Psalmi 139

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Magistro chori. David. Psalmus. Domine, scrutatus es et cognovisti me,	1 לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמֹור יְהוָה חֲקַרְתַּנִי וַתֵּדָע
2 tu cognovisti sessionem meam et resurrectionem meam. Intellexisti cogitationes meas de longe,	2 אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי בַּנְתָּה לְרֵעִי מֵרָחֹוק
3 semitam meam et accubitum meum investigasti. Et omnes vias meas perspexisti,	3 אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל־דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה
4 quia nondum est sermo in lingua mea, et ecce, Domine, tu novisti omnia.	4 כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשֹׁונִי הֵן יְהוָה יָדַעְתָּ כֻלָּהּ
5 A tergo et a fronte coartasti me et posuisti super me manum tuam.	5 אָחֹור וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה
6 Mirabilis nimis facta est scientia tua super me, sublimis, et non attingam eam.	6 [פִּלְאִיָּה כ] (פְּלִיאָה ק) דַעַת מִמֶּנִּי נִשְׂגְּבָה לֹא־אוּכַל לָהּ
7 Quo ibo a spiritu tuo et quo a facie tua fugiam?	7 אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח
8 Si ascendero in caelum, tu illic es; si descendero in infernum, ades.	8 אִם־אֶסַּק מַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאֹול הִנֶּךָּ
9 Si sumpsero pennas aurorae et habitavero in extremis maris,	9 אֶשָּׂא כַנְפֵי־שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם
10 etiam illuc manus tua deducet me, et tenebit me dextera tua.	10 גַּםשָׁ־ם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ
11 Si dixero: “ Forsitan tenebrae compriment me, et nox illuminatio erit circa me ”,	11 וָאֹמַר אַךְ־חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אֹור בַּעֲדֵנִי
12 etiam tenebrae non obscurabuntur a te, et nox sicut dies illuminabitur - sicut tenebrae eius ita et lumen eius -.	12 גַּם־חֹשֶׁךְ לֹא־יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָ וְלַיְלָה כַּיֹּום יָאִיר כַּחֲשֵׁיכָה כָּאֹורָה
13 Quia tu formasti renes meos, contexuisti me in utero matris meae.	13 כִּי־אַתָּה קָנִיתָ כִלְיֹתָי תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי
14 Confitebor tibi, quia mirabiliter plasmatus sum; mirabilia opera tua, et anima mea cognoscit nimis.	14 אֹודְךָ עַל כִּי נֹורָאֹות נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹד
15 Non sunt abscondita ossa mea a te, cum factus sum in occulto, contextus in inferioribus terrae.	15 לֹא־נִכְחַד עָצְמִי מִמֶּךָּ אֲשֶׁר־עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיֹּות אָרֶץ
16 Imperfectum adhuc me viderunt oculi tui, et in libro tuo scripti erant omnes dies: ficti erant, et nondum erat unus ex eis.	16 גָּלְמִי ׀ רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל־סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ [וְלֹא כ] (וְלֹו ק) אֶחָד בָּהֶם
17 Mihi autem nimis pretiosae cogitationes tuae, Deus; nimis gravis summa earum.	17 וְלִי מַה־יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל מֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶם
18 Si dinumerabo eas, super arenam multiplicabuntur; si ad finem pervenerim, adhuc sum tecum.	18 אֶסְפְּרֵם מֵחֹול יִרְבּוּן הֱקִיצֹתִי וְעֹודִי עִמָּךְ
19 Utinam occidas, Deus, peccatores; viri sanguinum, declinate a me.	19 אִם־תִּקְטֹל אֱלֹוהַּ ׀ רָשָׁע וְאַנְשֵׁי דָמִים סוּרוּ מֶנִּי
20 Qui loquuntur contra te maligne: exaltantur in vanum contra te.	20 אֲשֶׁר יֹאמְרֻךָ לִמְזִמָּה נָשֻׂא לַשָּׁוְא עָרֶיךָ
21 Nonne, qui oderunt te, Domine, oderam et insurgentes in te abhorrebam?	21 הֲלֹוא־מְשַׂנְאֶיךָ יְהוָה ׀ אֶשְׂנָא וּבִתְקֹומְמֶיךָ אֶתְקֹוטָט
22 Perfecto odio oderam illos, et inimici facti sunt mihi.	22 תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאֹויְבִים הָיוּ לִי
23 Scrutare me, Deus, et scito cor meum; proba me et cognosce semitas meas	23 חָקְרֵנִי אֵל וְדַע לְבָבִי בְּחָנֵנִי וְדַע שַׂרְעַפָּי
24 et vide, si via vanitatis in me est, et deduc me in via aeterna.	24 וּרְאֵה אִם־דֶּרֶךְ־עֹצֶב בִּי וּנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ עֹולָם