| 1 ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן | 1 Jésus, ayant su que les pharisiens avaient appris qu'Il faisait plus de disciples et baptisait plus que Jean |
| 2 ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו | 2 (quoique Jésus ne baptisât pas Lui-même; c'étaient Ses disciples qui baptisaient), |
| 3 ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה | 3 quitta la Judée, et S'en alla de nouveau en Galilée. |
| 4 ויהי לו לעבר בארץ שמרון | 4 Or il fallait qu'Il passât par la Samarie. |
| 5 ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר היא ממול חלקת השדה אשר נתנה יעקב לבנו ליוסף | 5 Il vint donc dans une ville de Samarie, nommée Sichar, près du champ que Jacob avait donné à son fils Joseph. |
| 6 ושם באר יעקב וישוע היה עיף מן הדרך וישב לו על הבאר והעת כשעה הששית | 6 Or là était le puits de Jacob. Et Jésus, fatigué du chemin, était assis sur le puits. Il était environ la sixième heure. |
| 7 ותבא אשה משמרון לשאב מים ויאמר אליה ישוע תני נא לי לשתות | 7 Une femme de la Samarie vint pour puiser de l'eau. Jésus lui dit: Donne-Moi à boire. |
| 8 כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל | 8 Car Ses disciples étaient allés à la ville, pour acheter des vivres. |
| 9 ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית כי לא יתערבו היהודים עם השמרונים | 9 Cette femme samaritaine Lui dit: Comment Vous, qui êtes Juif, me demandez-Vous à boire, à moi qui suis une femme samaritaine? Les Juifs, en effet, n'ont point de rapports avec les Samaritains. |
| 10 ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את מתת אלהים ומי הוא האמר אליך תני נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים | 10 Jésus lui répondit: Si tu connaissais le don de Dieu, et quel est Celui qui te dit: Donne-Moi à boire, peut-être Lui aurais-tu fait toi-même cette demande, et Il t'aurait donné de l'eau vive. |
| 11 ותאמר אליו האשה אדני הן אין לך כלי לשאב בו והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים | 11 La femme Lui dit: Seigneur, Vous n'avez rien pour puiser, et le puits est profond; d'où avez-Vous donc de l'eau vive? |
| 12 האתה גדול מיעקב אבינו אשר נתן לנו את הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו | 12 Etes-Vous plus grand que notre père Jacob, qui nous a donné ce puits, et qui en a bu lui-même, ainsi que ses fils et ses troupeaux? |
| 13 ויען ישוע ויאמר אליה כל השתה מן המים האלה ישוב ויצמא | 13 Jésus lui répondit: Quiconque boit de cette eau aura encore soif; mais celui qui boira de l'eau que Je lui donnerai n'aura jamais soif; |
| 14 ואשר ישתה מן המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולמים | 14 car l'eau que Je lui donnerai deviendra en lui une source d'eau qui jaillira jusque dans la vie éternelle. |
| 15 ותאמר אליו האשה אדני תנה לי המים ההם למען לא אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב | 15 La femme Lui dit: Seigneur, donnez-moi de cette eau, afin que je n'aie plus soif, et que je ne vienne plus ici pour puiser. |
| 16 ויאמר אליה ישוע לכי וקראי לאישך ושובי הלום | 16 Jésus lui dit: Va, appelle ton mari, et viens ici. |
| 17 ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה ישוע כן דברת אין לי איש | 17 La femme répondit: Je n'ai pas de mari. Jésus lui dit: Tu as eu raison de dire: Je n'ai pas de mari; |
| 18 כי בעלים חמשה היו לך ואשר לך עתה איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת | 18 car tu as eu cinq maris, et maintenant celui que tu as n'est pas ton mari; en cela, tu as dit vrai. |
| 19 ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה | 19 La femme Lui dit: Seigneur, je vois bien que Vous êtes un prophète. |
| 20 אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה | 20 Nos pères ont adoré sur cette montagne, et Vous, Vous dites que Jérusalem est le lieu où il faut adorer. |
| 21 ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא בהר הזה אף לא בירושלים תשתחוו לאב | 21 Jésus lui dit: Femme, crois-moi, l'heure vient où ce ne sera ni sur cette montagne, ni à Jérusalem, que vous adorerez le Père. |
| 22 אתם משתחוים אל אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל אשר ידענו כי הישועה מן היהודים היא | 22 Vous adorez ce que vous ne connaissez pas; nous, nous adorons ce que nous connaissons, car le salut vient des Juifs. |
| 23 אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב | 23 Mais l'heure vient, et elle est déjà venue, où les vrais adorateurs adoreront le Père en esprit et en vérité; car ce sont de tels adorateurs que cherche le Père. |
| 24 האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת | 24 Dieu est esprit, et il faut que ceux qui L'adorent L'adorent en esprit et en vérité. |
| 25 ותאמר אליו האשה ידעתי כי יבא המשיח הנקרא כריסטוס הוא בבאו יגיד לנו את כל | 25 La femme Lui dit: Je sais que le Messie (c'est-à-dire le Christ) doit venir; lors donc qu'Il sera venu, Il nous annoncera toutes choses. |
| 26 ויאמר אליה ישוע אני הוא המדבר אליך | 26 Jésus lui dit: Je le suis, Moi qui te parle. |
| 27 ויהי הוא מדבר ככה ותלמידיו באו ויתמהו על דברו עם אשה אך לא אמר לו איש מה זה תשאל או מה תדבר עמה | 27 Au même instant Ses disciples arrivèrent, et ils s'étonnaient de ce qu'Il parlait avec une femme. Cependant aucun ne Lui dit: Que demandez-Vous? ou: Pourquoi parlez-Vous avec elle? |
| 28 ותעזב האשה את כדה ותלך העירה ותאמר אל האנשים | 28 La femme laissa donc là sa cruche, et s'en alla dans la ville. Et elle dit aux gens: |
| 29 באו וראו איש אשר הגיד לי כל אשר עשיתי הכי זה הוא המשיח | 29 Venez, et voyez un homme qui m'a dit tout ce que j'ai fait. Ne serait-il pas le Christ? |
| 30 ויצאו מן העיר ויבאו אליו | 30 Ils sortirent donc de la ville, et vinrent auprès de Lui. |
| 31 טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל נא אדני | 31 Cependant les disciples Le priaient, en disant: Maître, mangez. |
| 32 ויאמר אליהם יש לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם | 32 Mais Il leur dit: J'ai à manger une nourriture que vous ne connaissez pas. |
| 33 ויאמרו התלמידים איש אל רעהו הכי הביא לו איש לאכל | 33 Les disciples se disaient donc l'un à l'autre: Quelqu'un Lui a-t-il apporté à manger? |
| 34 ויאמר אליהם ישוע מאכלי הוא לעשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו | 34 Jésus leur dit: Ma nourriture est de faire la volonté de Celui qui M'a envoyé, pour accomplir Son oeuvre. |
| 35 הלא אתם תאמרו כי עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר | 35 Ne dites-vous pas: Encore quatre mois, et la moisson viendra? Voici que Je vous dis: Levez vos yeux, et voyez les campagnes qui blanchissent déjà pour la moisson. |
| 36 והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר | 36 Et celui qui moissonne reçoit une récompense, et amasse du fruit pour la vie éternelle, afin que celui qui sème se réjouisse, aussi bien que celui qui moissonne. |
| 37 כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר | 37 Car ici se vérifie cette parole: Autre est celui qui sème, et autre celui qui moissonne. |
| 38 אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם | 38 Je vous ai envoyés moissonner là où vous n'avez pas travaillé; d'autres ont travaillé, et vous, vous êtes entrés dans leurs travaux. |
| 39 ויאמינו בו שמרנים רבים מן העיר ההיא על דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את כל אשר עשיתי | 39 Or beaucoup de Samaritains de cette ville crurent en Lui, sur la parole de la femme qui Lui rendait ce témoignage: Il m'a dit tout ce que j'ai fait. |
| 40 ויהי כאשר באו אליו השמרנים וישאלו ממנו לשבת אתם וישב שם יומים | 40 Les Samaritains, étant donc venus auprès de Lui, Le prièrent de demeurer chez eux; et Il y demeura deux jours. |
| 41 ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו | 41 Et il y en eut un bien plus grand nombre qui crurent en Lui, à cause de Sa parole. |
| 42 ויאמרו אל האשה מעתה לא בעבור מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי אמנם זה הוא המשיח מושיע העולם | 42 Et ils disaient à la femme: Ce n'est plus à cause de ce que tu nous as dit que nous croyons; car nous L'avons entendu nous-mêmes, et nous savons qu'Il est vraiment le Sauveur du monde. |
| 43 ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה | 43 Deux jours après, Il partit de là et S'en alla en Galilée. |
| 44 כי הוא ישוע העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד | 44 Car Jésus Lui-même a rendu ce témoignage, qu'un prophète n'est point honoré dans sa patrie. |
| 45 ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם הם עלו לחג את החג | 45 Lors donc qu'Il vint en Galilée, les Galiléens L'accueillirent, parce qu'ils avaient vu tout ce qu'Il avait fait à Jérusalem au jour de la fête; car eux aussi ils étaient allés à la fête. |
| 46 ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום | 46 Jésus vint donc de nouveau à Cana en Galilée, où Il avait changé l'eau en vin. Et il y avait un officier du roi, dont le fils était malade à Capharnaüm. |
| 47 ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות | 47 Ayant appris que Jésus venait de Judée en Galilée, il alla auprès de Lui, et Le pria de descendre, et de guérir son fils, qui était près de mourir. |
| 48 ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו | 48 Jésus lui dit: Si vous ne voyez des signes et des prodiges, vous ne croyez point. |
| 49 ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני | 49 L'officier Lui dit: Seigneur, descendez avant que mon fils meure. |
| 50 ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך | 50 Jésus lui dit: Va, ton fils vit. Cet homme crut à la parole que Jésus lui avait dite, et il s'en alla. |
| 51 ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו | 51 Comme déjà il descendait, ses serviteurs vinrent au-devant de lui, et lui annoncèrent que son fils vivait. |
| 52 וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת | 52 Il leur demanda l'heure à laquelle il s'était trouvé mieux; et ils lui dirent: Hier, à la septième heure, la fièvre l'a quitté. |
| 53 וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו | 53 Le père reconnut que c'était à cette heure-là que Jésus lui avait dit: Ton fils vit; et il crut, lui et toute sa maison. |
| 54 זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל | 54 Ce fut là le second miracle que fit Jésus, après être revenu de Judée en Galilée. |
