| 1 אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אִישׁ אֲשֶׁר לֹא־יָבוֹא דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר אֶל־מִכְלָא הַצֹּאן כִּי אִם־יַעֲלֶה בְּדֶרֶךְ אַחֵר גַּנָּב וּפָרִיץ הוּא | 1 "Truly, truly, I say to you, he who does not enter the sheepfold by the door but climbs in by another way, that man is a thief and a robber; |
| 2 וַאֲשֶׁר יָבוֹא דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר הוּא רֹעֵה הַצֹּאן | 2 but he who enters by the door is the shepherd of the sheep. |
| 3 לוֹ יִפְתַּח שֹׁמֵר הַסַּף וְהַצֹּאן אֶת־קֹלוֹ תִשְׁמַעְנָה וְהוּא לְצֹאנוֹ בְּשֵׁם יִקְרָא וְיוֹצִיאֵם | 3 To him the gatekeeper opens; the sheep hear his voice, and he calls his own sheep by name and leads them out. |
| 4 וְאַחֲרֵי הוֹצִיאוֹ אֶת־צֹאנוֹ הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵיהֶן וְהַצֹּאן הֹלְכוֹת אַחֲרָיו כִּי יָדְעוּ אֶת־קוֹלוֹ | 4 When he has brought out all his own, he goes before them, and the sheep follow him, for they know his voice. |
| 5 וְאַחֲרֵי זָר לֹא תֵלַכְנָה כִּי אִם־יָנוּסוּ מִפָּנָיו כִּי אֶת־קוֹל הַזָּרִים לֹא יָדָעוּ | 5 A stranger they will not follow, but they will flee from him, for they do not know the voice of strangers." |
| 6 הַמָּשָׁל הַזֶּה דִּבֶּר יֵשׁוּעַ בְּאָזְנֵיהֶם וְהֵמָּה לֹא יָדְעוּ מַה־זֹּאת אֲשֶׁר אָמַר אֲלֵיהֶם | 6 This figure Jesus used with them, but they did not understand what he was saying to them. |
| 7 וַיּוֹסֶף יֵשׁוּעַ וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אֲנִי הוּא דֶּלֶת הַצֹּאן | 7 So Jesus again said to them, "Truly, truly, I say to you, I am the door of the sheep. |
| 8 כֹּל אֲשֶׁר בָּאוּ לְפָנַי גַּנָּבִים הֵמָּה וּפָרִיצִים וְהַצֹּאן לֹא־שָׁמְעוּ לְקוֹלָם | 8 All who came before me are thieves and robbers; but the sheep did not heed them. |
| 9 אָנֹכִי הַדָּלֶת אִישׁ כִּי־יָבוֹא בִי יִוָּשֵׁעַ וּבְצֵאתוֹ וּבְבוֹאוֹ יִמְצָא מִרְעֶה | 9 I am the door; if any one enters by me, he will be saved, and will go in and out and find pasture. |
| 10 הַגַּנָּב לֹא יָבוֹא כִּי אִם־לִגְנוֹב וְלַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד וַאֲנִי בָאתִי לְבַעֲבוּר הָבִיא לָהֶם חַיִּים וּמְלֹא סִפְקָם | 10 The thief comes only to steal and kill and destroy; I came that they may have life, and have it abundantly. |
| 11 אָנֹכִי הוּא הָרֹעֶה הַטּוֹב הָרֹעֶה הַטּוֹב יִתֵּן אֶת־נַפְשׁוֹ בְּעַד צֹאנוֹ | 11 I am the good shepherd. The good shepherd lays down his life for the sheep. |
| 12 וְהַשָּׂכִיר אֲשֶׁר לֹא רֹעֶה הוּא וְהַצֹּאן לֹא־לוֹ הֵנָּה בִּרְאוֹתוֹ כִּי־בָא הַזְּאֵב יַעֲזֹב אֶת־הַצֹּאן וָנָס וְהַזְּאֵב יַחֲטֹף וְיָפִיץ אֶת־הַצֹּאן | 12 He who is a hireling and not a shepherd, whose own the sheep are not, sees the wolf coming and leaves the sheep and flees; and the wolf snatches them and scatters them. |
| 13 הַשָּׂכִיר יָנוּס כִּי שָׂכִיר הוּא וְלֹא יִדְאַג לַצֹּאן | 13 He flees because he is a hireling and cares nothing for the sheep. |
| 14 אֲנִי הָרֹעֶה הַטּוֹב וְיָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר־לִי וְנוֹדַעְתִּי לַאֲשֶׁר לִי | 14 I am the good shepherd; I know my own and my own know me, |
| 15 כַּאֲשֶׁר הָאָב יְדָעַנִי וַאֲנִי יָדַעְתִּי אֶת־הָאָב וְאֶת־נַפְשִׁי אֶתֵּן בְּעַד הַצֹּאן | 15 as the Father knows me and I know the Father; and I lay down my life for the sheep. |
| 16 וְצֹאן אֲחֵרוֹת יֶשׁ־לִי אֲשֶׁר אֵינָן מִן־הַמִּכְלָה הַזֹּאת וְעָלַי לְנַהֵל גַּם־אֹתָן וְתִשְׁמַעְנָה קוֹלִי וְהָיָה עֵדֶר אֶחָד וְרֹעֶה אֶחָד | 16 And I have other sheep, that are not of this fold; I must bring them also, and they will heed my voice. So there shall be one flock, one shepherd. |
| 17 עַל־כֵּן אֹהֵב אֹתִי אָבִי כִּי אֶת־נַפְשִׁי אֶתֵּן לְמַעַן אָשׁוּב וְאֶקָּחֶהָ | 17 For this reason the Father loves me, because I lay down my life, that I may take it again. |
| 18 וְאִישׁ לֹא יִקָּחֶנָּה מֵאִתִּי כִּי אִם־אֲנִי מֵעַצְמִי אֶתְּנֶנָּה יֶשׁ־בְּיָדִי לָתֵת אֹתָהּ וּבְיָדִי לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ אֶת־הַמִּצְוָה הַזֹּאת לָקַחְתִּי מֵעִם אָבִי | 18 No one takes it from me, but I lay it down of my own accord. I have power to lay it down, and I have power to take it again; this charge I have received from my Father." |
| 19 וַתְּהִי מַחֲלֹקֶת גַּם־בַּפַּעַם הַזֹּאת בֵּין הַיְּהוּדִים עַל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה | 19 There was again a division among the Jews because of these words. |
| 20 וַיֹּאמְרוּ רַבִּים מֵהֶם שֵׁד בּוֹ וּמְשֻׁגָּע הוּא לָמָּה תִשְׁמְעוּ אֵלָיו | 20 Many of them said, "He has a demon, and he is mad; why listen to him?" |
| 21 וַאֲחֵרִים אָמְרוּ לֹא כָאֵלֶּה יְדַבֵּר אִישׁ אֲחוּז־שֵׁד הֲיוּכַל שֵׁד לִפְקֹחַ עֵינֵי עִוְרִים | 21 Others said, "These are not the sayings of one who has a demon. Can a demon open the eyes of the blind?" |
| 22 וַיְהִי חַג חֲנֻכַּת הַבַּיִת בִּירוּשָׁלָיִם וּסְתָיו הָיָה | 22 It was the feast of the Dedication at Jerusalem; |
| 23 וַיִּתְהַלֵּךְ יֵשׁוּעַ בַּמִּקְדָּשׁ בְּאוּלָם שֶׁל־שְׁלֹמֹה | 23 it was winter, and Jesus was walking in the temple, in the portico of Solomon. |
| 24 וַיָּסֹבּוּ אֹתוֹ הַיְּהוּדִים וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו עַד־אָנָה תַּתְלֶה אֶת־נַפְשֵׁנוּ אִם־הַמָּשִׁיחַ אַתָּה הַגִּידָה לָּנוּ בָּרוּר | 24 So the Jews gathered round him and said to him, "How long will you keep us in suspense? If you are the Christ, tell us plainly." |
| 25 וַיַּעַן אֹתָם יֵשׁוּעַ הֵן אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם וְלֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר־אֲנִי עֹשֶׂה בְּשֵׁם אָבִי הֵם יָעִידוּ עָלָי | 25 Jesus answered them, "I told you, and you do not believe. The works that I do in my Father's name, they bear witness to me; |
| 26 אֲבָל אַתֶּם לֹא תַאֲמִינוּ יַעַן לֹא מִצֹּאנִי אַתֶּם כַּאֲשֶׁר אָמַרְתִּי לָכֶם | 26 but you do not believe, because you do not belong to my sheep. |
| 27 צֹאנִי תִּשְׁמַעְנָה אֶת־קוֹלִי וַאֲנִי יְדַעְתִּין וְאַחֲרַי תֵּלַכְנָה | 27 My sheep hear my voice, and I know them, and they follow me; |
| 28 וַאֲנִי אֶתֵּן לָהֶן חַיֵּי עוֹלָמִים וְלֹא תֹאבַדְנָה לָנֶצַח וְאִישׁ לֹא־יַחֲטֹף אֶתְהֶן מִיָּדִי | 28 and I give them eternal life, and they shall never perish, and no one shall snatch them out of my hand. |
| 29 הָאָב אֲשֶׁר נְתָנָן לִי גָּדוֹל הוּא עַל־כֹּל וְאִישׁ לֹא־יַחֲטֹף אֶתְהֶן מִיַּד הָאָב | 29 My Father, who has given them to me, is greater than all, and no one is able to snatch them out of the Father's hand. |
| 30 אֲנִי וְאָבִי אֶחָד אֲנָחְנוּ | 30 I and the Father are one." |
| 31 אָז יָרִימוּ הַיְּהוּדִים כְּפַעַם־בְּפַעַם אֲבָנִים לְסָקְלוֹ | 31 The Jews took up stones again to stone him. |
| 32 וַיַּעַן אֹתָם יֵשׁוּעַ מַעֲשִׂים טוֹבִים רַבִּים הֶרְאֵיתִי אֶתְכֶם מֵאֵת אָבִי עַל־אֵיזֶה מִן־הַמַּעֲשִׂים הָהֵם תִּסְקְלֻנִי | 32 Jesus answered them, "I have shown you many good works from the Father; for which of these do you stone me?" |
| 33 וַיַּעֲנוּ הַיְּהוּדִים אֹתוֹ לֵאמֹר עַל־מַעֲשֶׂה טוֹב לֹא נִסְקֹל אֹתָךְ כִּי אִם־עַל־גַּדֶּפְךָ אֶת־אֱלֹהִים וְעַל־כִּי אָדָם אַתָּה וַתַּעַשׂ אֶת־עַצְמְךָ לֵאלֹהִים | 33 The Jews answered him, "It is not for a good work that we stone you but for blasphemy; because you, being a man, make yourself God." |
| 34 וַיַּעַן אֹתָם יֵשׁוּעַ הֲלֹא כָתוּב בְּתוֹרַתְכֶם אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם | 34 Jesus answered them, "Is it not written in your law, 'I said, you are gods? |
| 35 הֵן קָרָא שֵׁם אֱלֹהִים לָאֵלֶּה אֲשֶׁר הָיָה דְּבַר הָאֱלֹהִים אֲלֵיהֶם וְהַכָּתוּב לֹא־יוּפָר | 35 If he called them gods to whom the word of God came (and scripture cannot be broken), |
| 36 וְאֵיךְ תֹּאמְרוּ עַל־אֲשֶׁר קִדְּשׁוֹ הָאָב וּשְׁלָחוֹ לָעוֹלָם מְגַדֵּף אָתָּה יַעַן אָמַרְתִּי בֶּן־אֱלֹהִים אָנִי | 36 do you say of him whom the Father consecrated and sent into the world, 'You are blaspheming,' because I said, 'I am the Son of God? |
| 37 אִם־לֹא אֶעֱשֶׂה אֶת־מַעֲשֵׂי אָבִי אַל־תַּאֲמִינוּ לִי | 37 If I am not doing the works of my Father, then do not believe me; |
| 38 וְאִם־עָשִׂיתִי וְלֹא־תַאֲמִינוּ לִי הַאֲמִינוּ־נָא לְמַעֲשָׂי לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ כִּי־בִי הָאָב וַאֲנִי בוֹ | 38 but if I do them, even though you do not believe me, believe the works, that you may know and understand that the Father is in me and I am in the Father." |
| 39 אָז יָשׁוּבוּ וַיְבַקְשׁוּ לְתָפְשׂוֹ וַיִּמָּלֵט מִיָּדָם | 39 Again they tried to arrest him, but he escaped from their hands. |
| 40 וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב אֶל־עֵבֶר הַיַּרְדֵּן אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הִטְבִּיל־שָׁם יוֹחָנָן בַּתְּחִלָּה וַיֵּשֶׁב שָׁם | 40 He went away again across the Jordan to the place where John at first baptized, and there he remained. |
| 41 וַיָּבֹאוּ אֵלָיו רַבִּים וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה יוֹחָנָן לֹא־עָשָׂה אוֹת אֲבָל כָּל־אֲשֶׁר דִּבֶּר יוֹחָנָן עַל־הָאִישׁ הַזֶּה אֱמֶת הָיָה | 41 And many came to him; and they said, "John did no sign, but everything that John said about this man was true." |
| 42 וַיַּאֲמִינוּ בוֹ רַבִּים בַּמָּקוֹם הַהוּא | 42 And many believed in him there. |
