| 1 ואיש אחד ושמו חנניה עם אשתו שפירה מכר את אחזתו | 1 Mais un homme nommé Ananie, avec Saphire sa femme, vendit un champ, |
| 2 ויקח מן המחיר ויסתירהו ואשתו ידעת גם היא וחלק אחד הביא וישם לרגלי השליחים | 2 et frauda sur le prix du champ, d'accord avec sa femme ; et en apportant une partie, il la mit aux pieds des Apôtres. |
| 3 ויאמר פטרוס חנניה למה זה מלא השטן את לבבך לשקר ברוח הקדש ולהסתיר ממחיר השדה | 3 Mais Pierre dit : Ananie, pourquoi Satan a-t-il tenté ton cœur, pour te faire mentir à l'Esprit-Saint, et frauder sur le prix du champ ? |
| 4 הלא שלך היה טרם המכרו וגם אחרי נמכר היה בידך ולמה שמת על לבבך הדבר הזה לא שקרת בבני אדם כי אם באלהים | 4 Si tu l'avais gardé, ne demeurait-il pas à toi ? et une fois vendu, n'était-il pas encore en ton pouvoir ? Pourquoi as-tu mis une pareille chose dans ton cœur ? Ce n'est pas aux hommes que tu as menti, mais à Dieu. |
| 5 וכשמע חנניה את הדברים האלה נפל ארצה ויגוע ותהי יראה גדולה על כל השמעים | 5 Ananie, ayant entendu ces paroles, tomba et expira. Et une grande crainte saisit tous ceux qui l'apprirent. |
| 6 ויקומו הצעירים ויאספו אתו וישאהו החוצה ויקברהו | 6 Cependant les plus jeunes, s'étant avancés, l'enlevèrent, l'emportèrent et l'ensevelirent. |
| 7 ויהי כמשלש שעות ותבא אשתו והיא לא ידעה את הנעשה | 7 Or il arriva, environ trois heures après, que sa femme, ne sachant pas ce qui s'était passé, entra. |
| 8 ויען פטרוס ויאמר אליה אמרי לי הבמחיר הזה מכרתם את השדה ותאמר כן במחיר הזה | 8 Et Pierre lui dit : Dis-moi, femme, est-ce à tel (ce) prix que vous avez vendu votre champ ? Elle répondit : Oui, à tel (ce -là) prix. |
| 9 ויאמר פטרוס אליה למה זה נועדתם לנסות את רוח יהוה הנה בפתח רגלי המקברים את אישך ונשאו אתך החוצה | 9 Alors Pierre lui dit : Pourquoi vous êtes-vous concertés pour tenter l'Esprit (-Saint) du Seigneur ? Voici que les pieds de ceux qui ont enseveli ton mari sont à la porte, et ils vont t'emporter. |
| 10 ותפל פתאם לרגליו ותגוע והבחורים באו והנה מתה וישאוה החוצה ויקברוה אצל אישה | 10 A l'instant même elle tomba à ses pieds, et expira. Les jeunes gens en entrant la trouvèrent morte ; et ils l'emportèrent, et l'ensevelirent auprès de son mari. |
| 11 ותהי יראה גדולה על כל הקהל ועל כל השמעים את אלה | 11 Une grande frayeur se répandit dans toute l'Eglise, et sur tous ceux qui apprirent ces choses. |
| 12 ויעשו אתות ומופתים רבים בקרב העם על ידי השליחים וכלם נאספו לב אחד באולם של שלמה | 12 Cependant, par les mains des Apôtres il se faisait beaucoup de miracles et de prodiges parmi le peuple ; et ils se tenaient tous ensemble dans le portique de Salomon. |
| 13 ומן האחרים אין איש אשר מלאו לבו לחלות עליהם אך הוקיר אתם העם | 13 Aucun des autres n'osait se joindre à eux ; mais le peuple faisait d'eux de grands éloges. |
| 14 אבל נספחו עוד יתר מאמינים אל האדון אנשים ונשים הרבה מאד | 14 Et la multitude de ceux qui croyaient au Seigneur, hommes et femmes, s'augmentait de plus en plus ; |
| 15 עד כי נשאו את החולים אל הרחבות וישימום על מטות ומשכבות למען אשר ילך פטרוס ונפל אך צלו על אחד מהם | 15 au point qu'on apportait les malades dans les rues, et qu'on les mettait sur des lits et des grabats, afin que, Pierre venant à passer, son ombre au moins couvrît quelqu'un d'eux, et qu'ils fussent délivrés de leurs infirmités. |
| 16 וגם המון עם הערים אשר מסביב נקבצו ירושלים מביאים את החולים ואת הנלחצים מרוחות טמאות וירפאו כלם | 16 Une foule nombreuse accourait aussi à Jérusalem des villes voisines, amenant des malades, et ceux que tourmentaient des esprits impurs ; et ils étaient tous guéris. |
| 17 ויקם הכהן הגדול וכל אשר אתו והם אנשי כת הצדוקים וימלאו קנאה | 17 Alors le prince des prêtres et tous ceux qui étaient avec lui (c'était la secte des Sadducéens), s'élevèrent, remplis de jalousie ; |
| 18 וישלחו יד בשליחים ויתנום במשמר העיר | 18 et ils jetèrent les mains sur les Apôtres, et les mirent dans la prison publique. |
| 19 ויהי בלילה ויפתח מלאך יהוה את דלתי בית הכלא ויוציאם לאמר | 19 Mais pendant la nuit un ange du Seigneur ouvrit les portes de la prison, et, les faisant sortir, leur dit : |
| 20 לכו והתיצבו במקדש ודברו אל העם את כל דברי החיים האלה | 20 Allez, et vous tenant dans le temple, annoncez au peuple toutes ces (les) paroles de (cette) vie. |
| 21 והם כשמעם את זאת באו אל המקדש בהית הבקר וילמדו שם ויבא הכהן הגדול ואשר אתו ויקראו אל הסנהדרין ואל כל זקני בני ישראל וישלחו אל בית האסורים להביא אתם | 21 Ce qu'ayant entendu, ils entrèrent dans le temple dès le point du jour, et ils enseignaient. Cependant le prince des prêtres et ceux qui étaient avec lui étant arrivés, ils convoquèrent le Conseil et tous les anciens du peuple d'Israël, et ils envoyèrent à la prison, afin qu'on amenât les Apôtres. |
| 22 וילכו המשרתים ולא מצאום בבית הכלא וישובו ויגידו לאמר | 22 Les agents (archers), y étant allés, ouvrirent la prison ; et ne les ayant pas trouvés, ils revinrent l'annoncer, |
| 23 את בית האסורים מצאנו סגור ומסגר והשמרים עמדים על הדלתות וכאשר פתחנו לא נמצא בו אדם | 23 disant : Nous avons trouvé la prison fermée avec grand soin, et les gardes debout devant les portes ; mais, ayant ouvert, nous n'avons trouvé personne à l'intérieur. |
| 24 ויהי כשמע הכהן ונגיד המקדש וראשי הכהנים את הדברים האלה ויבהלו עליהם ויאמרו איך יפל הדבר הזה | 24 Lorsqu'ils eurent entendu ces paroles, le capitaine (magistrat) du temple et les princes des prêtres étaient perplexes au sujet des Apôtres et de l'issue de cette affaire. |
| 25 ואיש אחד בא ויגד להם לאמר הנה האנשים אשר שמתם במשמר עמדים הם במקדש ומלמדים את העם | 25 Mais quelqu'un, survenant, leur dit : Voici, les hommes que vous avez mis en prison se tiennent dans le temple, et enseignent le peuple. |
| 26 וילך שמה הנגיד עם משרתיו ויקחם אך לא בחזקה כי יראו מפני העם פן יסקלו | 26 Alors le capitaine (magistrat) s'y rendit avec ses agents (archers), et les amena sans violence ; car ils craignaient d'être lapidés par le peuple. |
| 27 ויביאו אתם ויעמידום לפני הסנהדרין וישאלם הכהן הגדול לאמר | 27 Lorsqu'ils les eurent amenés, ils les introduisirent devant le Conseil ; et le grand (prince des) prêtre les interrogea, |
| 28 הלא צוה צוינו עליכם לבלתי למד בשם הזה והנה מלאתם את ירושלים תורתכם ותחפצו להביא עלינו את דמי האיש הזה | 28 en disant : Nous vous avons expressément défendu d'enseigner en ce nom-là. Et voici que vous avez rempli Jérusalem de votre doctrine, et vous voulez faire retomber sur nous le sang de cet homme. |
| 29 ויען פטרוס והשליחים ויאמרו הלא עלינו להקשיב בקול אלהים מהקשיב בקול בני אדם | 29 Mais Pierre et les Apôtres répondirent : Il faut obéir à Dieu plutôt qu'aux hommes. |
| 30 אלהי אבותינו הקים את ישוע אשר שלחתם ידכם בו ותתלו אותו על העץ | 30 Le Dieu de nos pères a ressuscité Jésus, que vous avez fait mourir en le pendant au bois. |
| 31 את זה נשא האלהים בימינו לשר ולמושיע לתת תשובה לישראל וסליחת החטאים | 31 C'est lui que Dieu a élevé par sa droite comme prince et Sauveur, pour donner à Israël la pénitence et la rémission des péchés. |
| 32 ואנחנו עדיו על אלה וגם רוח הקדש אשר נתן אותו האלהים לשמעים בקולו | 32 Et nous, nous sommes témoins de ces choses, ainsi que l'Esprit-Saint, que Dieu a donné à tous ceux qui lui obéissent. |
| 33 ויהי כשמעם ויתרגזו ויתיעצו להרוג אתם | 33 Lorsqu'ils eurent entendu ces paroles, ils étaient exaspérés, et ils voulaient les mettre à mort. |
| 34 ויקם בתוך הסנהדרין אחד מן הפרושים גמליאל שמו והוא מורה התורה מכבד בעיני כל העם ויצו להוציא את השליחים החוצה לזמן מעט | 34 Mais un pharisien, nommé Gamaliel, docteur de la loi, honoré de tout le peuple, se levant dans le Conseil, ordonna qu'on fit sortir un instant les Apôtres ; |
| 35 ויאמר אליהם אנשי ישראל השמרו לכם מפני האנשים האלה במה שאתם עשים להם | 35 puis il dit : Hommes Israélites, prenez garde à ce que vous allez faire à ces hommes. |
| 36 כי לפני הימים האלה קם תודס ויתן את נפשו כאחד הגדולים וידבקו בו כארבע מאות איש ויהרג וכל אשר שמעו אליו התפרדו ויהיו לאין | 36 Car il y a quelques temps s'est levé Théodas, qui prétendait être quelque chose (quelqu'un), et quatre cents hommes environ s'attachèrent à lui ; il fut tué, et tous ceux qui croyaient en lui furent dispersés et réduits à néant. |
| 37 ואחר כן קם יהודה הגלילי בימי הספר ויסת אחריו עם רב וגם הוא נהרג וכל אשר שמעו אליו נפצו | 37 Après lui se leva Judas de Galilée, au temps du dénombrement, et il attira le peuple à sa suite ; mais il périt aussi, et tous ceux qui s'étaient attachés à lui furent dispersés. |
| 38 ועתה אני אמר אליכם חדלו לכם מן האנשים האלה והניחו להם כי העצה והפעלה הזאת אם מאת אדם היא תפר | 38 Et maintenant je vous dis : Retirez-vous de ces hommes, et laissez-les aller ; car si ce conseil ou cette œuvre vient des hommes, elle (se) dissoudra ; |
| 39 ואם מאת האלהים היא לא תוכלו להפר אתה פן תמצאו נלחמים את האלהים | 39 mais si elle vient de Dieu, vous ne pourrez pas la dissoudre, et vous risquez de combattre contre Dieu même. Ils se rendirent à son avis ; |
| 40 וישמעו אליו ויקראו את השליחים וילקו אתם ויצוו אשר לא ידברו בשם ישוע ויפטרו אותם | 40 et ayant rappeler les Apôtres, ils leur défendirent absolument, après les avoir flagellés, de parler au nom de Jésus ; puis ils les relâchèrent. |
| 41 ויצאו שמחים מלפני הסנהדרין על כי זכו לשאת על שמו כלמה | 41 Et eux, ils s'en allaient joyeux de devant le Conseil, parce qu'ils avaient été jugés dignes de souffrir des outrages pour le nom de Jésus. |
| 42 וכל היום לא חדלו ללמד במקדש ובבתים ולבשר את בשורת ישוע המשיח | 42 Et tous les jours ils ne cessaient point d'enseigner dans le temple et dans les maisons, et d'annoncer le Christ Jésus. |
