תהילים 132

תנ"ך - מקרא על פי המסורה	DOUAI-RHEIMS
1 שִׁיר הַמַּעֲלֹות זְכֹור־יְהוָה לְדָוִד אֵת כָּל־עֻנֹּותֹו	1 Lord, my heart is not exalted: nor are my eyes lofty. Neither have I walked in great matters, nor in wonderful things above me.
2 אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַיהוָה נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב	2 If I was not humbly minded, but exalted my soul: As a child that is weaned is towards his mother, so reward in my soul.
3 אִם־אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי אִם־אֶעֱלֶה עַל־עֶרֶשׂ יְצוּעָי	3 Let Israel hope in the Lord, from henceforth now and for ever.
4 אִם־אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה
5 עַד־אֶמְצָא מָקֹום לַיהוָה מִשְׁכָּנֹות לַאֲבִיר יַעֲקֹב
6 הִנֵּה־שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי־יָעַר
7 נָבֹואָה לְמִשְׁכְּנֹותָיו נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו
8 קוּמָה יְהוָה לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרֹון עֻזֶּךָ
9 כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ־צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ
10 בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל־תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ
11 נִשְׁבַּע־יְהוָה ׀ לְדָוִד אֱמֶת לֹא־יָשׁוּב מִמֶּנָּה מִפְּרִי בִטְנְךָ אָשִׁית לְכִסֵּא־לָךְ
12 אִם־יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ ׀ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זֹו אֲלַמְּדֵם גַּם־בְּנֵיהֶם עֲדֵי־עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא־לָךְ
13 כִּי־בָחַר יְהוָה בְּצִיֹּון אִוָּהּ לְמֹושָׁב לֹו
14 זֹאת־מְנוּחָתִי עֲדֵי־עַד פֹּה־אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ
15 צֵידָהּ בָּרֵךְ אֲבָרֵךְ אֶבְיֹונֶיהָ אַשְׂבִּיעַ לָחֶם
16 וְכֹהֲנֶיהָ אַלְבִּישׁ יֶשַׁע וַחֲסִידֶיהָ רַנֵּן יְרַנֵּנוּ
17 שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי
18 אֹויְבָיו אַלְבִּישׁ בֹּשֶׁת וְעָלָיו יָצִיץ נִזְרֹו