Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 22

MODERN HEBREW BIBLE	Biblija Hrvatski
1 ויקרב חג המצות הנקרא פסח	1 Bližio se Blagdan beskvasnih kruhova zvan Pasha.
2 והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם	2 Glavari svećenički i pismoznanci tražili su kako da Isusa smaknu jer se bojahu naroda.
3 והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר	3 A Sotona uđe u Judu zvanog Iškariotski koji bijaše iz broja dvanaestorice.
4 וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם	4 On ode i ugovori s glavarima svećeničkim i zapovjednicima kako da im ga preda.
5 וישמחו ויאתו לתת לו כסף	5 Oni se povesele i ugovore da će mu dati novca.
6 ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון	6 On pristade. Otada je tražio priliku da im ga preda mimo naroda.
7 ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח	7 Kada dođe Dan beskvasnih kruhova, u koji je trebalo žrtvovati pashu,
8 וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה	8 posla Isus Petra i Ivana i reče: »Hajdete, pripravite nam da blagujemo pashu.«
9 ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו	9 Rekoše mu: »Gdje hoćeš da pripravimo?«
10 ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה	10 On im reče: »Evo, čim uđete u grad, namjerit ćete se na čovjeka koji nosi krčag vode. Pođite za njim u kuću u koju uniđe
11 ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי	11 i recite domaćinu te kuće: ‘Učitelj veli: Gdje je svratište u kojem bih blagovao pashu sa svojim učenicima?’
12 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו	12 I on će vam pokazati na katu veliko blagovalište prostrto: ondje pripravite.«
13 וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח	13 Oni odu, nađu kako im je rekao i priprave pashu.
14 ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו	14 Kada dođe čas, sjede Isus za stol i apostoli s njim.
15 ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי	15 I reče im: »Svom sam dušom čeznuo ovu pashu blagovati s vama prije svoje muke.
16 כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים	16 Jer kažem vam, neću je više blagovati dok se ona ne završi u kraljevstvu Božjem.«
17 ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם	17 I uze čašu, zahvali i reče: »Uzmite je i razdijelite među sobom.
18 כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים	18 Jer kažem vam, ne, neću više piti od roda trsova dok kraljevstvo Božje ne dođe.«
19 ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני	19 I uze kruh, zahvali, razlomi i dade im govoreći: »Ovo je tijelo moje koje se za vas predaje. Ovo činite meni na spomen.«
20 וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם	20 Tako i čašu, pošto večeraše, govoreći: »Ova čaša novi je Savez u mojoj krvi koja se za vas prolijeva.«
21 אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן	21 »A evo, ruka mog izdajice sa mnom je na stolu.
22 כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר	22 Sin Čovječji, istina, ide kako je određeno, ali jao čovjeku onomu koji ga predaje.«
23 והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת	23 I oni se počeše ispitivati tko bi od njih mogao takvo što učiniti.
24 וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם	24 Uto nasta među njima prepirka tko bi od njih bio najveći.
25 ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד	25 A on im reče: »Kraljevi gospoduju svojim narodima i vlastodršci nazivaju sebe dobrotvorima.
26 ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת	26 Vi nemojte tako! Naprotiv, najveći među vama neka bude kao najmlađi; i predstojnik kao poslužitelj.
27 כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת	27 Ta tko je veći? Koji je za stolom ili koji poslužuje? Zar ne onaj koji je za stolom? A ja sam posred vas kao onaj koji poslužuje.«
28 ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי	28 »Da, vi ste sa mnom ustrajali u mojim kušnjama.
29 לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות	29 Ja vam stoga u baštinu predajem kraljevstvo što ga je meni predao moj Otac:
30 למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל	30 da jedete i pijete za mojim stolom u kraljevstvu mojemu i sjedite na prijestoljima sudeći dvanaest plemena Izraelovih.«
31 ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים	31 »Šimune, Šimune, evo Sotona zaiska da vas prorešeta kao pšenicu.
32 ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך	32 Ali ja sam molio za tebe da ne malakše tvoja vjera. Pa kad k sebi dođeš, učvrsti svoju braću.«
33 והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות	33 Petar mu reče: »Gospodine, s tobom sam spreman i u tamnicu i u smrt.«
34 ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו	34 A Isus će mu: »Kažem ti, Petre, neće se danas oglasiti pijetao dok triput ne zatajiš da me poznaš.«
35 ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר	35 I reče: »Kad sam vas poslao bez kese i bez torbe i bez sandala, je li vam što nedostajalo?« Oni odgovore: »Ništa.«
36 ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב	36 Nato će im: »No sada tko ima kesu, neka je uzme! Isto tako i torbu! A koji nema, neka proda svoju haljinu i neka kupi sebi mač
37 כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו	37 jer kažem vam, ono što je napisano treba se ispuniti na meni: Među zlikovce bi ubrojen. Uistinu, sve što se odnosi na mene ispunja se.«
38 ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די	38 Oni mu rekoše: »Gospodine, evo ovdje dva mača!« Reče im: »Dosta je!«
39 ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו	39 Tada iziđe te se po običaju zaputi na Maslinsku goru. Za njim pođoše i njegovi učenici.
40 ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון	40 Kada dođe onamo, reče im: »Molite da ne padnete u napast!«
41 והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר	41 I otrgnu se od njih koliko bi se kamenom dobacilo, pade na koljena pa se molio:
42 אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך	42 »Oče! Ako hoćeš, otkloni ovu čašu od mene. Ali ne moja volja, nego tvoja neka bude!«
43 וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו	43 A ukaza mu se anđeo s neba koji ga ohrabri. A kad je bio u smrtnoj muci, usrdnije se molio.
44 ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ	44 I bijaše znoj njegov kao kaplje krvi koje su padale na zemlju.
45 ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון	45 Usta od molitve, dođe učenicima i nađe ih snene od žalosti
46 ]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו	46 pa im reče: »Što spavate? Ustanite! Molite da ne padnete u napast!«
47 ]74-64[	47 Dok je on još govorio, eto svjetine, a pred njom jedan od dvanaestorice, zvani Juda. On se približi Isusu da ga poljubi.
48 ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם	48 Isus mu reče: »Juda, poljupcem Sina Čovječjeg predaješ?«
49 והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב	49 A oni oko njega, vidjevši što se zbiva, rekoše: »Gospodine, da udarimo mačem?«
50 ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית	50 I jedan od njih udari slugu velikoga svećenika i odsiječe mu desno uho.
51 ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו	51 Isus odgovori: »Pustite! Dosta!« Onda se dotače uha i zacijeli ga.
52 ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות	52 Nato Isus reče onima koji se digoše na nj, glavarima svećeničkim, zapovjednicima hramskim i starješinama: »Kao na razbojnika iziđoste s mačevima i toljagama!
53 ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך	53 Danomice bijah s vama u Hramu i ne digoste ruke na me. No ovo je vaš čas i vlast Tminâ.«
54 ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק	54 Uhvatiše ga dakle, odvedoše i uvedoše u dom velikoga svećenika. Petar je išao za njim izdaleka.
55 ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם	55 A posred dvorišta naložiše vatru i posjedaše uokolo. Među njih sjedne Petar.
56 ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו	56 Ugleda ga neka sluškinja gdje sjedi kraj vatre, oštro ga pogleda i reče: »I ovaj bijaše s njim!«
57 ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו	57 A on zanijeka: »Ne znam ga, ženo!«
58 ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני	58 Malo zatim opazi ga netko drugi i reče: »I ti si od njih!« A Petar reče: »Čovječe, nisam!«
59 ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי	59 I nakon otprilike jedne ure drugi neki navaljivaše: »Doista, i ovaj bijaše s njim! Ta Galilejac je!«
60 ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא	60 A Petar će: »Čovječe, ne znam što govoriš!« I umah, dok je on još govorio, oglasi se pijetao.
61 ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים	61 Gospodin se obazre i upre pogled u Petra, a Petar se spomenu riječi Gospodinove, kako mu ono reče: »Prije nego se danas pijetao oglasi, zatajit ćeš me tri puta.«
62 ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי	62 I iziđe te gorko zaplaka.
63 והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו	63 A ljudi koji su Isusa čuvali udarajući ga poigravali se njime
64 ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך	64 i zastirući mu lice, zapitkivali ga: »Proreci tko te udario!«
65 ועוד גדופים אחרים הרבו עליו	65 I mnogim se drugim pogrdama nabacivali na nj.
66 ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו	66 A kad se razdanilo, sabra se starješinstvo narodno, glavari svećenički i pismoznanci te ga dovedoše pred svoje Vijeće
67 ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו	67 i rekoše: »Ako si ti Krist, reci nam!« A on će im: »Ako vam reknem, nećete vjerovati;
68 וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני	68 ako vas zapitam, nećete odgovoriti.
69 אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים	69 No od sada će Sin Čovječji sjedjeti zdesna Sile Božje.«
70 ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא	70 Nato svi rekoše: »Ti si, dakle, Sin Božji!« On im reče: »Vi velite! Ja jesam!«
71 ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו	71 Nato će oni: »Što nam još svjedočanstvo treba? Ta sami smo čuli iz njegovih usta!«