| 1 ויבאו אנשים בעת ההיא ויגידו לו על דבר הגלילים אשר פילטוס ערב דמם עם זבחיהם | 1 En ce même temps, il y avait là quelques hommes, qui Lui annonçaient ce qui était arrivé aux Galiléens dont Pilate avait mêlé le sang avec celui de leurs sacrifices. |
| 2 ויען ישוע ויאמר אליהם החשבים אתם כי הגלילים האלה היו חטאים מכל אנשי הגליל על אשר באה כזאת עליהם | 2 Et prenant la parole, Il leur dit: Pensez-vous que ces Galiléens fussent plus pécheurs que tous les autres Galiléens, parce qu'ils ont souffert de telles choses? |
| 3 לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם | 3 Non, Je vous le dis; mais, si vous ne faites pénitence, vous périrez tous pareillement. |
| 4 או שמנה העשר ההם אשר נפל עליהם המגדל בשלח וימיתם החשבים אתם כי היו אשמים מכל האנשים הישבים בירושלים | 4 Comme ces dix-huit personnes sur lesquelles est tombée la tour de Siloé, et qu'elle a tuées: pensez-vous que leur dette fût plus grande que celle de tous les habitants de Jérusalem? |
| 5 לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם | 5 Non, Je vous le dis; mais, si vous ne faites pénitence, vous périrez tous pareillement. |
| 6 וישא משלו ויאמר איש אחד היתה לו תאנה נטועה בכרמו ויבא לבקש בה פרי ולא מצא | 6 Il disait aussi cette parabole: Un homme avait un figuier planté dans sa vigne; et il vint y chercher du fruit, et n'en trouva point. |
| 7 ויאמר אל הכרם הנה זה שלש שנים אנכי בא לבקש פרי בתאנה הזאת ואינני מוצא גדע אותה למה זה תשחית את האדמה | 7 Alors il dit au vigneron: Voilà trois ans que je viens chercher des fruits sur ce figuier, et je n'en trouve pas; coupe-le donc: pourquoi occupe-t-il encore le sol? |
| 8 ויען ויאמר אליו אדני הניחה אתה עוד השנה הזאת עד כי אעדר ושמתי דמן סביבותיה | 8 Le vigneron, répondant, lui dit: Seigneur, laisse-le encore cette année, jusqu'à ce que je creuse tout autour et que j'y mette du fumier; |
| 9 אולי תעשה פרי ואם לא בשנה הבאה תגדענה | 9 peut-être portera-t-il du fruit; sinon, tu le couperas ensuite. |
| 10 ויהי הוא מלמד בשבת באחד מבתי הכנסיות | 10 Or Jésus enseignait dans leur synagogue les jours de sabbat. |
| 11 והנה אשה טעונת רוח חלי כשמנה עשרה שנה ותהי כפופה ולא יכלה לקום קומה זקופה | 11 Et voici qu'il y vînt une femme, possédée d'un esprit qui la rendait infirme depuis dix-huit ans; et elle était courbée, et ne pouvait pas du tout regarder en haut. |
| 12 ויהי בראות אתה ישוע ויקרא אליה ויאמר לה אשה החלצי מחליך | 12 Jésus, la voyant, l'appela auprès de Lui et lui dit: Femme, tu es délivrée de ton infirmité. |
| 13 וישם את ידיו עליה וכרגע קמה ותתעודד ותשבח את האלהים | 13 Et Il lui imposa les mains; et aussitôt elle redevint droite, et elle glorifiait Dieu. |
| 14 ויכעס ראש הכנסת על אשר רפא ישוע בשבת ויען ויאמר אל העם ששת ימים הם אשר תעשה בהם מלאכה לכן באלה באו והרפאו ולא ביום השבת | 14 Mais le chef de la synagogue prit la parole, indigné de ce que Jésus avait opéré cette guérison un jour de sabbat; et il disait à la foule: Il y a six jours pendant lesquels on doit travailler; venez donc en ces jours-là, et faites-vous guérir, et non pas le jour du sabbat. |
| 15 ויען האדון ויאמר אליו החנף איש איש מכם הלא יתיר בשבת את שורו או את חמרו מן האבוס ויוליכהו להשקתו | 15 Le Seigneur lui répondit, en disant: Hypocrites, est-ce que chacun de vous, le jour du sabbat, ne délie pas son boeuf ou son âne de la crèche, et ne les mène pas boire? |
| 16 וזאת אשר היא בת אברהם ואשר השטן אסרה זה שמנה עשרה שנה הלא תתר ממוסרותיה ביום השבת | 16 Et cette fille d'Abraham, que Satan avait liée voilà dix-huit ans, ne fallait-il pas la délivrer de ce lien le jour du sabbat? |
| 17 ויהי כאמרו את הדברים האלה נכלמו כל מתקוממיו וישמח כל העם על כל הנפלאות הנעשות על ידו | 17 Tandis qu'Il parlait ainsi, tous Ses adversaires rougissaient; et tout le peuple se réjouissait de toutes les choses glorieuses qu'Il accomplissait. |
| 18 ויאמר למה דומה מלכות האלהים ואל מה אמשילנה | 18 Il disait aussi: A quoi est semblable le royaume de Dieu, et à quoi le comparerai-Je? |
| 19 דומה היא לגרגר של חרדל אשר לקחו איש וישימהו בגנו ויצמח ויהי לעץ גדול ועוף השמים יקנן בענפיו | 19 Il est semblable à un grain de sénevé, qu'un homme a pris et mis dans son jardin; et il a crû et est devenu un grand arbre, et les oiseaux du ciel se sont reposés sur ses branches. |
| 20 ויאמר עוד אל מה אדמה את מלכות האלהים | 20 Il dit encore: A quoi comparerai-Je le royaume de Dieu? |
| 21 דומה היא לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו | 21 Il est semblable à du levain, qu'une femme a pris et mêlé dans trois mesures de farine, jusqu'à ce que tout fût fermenté. |
| 22 ויעבר בערים ובכפרים עבור ולמד וישם את דרכו לבוא ירושלים | 22 Et Il allait à travers les villes et les villages, enseignant, et faisant route vers Jérusalem. |
| 23 וישאלהו איש לאמר אדנינו המעט הם הנושעים | 23 Or quelqu'un Lui dit: Seigneur, y en a-t-il peu qui soient sauvés? Et Il leur dit: |
| 24 ויאמר אליהם התאמצו לבוא בפתח הצר כי אמר אני לכם רבים יבקשו לבוא ולא יוכלו | 24 Efforcez-vous d'entrer par la porte étroite; car beaucoup, Je vous le dis, chercheront à entrer, et ne le pourront pas. |
| 25 והיה מיום אשר יקום בעל הבית וסגר את הדלת ותחלו לעמד בחוץ ולדפק על הדלת לאמר אדנינו אדנינו פתח לנו וענה ואמר אליכם אינני יודע אתכם מאין אתם | 25 Et lorsque le Père de famille sera entré, et aura fermé la porte, vous, étant dehors, vous commencerez à frapper à la porte, en disant: Seigneur, ouvrez-nous. Et vous répondant, Il dira: Je ne sais d'où vous êtes. |
| 26 אז תחלו לאמר אכלנו ושתינו לפניך וברחבותינו למדת | 26 Alors vous commencerez à dire: Nous avons mangé et bu devant Vous, et Vous avez enseigné sur nos places publiques. |
| 27 ויאמר אני אמר לכם אינני יודע אתכם מאין אתם סורו ממני כל פעלי האון | 27 Et Il vous dira: Je ne sais d'où vous êtes; retirez-vous de Moi, vous tous, ouvriers d'iniquité. |
| 28 ושם תהיה היללה וחרק השנים כאשר תראו את אברהם ויצחק ויעקב ואת כל הנביאים במלכות האלהים ואתם מגרשים החוצה | 28 Là il y aura des pleurs et des grincements de dents, quand vous verrez Abraham, et Isaac, et Jacob, et tous les prophètes dans le royaume de Dieu, et que vous, vous serez chassés dehors. |
| 29 ויבאו ממזרח וממערב ומצפון ומדרום ויסבו במלכות האלהים | 29 Il en viendra de l'orient et de l'occident, de l'aquilon et du midi, et ils se mettront à table dans le royaume de Dieu. |
| 30 והנה יש אחרונים אשר יהיו ראשונים וראשונים אשר יהיו אחרונים | 30 Et voici, ce sont les derniers qui seront les premiers, et ce sont les premiers qui seront les derniers. |
| 31 ביום ההוא נגשו מן הפרושים ויאמרו אליו צא ולך מזה כי הורדוס מבקש להרגך | 31 Le même jour, quelques-uns des pharisiens s'approchèrent, et Lui dirent: Allez-Vous-en, et partez d'ici, car Hérode veut Vous tuer. |
| 32 ויאמר אליהם לכו ואמרו אל השועל הזה הנני מגרש שדים ופעל רפואות היום ומחר ובשלישי אבא עד קצי | 32 Il leur dit: Allez, et dites à ce renard: Voici que Je chasse les démons, et que J'opère des guérisons aujourd'hui et demain, et le troisième jour tout sera consommé pour Moi. |
| 33 אבל הלוך אלך היום ומחר וממחרתו כי לא יתכן אשר יאבד נביא מחוץ לירושלים | 33 Cependant il faut que Je marche aujourd'hui, et demain, et le jour suivant, car il ne convient pas qu'un prophète périsse hors de Jérusalem. |
| 34 ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את הנשלחים אליה כמה פעמים חפצתי לקבץ את בניך כאשר תקבץ התרנגלת את אפרוחיה תחת כנפיה ואתם לא אביתם | 34 Jérusalem, Jérusalem, qui tues les prophètes, et qui lapides ceux qui te sont envoyés, combien de fois ai-Je voulu rassembler tes enfants, comme un oiseau rassemble sa couvée sous ses ailes, et tu n'as pas voulu! |
| 35 הנה ביתכם יעזב לכם שמם ואני אמר לכם כי ראה לא תראוני עד בוא העת אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה | 35 Voici que votre maison vous sera laissée déserte. Je vous le dis, vous ne Me verrez plus, jusqu'à ce que vienne le moment où vous direz: Béni soit Celui qui vient au nom du Seigneur! |
