Giona יונה (Yonah) 3

1 2 3 4
Libro non riconosciuto. Prova con un'abbreviazione valida (es. Gen, Es, Gv, Sal).
Versetti esaminati

Torna indietro

Stuttgartensia - Delitzsch La Bible des Peuples
1 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֶל־יֹונָה שֵׁנִית לֵאמֹר1 La parole de Yahvé fut adressée à Jonas une seconde fois:
2 קוּם לֵךְ אֶל־נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדֹולָה וִּקְרָא אֵלֶיהָ אֶת־הַקְּרִיאָה אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ2 “Lève-toi, lui dit-il, pars à Ninive, la grande ville, et lance contre elle les menaces que je te dirai.”
3 וַיָּקָם יֹונָה וַיֵּלֶךְ אֶל־נִינְוֶה כִּדְבַר יְהוָה וְנִינְוֵה הָיְתָה עִיר־גְּדֹולָה לֵאלֹהִים מַהֲלַךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים3 Jonas s’en alla donc à Ninive, comme Yahvé le lui disait. Or Ninive était une ville extrêmement grande, on la traversait en trois jours.
4 וַיָּחֶל יֹונָה לָבֹוא בָעִיר מַהֲלַךְ יֹום אֶחָד וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר עֹוד אַרְבָּעִים יֹום וְנִינְוֵה נֶהְפָּכֶת4 Jonas entra; il marcha tout un jour, lançant ce message: “Encore quarante jours et Ninive sera détruite!”
5 וַיַּאֲמִינוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה בֵּאלֹהִים וַיִּקְרְאוּ־צֹום וַיִּלְבְּשׁוּ שַׂקִּים מִגְּדֹולָם וְעַד־קְטַנָּם5 Les gens de Ninive crurent en Dieu; ils proclamèrent un jeûne et s’habillèrent de sacs, depuis le plus grand jusqu’au plus petit.
6 וַיִּגַּע הַדָּבָר אֶל־מֶלֶך נִינְוֵה וַיָּקָם מִכִּסְאֹו וַיַּעֲבֵר אַדַּרְתֹּו מֵעָלָיו וַיְכַס שַׂק וַיֵּשֶׁב עַל־הָאֵפֶר6 Lorsque la nouvelle parvint au roi de Ninive, lui aussi se leva de son trône et ôta son manteau pour s’habiller d’un sac et s’asseoir sur la cendre.
7 וַיַּזְעֵק וַיֹּאמֶר בְּנִינְוֵה מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ וּגְדֹלָיו לֵאמֹר הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה הַבָּקָר וְהַצֹּאן אַל־יִטְעֲמוּ מְאוּמָה אַל־יִרְעוּ וּמַיִם אַל־יִשְׁתּוּ7 Le roi fit publier ceci dans Ninive: “Ordre du roi et des grands! Aucun homme, aucun animal, ni gros, ni petit bétail, ne mangera quoi que ce soit; les animaux ne brouteront pas et ne boiront pas d’eau.
8 וְיִתְכַּסּוּ שַׂקִּים הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה וְיִקְרְאוּ אֶל־אֱלֹהִים בְּחָזְקָה וְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְכֹּו הָרָעָה וּמִן־הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם8 On s’habillera de sacs, les hommes comme les animaux, on criera vers Dieu de toutes ses forces, chacun renoncera à sa mauvaise conduite et à la violence qu’il commet.
9 מִי־יֹודֵעַ יָשׁוּב וְנִחַם הָאֱלֹהִים וְשָׁב מֵחֲרֹון אַפֹּו וְלֹא נֹאבֵד9 Peut-être Dieu changera-t-il d’avis, peut-être se repentira-t-il? Et s’il renonce à sa violente colère, nous serons sauvés.”
10 וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת־מַעֲשֵׂיהֶם כִּי־שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה וַיִּנָּחֶם הָאֱלֹהִים עַל־הָרָעָה אֲשֶׁר־דִּבֶּר לַעֲשֹׂות־לָהֶם וְלֹא עָשָׂה10 Dieu vit ce qu’ils faisaient et comment ils renonçaient à leur mauvaise conduite; alors Dieu se repentit du mal qu’il avait parlé de leur faire, il ne le fit pas.