Salmi תהילים (Tehillim) 92

Stuttgartensia - Delitzsch	Pattloch Bibel
¹ מִזְמֹור שִׁיר לְיֹום הַשַּׁבָּת	¹ [Ein Psalm. Ein Lied zum Sabbattag.]
² טֹוב לְהֹדֹות לַיהוָה וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיֹון	² Gut ist es, den Herrn zu preisen, deinen Namen, Höchster, zu besingen,
³ לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילֹות	³ frühmorgens deine Huld zu künden, deine Treue in den Nächten,
⁴ עֲ‍לֵי־עָשֹׂור וַעֲלֵי־נָבֶל עֲלֵי הִגָּיֹון בְּכִנֹּור	⁴ zur zehnsaitigen Laute und zur Harfe, zum Klange der Zither.
⁵ כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְהוָה בְּפָעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן	⁵ Denn du hast mich froh gemacht, Herr, durch dein Walten, ich frohlocke über die Werke deiner Hände.
⁶ מַה־גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהוָה מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ	⁶ Wie groß sind doch deine Werke, Herr! Gar tief sind deine Gedanken.
⁷ אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא־יָבִין אֶת־זֹאת	⁷ Ein unvernünftiger Mensch sieht das nicht ein, ein Tor versteht es nicht.
⁸ בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים ׀ כְּמֹו עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל־פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי־עַד	⁸ Mögen Gottlose sprossen wie Gras und alle Übeltäter blühen -, so nur, um für immer vernichtet zu werden.
⁹ וְאַתָּה מָרֹום לְעֹלָם יְהוָה	⁹ Du aber thronst in der Höhe auf ewig, o Herr.
¹⁰ כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ ׀ יְהוָה כִּי־הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ יִתְפָּרְדוּ כָּל־פֹּעֲלֵי אָוֶן	¹⁰ Fürwahr, deine Feinde, Herr, fürwahr, deine Feinde verschwinden; alle Übeltäter werden zerstreut.
¹¹ וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן	¹¹ Doch mir hast du Kraft verliehen gleich einem Stier, hast mich gestärkt mit frischem Öl.
¹² וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי	¹² Mein Auge blickt herab auf meine Verfolger, mein Ohr ergötzt sich an meinen schlimmen Gegnern.
¹³ צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנֹון יִשְׂגֶּה	¹³ Der Gerechte gedeiht wie ein Palmbaum, wie eine Libanonzeder wächst er empor.
¹⁴ תוּלִים בְּבֵית יְהוָה בְּחַצְרֹות אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ	¹⁴ Eingepflanzt im Hause des Herrn, sprossen sie in den Vorhöfen unseres Gottes.
¹⁵ עֹוד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ	¹⁵ Noch im Alter blühen sie auf, bleiben üppig und frisch.
¹⁶ לְהַגִּיד כִּי־יָשָׁר יְהוָה צוּרִי וְלֹא־ [עֹלָתָה כ] (עַוְלָתָה ק) בֹּו	¹⁶ So verkünden sie laut, wie gerecht der Herr ist, mein Fels, an dem kein Unrecht haftet.