הַר־יְהוָה וְאֶל־בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹורֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיֹּון תֵּצֵא תֹורָה וּדְבַר־יְהוָה מִירוּשָׁלִָם
3 On će upravljati mnogim pučanstvima i bit će sudac moćnim narodima. Svoje će mačeve prekovati u ralice, a svoja koplja u radne srpove. Narod na narod neće mača dizati niti će se više za rat vježbati.	3 וְשָׁפַט בֵּין עַמִּים רַבִּים וְהֹוכִיחַ לְגֹויִם עֲצֻמִים עַד־רָחֹוק וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרֹות לֹא־יִשְׂאוּ גֹּוי אֶל־גֹּוי חֶרֶב וְלֹא־יִלְמְדוּן עֹוד מִלְחָמָה
4 Svaki će mirno živjeti pod lozom vinovom, pod smokvom svojom, i nitko ga neće plašiti. To rekoše usta Jahve nad vojskama.	4 וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנֹו וְתַחַת תְּאֵנָתֹו וְאֵין מַחֲרִיד כִּי־פִי יְהוָה צְבָאֹות דִּבֵּר
5 Jer svi narodi idu, svaki u ime boga svojega, a mi, mi idemo u imenu Jahve, Boga našega, uvijek i dovijeka.	5 כִּי כָּל־הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְעֹולָם וָעֶד׃ פ
6 »U onaj dan« – riječ je Jahvina – »sabrat ću hrome, okupiti raspršene i sve kojima sam zlo učinio.	6 בַּיֹּום הַהוּא נְאֻם־יְהוָה אֹסְפָה הַצֹּלֵעָה וְהַנִּדָּחָה אֲקַבֵּצָה וַאֲשֶׁר הֲרֵעֹתִי
7 Od hromih ću Ostatak učiniti, moćan narod od onih što su izgnani.« Tada će Jahve nad njima kraljevati na gori Sionu od sada i dovijeka.	7 וְשַׂמְתִּי אֶת־הַצֹּלֵעָה לִשְׁאֵרִית וְהַנַּהֲלָאָה לְגֹוי עָצוּם וּמָלַךְ יְהוָה עֲלֵיהֶם בְּהַר צִיֹּון מֵעַתָּה וְעַד־עֹולָם׃ פ
8 I ti, kulo stadâ, Ofele Kćeri sionske, opet će se tebi vratiti prijašnja vlast, kraljevstvo Kćeri jeruzalemske.	8 וְאַתָּה מִגְדַּל־עֵדֶר עֹפֶל בַּת־צִיֹּון עָדֶיךָ תֵּאתֶה וּבָאָה הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשֹׁנָה מַמְלֶכֶת לְבַת־יְרוּשָׁלִָם
9 Siona Zašto sada kukaš kuknjavom? Nema li kralja u tebi? Zar su savjetnici tvoji propali da te obuzimlju bolovi kao rodilju?	9 עַתָּה לָמָּה תָרִיעִי רֵעַ הֲמֶלֶךְ אֵין־בָּךְ אִם־יֹועֲצֵךְ אָבָד כִּי־הֶחֱזִיקֵךְ חִיל כַּיֹּולֵדָה
10 Savijaj se od boli i kriči, Kćeri sionska, kao žena koja rađa, jer ćeš sada iz grada izići i stanovati na polju. Do Babilona ti ćeš otići, ondje ćeš se osloboditi, ondje će te Jahve otkupiti iz šaka tvojih dušmana.	10 חוּלִי וָגֹחִי בַּת־צִיֹּון כַּיֹּולֵדָה כִּי־עַתָּה תֵצְאִי מִקִּרְיָה וְשָׁכַנְתְּ בַּשָּׂדֶה וּבָאת עַד־בָּבֶל שָׁם תִּנָּצֵלִי ם יִגְאָלֵךְ יְהוָה מִכַּף אֹיְבָיִךְ
11 A sada se mnogi narodi protivu tebe sabraše. Oni govore: »Neka se obeščasti, neka se naše oči nasite Siona!«	11 וְעַתָּה נֶאֶסְפוּ עָלַיִךְ גֹּויִם רַבִּים הָאֹמְרִים תֶּחֱנָף וְתַחַז בְּצִיֹּון עֵינֵינוּ
12 Ali zamisli Jahvine oni ne znaju i ne razumiju namjere njegove: kao snoplje na gumnu on ih je sabrao.	12 וְהֵמָּה לֹא יָדְעוּ מַחְשְׁבֹות יְהוָה וְלֹא הֵבִינוּ עֲצָתֹו כִּי קִבְּצָם כֶּעָמִיר גֹּרְנָה
13 Ustani! Ovrši žito, Kćeri sionska, jer ti pravim gvozden rog i mjedena kopita. I satrt ćeš mnoge narode; zavjetovat ćeš Jahvi blago njihovo i bogatstvo njihovo Gospodaru sve zemlje.	13 קוּמִי וָדֹושִׁי בַת־צִיֹּון כִּי־קַרְנֵךְ אָשִׂים בַּרְזֶל וּפַרְסֹתַיִךְ אָשִׂים נְחוּשָׁה וַהֲדִקֹּות עַמִּים רַבִּים וְהַחֲרַמְתִּי לַיהוָה בִּצְעָם וְחֵילָם לַאֲדֹון כָּל־הָאָרֶץ
14 Davidova Utvrdi se sada, tvrđavo! Opkoljeni smo i opsjednuti, palicom po licu udaraju suca Izraelova.	14 עַתָּה תִּתְגֹּדְדִי בַת־גְּדוּד מָצֹור שָׂם עָלֵינוּ בַּשֵּׁבֶט יַכּוּ עַל־הַלְּחִי אֵת שֹׁפֵט יִשְׂרָאֵל׃ ס
	15 אַרְצָה זְבֻלוּן וְאַרְצָה נַפְתָּלִי דֶּרֶךְ הַיָּם עֵבֶר הַיַּרְדֵּן גְּלִיל הַגּוֹיִם
	16 הָעָם הַהֹלְכִים בַּחשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל וְישְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם
	17 מִן־הָעֵת הַהִיא הֵחֵל יֵשׁוּעַ לִקְרֹא קָרוֹא וְאָמוֹר שׁוּבוּ כִּי הִגִּיעָה מַלְכוּת הַשָּׁמָיִם
	18 וּבְהִתְהַלֵּךְ יֵשׁוּעַ עַל־יַד יַם־הַגָּלִיל וַיַּרְא שְׁנֵי אֲנָשִׁים אַחִים אֶת־שִׁמְעוֹן הַנִּקְרָא פֶטְרוֹס וְאֶת אַנְדְּרַי אָחִיו וְהֵמָּה מַשְׁלִיכִים מְצוֹדָה בַּיָּם כִּי דַיָּגִים הָיוּ
	19 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ אַחֲרָי וַאֲשִׂימְכֶם לְדַיָּגֵי אֲנָשִׁים
	20 וַיַּעַזְבוּ מְהֵרָה אֵת הַמִּכְמֹרוֹת וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו
	21 וַיְהִי כְּעָבְרוֹ מִשָּׁם וַיַּרְא שְׁנֵי אֲנָשִׁים אַחִים אֲחֵרִים אֶת־יַעֲקֹב בֶּן־זַבְדַּי וְאֶת־יוֹחָנָן אָחִיו בָּאֳנִיָּה עִם־זַבְדַּי אֲבִיהֶם מְתַקְּנִים אֶת־מִכְמְרוֹתָם וַיִּקְרָא אֲלֵיהֶם
	22 וַיַּעַזְבוּ מִיָּד אֶת־הָאֳנִיָּה וְאֶת־אֲבִיהֶם וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו
	23 וַיָּסָב יֵשׁוּעַ בְּכָל־הַגָּלִיל וַיְלַמֵּד בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹתֵיהֶם וַיְבַשֵּׂר בְּשׂוֹרַת הַמַּלְכוּת וַיְרַפֵּא כָּל־מַחֲלָה וְכָל־מַדְוֶה בָּעָם
	24 וַיֵּצֵא שִׁמְעוֹ בְּכָל־אֶרֶץ סוּרְיָא וַיָּבִיאוּ אֵלָיו אֵת כָּל־הַחוֹלִים הַמְעֻנִּים בְּכָל־חֳלָיִם וּמַכְאוֹבִים וַאֲחוּזֵי שֵׁדִים וּמֻכֵּי יָרֵחַ וּנְכֵי אֵבָרִים וַיִּרְפָּאֵם
	25 וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו הֲמֹנִים הֲמֹנִים מִן־הַגָּלִיל וּמִן־עֶשֶׂר הֶעָרִים וּמִירוּשָׁלַיִם וִיהוּדָה וּמֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן