| 1 ואיש אחד ושמו חנניה עם אשתו שפירה מכר את אחזתו | 1 But a man named Ananias with his wife Sapphira sold a piece of property, |
| 2 ויקח מן המחיר ויסתירהו ואשתו ידעת גם היא וחלק אחד הביא וישם לרגלי השליחים | 2 and with his wife's knowledge he kept back some of the proceeds, and brought only a part and laid it at the apostles' feet. |
| 3 ויאמר פטרוס חנניה למה זה מלא השטן את לבבך לשקר ברוח הקדש ולהסתיר ממחיר השדה | 3 But Peter said, "Ananias, why has Satan filled your heart to lie to the Holy Spirit and to keep back part of the proceeds of the land? |
| 4 הלא שלך היה טרם המכרו וגם אחרי נמכר היה בידך ולמה שמת על לבבך הדבר הזה לא שקרת בבני אדם כי אם באלהים | 4 While it remained unsold, did it not remain your own? And after it was sold, was it not at your disposal? How is it that you have contrived this deed in your heart? You have not lied to men but to God." |
| 5 וכשמע חנניה את הדברים האלה נפל ארצה ויגוע ותהי יראה גדולה על כל השמעים | 5 When Ananias heard these words, he fell down and died. And great fear came upon all who heard of it. |
| 6 ויקומו הצעירים ויאספו אתו וישאהו החוצה ויקברהו | 6 The young men rose and wrapped him up and carried him out and buried him. |
| 7 ויהי כמשלש שעות ותבא אשתו והיא לא ידעה את הנעשה | 7 After an interval of about three hours his wife came in, not knowing what had happened. |
| 8 ויען פטרוס ויאמר אליה אמרי לי הבמחיר הזה מכרתם את השדה ותאמר כן במחיר הזה | 8 And Peter said to her, "Tell me whether you sold the land for so much." And she said, "Yes, for so much." |
| 9 ויאמר פטרוס אליה למה זה נועדתם לנסות את רוח יהוה הנה בפתח רגלי המקברים את אישך ונשאו אתך החוצה | 9 But Peter said to her, "How is it that you have agreed together to tempt the Spirit of the Lord? Hark, the feet of those that have buried your husband are at the door, and they will carry you out." |
| 10 ותפל פתאם לרגליו ותגוע והבחורים באו והנה מתה וישאוה החוצה ויקברוה אצל אישה | 10 Immediately she fell down at his feet and died. When the young men came in they found her dead, and they carried her out and buried her beside her husband. |
| 11 ותהי יראה גדולה על כל הקהל ועל כל השמעים את אלה | 11 And great fear came upon the whole church, and upon all who heard of these things. |
| 12 ויעשו אתות ומופתים רבים בקרב העם על ידי השליחים וכלם נאספו לב אחד באולם של שלמה | 12 Now many signs and wonders were done among the people by the hands of the apostles. And they were all together in Solomon's Portico. |
| 13 ומן האחרים אין איש אשר מלאו לבו לחלות עליהם אך הוקיר אתם העם | 13 None of the rest dared join them, but the people held them in high honor. |
| 14 אבל נספחו עוד יתר מאמינים אל האדון אנשים ונשים הרבה מאד | 14 And more than ever believers were added to the Lord, multitudes both of men and women, |
| 15 עד כי נשאו את החולים אל הרחבות וישימום על מטות ומשכבות למען אשר ילך פטרוס ונפל אך צלו על אחד מהם | 15 so that they even carried out the sick into the streets, and laid them on beds and pallets, that as Peter came by at least his shadow might fall on some of them. |
| 16 וגם המון עם הערים אשר מסביב נקבצו ירושלים מביאים את החולים ואת הנלחצים מרוחות טמאות וירפאו כלם | 16 The people also gathered from the towns around Jerusalem, bringing the sick and those afflicted with unclean spirits, and they were all healed. |
| 17 ויקם הכהן הגדול וכל אשר אתו והם אנשי כת הצדוקים וימלאו קנאה | 17 But the high priest rose up and all who were with him, that is, the party of the Sadducees, and filled with jealousy |
| 18 וישלחו יד בשליחים ויתנום במשמר העיר | 18 they arrested the apostles and put them in the common prison. |
| 19 ויהי בלילה ויפתח מלאך יהוה את דלתי בית הכלא ויוציאם לאמר | 19 But at night an angel of the Lord opened the prison doors and brought them out and said, |
| 20 לכו והתיצבו במקדש ודברו אל העם את כל דברי החיים האלה | 20 "Go and stand in the temple and speak to the people all the words of this Life." |
| 21 והם כשמעם את זאת באו אל המקדש בהית הבקר וילמדו שם ויבא הכהן הגדול ואשר אתו ויקראו אל הסנהדרין ואל כל זקני בני ישראל וישלחו אל בית האסורים להביא אתם | 21 And when they heard this, they entered the temple at daybreak and taught. Now the high priest came and those who were with him and called together the council and all the senate of Israel, and sent to the prison to have them brought. |
| 22 וילכו המשרתים ולא מצאום בבית הכלא וישובו ויגידו לאמר | 22 But when the officers came, they did not find them in the prison, and they returned and reported, |
| 23 את בית האסורים מצאנו סגור ומסגר והשמרים עמדים על הדלתות וכאשר פתחנו לא נמצא בו אדם | 23 "We found the prison securely locked and the sentries standing at the doors, but when we opened it we found no one inside." |
| 24 ויהי כשמע הכהן ונגיד המקדש וראשי הכהנים את הדברים האלה ויבהלו עליהם ויאמרו איך יפל הדבר הזה | 24 Now when the captain of the temple and the chief priests heard these words, they were much perplexed about them, wondering what this would come to. |
| 25 ואיש אחד בא ויגד להם לאמר הנה האנשים אשר שמתם במשמר עמדים הם במקדש ומלמדים את העם | 25 And some one came and told them, "The men whom you put in prison are standing in the temple and teaching the people." |
| 26 וילך שמה הנגיד עם משרתיו ויקחם אך לא בחזקה כי יראו מפני העם פן יסקלו | 26 Then the captain with the officers went and brought them, but without violence, for they were afraid of being stoned by the people. |
| 27 ויביאו אתם ויעמידום לפני הסנהדרין וישאלם הכהן הגדול לאמר | 27 And when they had brought them, they set them before the council. And the high priest questioned them, |
| 28 הלא צוה צוינו עליכם לבלתי למד בשם הזה והנה מלאתם את ירושלים תורתכם ותחפצו להביא עלינו את דמי האיש הזה | 28 saying, "We strictly charged you not to teach in this name, yet here you have filled Jerusalem with your teaching and you intend to bring this man's blood upon us." |
| 29 ויען פטרוס והשליחים ויאמרו הלא עלינו להקשיב בקול אלהים מהקשיב בקול בני אדם | 29 But Peter and the apostles answered, "We must obey God rather than men. |
| 30 אלהי אבותינו הקים את ישוע אשר שלחתם ידכם בו ותתלו אותו על העץ | 30 The God of our fathers raised Jesus whom you killed by hanging him on a tree. |
| 31 את זה נשא האלהים בימינו לשר ולמושיע לתת תשובה לישראל וסליחת החטאים | 31 God exalted him at his right hand as Leader and Savior, to give repentance to Israel and forgiveness of sins. |
| 32 ואנחנו עדיו על אלה וגם רוח הקדש אשר נתן אותו האלהים לשמעים בקולו | 32 And we are witnesses to these things, and so is the Holy Spirit whom God has given to those who obey him." |
| 33 ויהי כשמעם ויתרגזו ויתיעצו להרוג אתם | 33 When they heard this they were enraged and wanted to kill them. |
| 34 ויקם בתוך הסנהדרין אחד מן הפרושים גמליאל שמו והוא מורה התורה מכבד בעיני כל העם ויצו להוציא את השליחים החוצה לזמן מעט | 34 But a Pharisee in the council named Gamali-el, a teacher of the law, held in honor by all the people, stood up and ordered the men to be put outside for a while. |
| 35 ויאמר אליהם אנשי ישראל השמרו לכם מפני האנשים האלה במה שאתם עשים להם | 35 And he said to them, "Men of Israel, take care what you do with these men. |
| 36 כי לפני הימים האלה קם תודס ויתן את נפשו כאחד הגדולים וידבקו בו כארבע מאות איש ויהרג וכל אשר שמעו אליו התפרדו ויהיו לאין | 36 For before these days Theudas arose, giving himself out to be somebody, and a number of men, about four hundred, joined him; but he was slain and all who followed him were dispersed and came to nothing. |
| 37 ואחר כן קם יהודה הגלילי בימי הספר ויסת אחריו עם רב וגם הוא נהרג וכל אשר שמעו אליו נפצו | 37 After him Judas the Galilean arose in the days of the census and drew away some of the people after him; he also perished, and all who followed him were scattered. |
| 38 ועתה אני אמר אליכם חדלו לכם מן האנשים האלה והניחו להם כי העצה והפעלה הזאת אם מאת אדם היא תפר | 38 So in the present case I tell you, keep away from these men and let them alone; for if this plan or this undertaking is of men, it will fail; |
| 39 ואם מאת האלהים היא לא תוכלו להפר אתה פן תמצאו נלחמים את האלהים | 39 but if it is of God, you will not be able to overthrow them. You might even be found opposing God!" |
| 40 וישמעו אליו ויקראו את השליחים וילקו אתם ויצוו אשר לא ידברו בשם ישוע ויפטרו אותם | 40 So they took his advice, and when they had called in the apostles, they beat them and charged them not to speak in the name of Jesus, and let them go. |
| 41 ויצאו שמחים מלפני הסנהדרין על כי זכו לשאת על שמו כלמה | 41 Then they left the presence of the council, rejoicing that they were counted worthy to suffer dishonor for the name. |
| 42 וכל היום לא חדלו ללמד במקדש ובבתים ולבשר את בשורת ישוע המשיח | 42 And every day in the temple and at home they did not cease teaching and preaching Jesus as the Christ. |
