שיר השירים 3

תנ"ך - מקרא על פי המסורה	EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS
1 עַל־מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילֹות בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו	1 En mi lecho, durante la noche, busqué al amado de mi alma. ¡Lo busqué y no lo encontré!
2 אָקוּמָה נָּא וַאֲסֹובְבָה בָעִיר בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבֹות אֲבַקְשָׁה אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו	2 Me levantaré y recorreré la ciudad; por las calles y las plazas, buscaré al amado de mi alma. ¡Lo busqué y no lo encontré!
3 מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי רְאִיתֶם	3 Me encontraron los centinelas que hacen la ronda por la ciudad: «¿Han visto al amado de mi alma?».
4 כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ עַד־שֶׁהֲבֵיאתִיו אֶל־בֵּית אִמִּי וְאֶל־חֶדֶר הֹורָתִי	4 Apenas los había pasado, encontré al amado de mi alma. Lo agarré, y no lo soltaré hasta que lo haya hecho entrar en la casa de mi madre, en la habitación de la que me engendró. [El Amado]
5 הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנֹות יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאֹות אֹו בְּאַיְלֹות הַשָּׂדֶה אִם־תָּעִירוּ ׀ וְאִם־תְּעֹורְרוּ אֶת־הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃ ס	5 ¡Júrenme, hijas de Jerusalén, por las gacelas y las ciervas del campo, que no despertarán ni desvelarán a mi amor, hasta que ella quiera. [Coro]
6 מִי זֹאת עֹלָה מִן־הַמִּדְבָּר כְּתִימֲרֹות עָשָׁן מְקֻטֶּרֶת מֹור וּלְבֹונָה מִכֹּל אַבְקַת רֹוכֵל	6 ¿Qué es eso que sube del desierto, como una columna de humo, perfumada de mirra y de incienso y de todos los perfumes exóticos? [La Amada]
7 הִנֵּה מִטָּתֹו שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל	7 ¡Es la litera de Salomón! La rodean setenta guerreros, de los más valientes de Israel:
8 כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה אִישׁ חַרְבֹּו עַל־יְרֵכֹו מִפַּחַד בַּלֵּילֹות׃ ס	8 todos ellos provistos de espada, adiestrados para el combate, cada uno con su espada a la cintura por temor a los peligros de la noche.
9 אַפִּרְיֹון עָשָׂה לֹו הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנֹון	9 El rey Salomón se hizo una litera con maderas del Líbano.
10 עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף רְפִידָתֹו זָהָב מֶרְכָּבֹו אַרְגָּמָן תֹּוכֹו רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנֹות יְרוּשָׁלִָם	10 Sus columnas las hizo de plata, su respaldo de oro, su asiento de púrpura, con el interior revestido de ébano. Hijas de Jerusalén,
11 צְאֶינָה ׀ וּרְאֶינָה בְּנֹות צִיֹּון בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה־לֹּו אִמֹּו בְּיֹום חֲתֻנָּתֹו וּבְיֹום שִׂמְחַת לִבֹּו׃ ס	11 salgan a contemplar al rey Salomón, con la corona que le ciñó su madre, el día de su boda, el día de su alegría.