Salmi תהילים (Tehillim) 142

Stuttgartensia - Delitzsch	Einheitsübersetzung
¹ מַשְׂכִּיל לְדָוִד בִּהְיֹותֹו בַמְּעָרָה תְפִלָּה	¹ [Ein Weisheitslied Davids, als er in der Höhle war. Ein Gebet.]
² קֹולִי אֶל־יְהוָה אֶזְעָק קֹולִי אֶל־יְהוָה אֶתְחַנָּן	² Mit lauter Stimme schrei ich zum Herrn, laut flehe ich zum Herrn um Gnade.
³ אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּיד	³ Ich schütte vor ihm meine Klagen aus, eröffne ihm meine Not.
⁴ בְּהִתְעַטֵּף עָלַי ׀ רוּחִי וְאַתָּה יָדַעְתָּ נְתִיבָתִי בְּאֹרַח־זוּ אֲהַלֵּךְ טָמְנוּ פַח לִי	⁴ Wenn auch mein Geist in mir verzagt, du kennst meinen Pfad. Auf dem Weg, den ich gehe, legten sie mir Schlingen.
⁵ הַבֵּיט יָמִין ׀ וּרְאֵה וְאֵין־לִי מַכִּיר אָבַד מָנֹוס מִמֶּנִּי אֵין דֹּורֵשׁ לְנַפְשִׁי	⁵ Ich blicke nach rechts und schaue aus, doch niemand ist da, der mich beachtet. Mir ist jede Zuflucht genommen, niemand fragt nach meinem Leben.
⁶ זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ יְהוָה אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים	⁶ Herr, ich schreie zu dir, ich sage: Meine Zuflucht bist du, mein Anteil im Land der Lebenden.
⁷ הַקְשִׁיבָה ׀ אֶל־רִנָּתִי כִּי־דַלֹּותִי מְאֹד הַצִּילֵנִי מֵרֹדְפַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי	⁷ Vernimm doch mein Flehen; denn ich bin arm und elend. Meinen Verfolgern entreiß mich; sie sind viel stärker als ich.
⁸ הֹוצִיאָה מִמַּסְגֵּר ׀ נַפְשִׁי לְהֹודֹות אֶת־שְׁמֶךָ בִּי יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמֹל עָלָי	⁸ Führe mich heraus aus dem Kerker, damit ich deinen Namen preise. Die Gerechten scharen sich um mich, weil du mir Gutes tust.