| 1 ויהי בשנה השביעית בחמשי בעשור לחדש באו אנשים מזקני ישראל לדרש את יהוה וישבו לפני | 1 Et il arriva, dans la septième année, le dixième jour du cinquième mois, que quelques-uns des anciens d'Israël vinrent pour consulter le Seigneur, et ils s'assirent devant moi. |
| 2 ויהי דבר יהוה אלי לאמר | 2 Et la parole du Seigneur me fut adressée en ces termes : |
| 3 בן אדם דבר את זקני ישראל ואמרת אלהם כה אמר אדני יהוה הלדרש אתי אתם באים חי אני אם אדרש לכם נאם אדני יהוה | 3 Fils de (d'un) l'homme, parle aux anciens d'Israël, et dis leur : Ainsi parle le Seigneur Dieu : Est-ce pour me consulter que vous êtes venus ? Par ma vie (Je vis, moi), je ne vous répondrai pas, dit le Seigneur Dieu. |
| 4 התשפט אתם התשפוט בן אדם את תועבת אבותם הודיעם | 4 Si tu les juges, si tu les juges, fils de (d'un) l'homme, montre-leur les abominations de leurs pères. |
| 5 ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה ביום בחרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב ואודע להם בארץ מצרים ואשא ידי להם לאמר אני יהוה אלהיכם | 5 Et tu leur diras : Ainsi parle le Seigneur Dieu : Le jour où je choisis Israël, où je levai ma main en faveur de la race de la maison de Jacob, où je leur apparus dans la terre d'Egypte, et où je levai ma main en leur faveur, en disant : Je suis le Seigneur votre Dieu ; |
| 6 ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אל ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות | 6 en ce jour-là, je levai ma main pour les tirer de la terre d'Egypte, et pour les conduire dans le pays que j'avais choisi pour eux, pays où coulent le lait et le miel, le plus beau de tous les pays. |
| 7 ואמר אלהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו אני יהוה אלהיכם | 7 Je leur dis alors : Que chacun éloigne de soi les scandales de ses yeux, et ne vous souillez pas par les idoles de l'Egypte ; je suis le Seigneur votre Dieu. |
| 8 וימרו בי ולא אבו לשמע אלי איש את שקוצי עיניהם לא השליכו ואת גלולי מצרים לא עזבו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים | 8 Mais ils m'ont irrité et n'ont pas voulu m'écouter ; aucun n'a rejeté les abominations de ses yeux, et ils n'ont pas abandonné les idoles de l'Egypte. J'avais résolu de répandre mon indignation sur eux et d'assouvir ma colère contre eux, au milieu du pays d'Egypte ; |
| 9 ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר המה בתוכם אשר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים | 9 mais j'ai agi par égard pour mon nom, afin qu'il ne fût pas déshonoré en face des nations au milieu desquelles ils étaient, et devant lesquelles je leur avais (ai) apparu pour les faire sortir du pays d'Egypte. |
| 10 ואוציאם מארץ מצרים ואבאם אל המדבר | 10 Je les ai donc fait sortir du pays d'Egypte, et je les ai conduits dans le désert, |
| 11 ואתן להם את חקותי ואת משפטי הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם | 11 et je leur ai donné mes lois et je leur ai montré mes ordonnances, que l'homme doit accomplir pour vivre par elles (dans lesquelles l'homme qui les accomplira trouvera la vie) ; |
| 12 וגם את שבתותי נתתי להם להיות לאות ביני וביניהם לדעת כי אני יהוה מקדשם | 12 en outre je leur ai donné mes sabbats, comme un signe entre moi et eux, et afin qu'ils sussent que je suis le Seigneur qui les sanctifie. |
| 13 וימרו בי בית ישראל במדבר בחקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו אשר יעשה אתם האדם וחי בהם ואת שבתתי חללו מאד ואמר לשפך חמתי עליהם במדבר לכלותם | 13 Mais la maison d'Israël m'a irrité dans le désert : ils n'ont pas marché dans mes préceptes, ils ont rejeté mes ordonnances, que l'homme doit accomplir pour vivre par elle (dans lesquelles l'homme qui les accomplira trouvera la vie), et ils ont profané violemment mes sabbats. Je résolus donc de répandre ma fureur sur eux dans le désert, et de les exterminer ; |
| 14 ואעשה למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתים לעיניהם | 14 mais j'ai agi (autrement) par égard pour mon nom, afin qu'il ne fût pas déshonoré en face des nations du milieu et aux yeux desquelles je les avais fait sortir. |
| 15 וגם אני נשאתי ידי להם במדבר לבלתי הביא אותם אל הארץ אשר נתתי זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות | 15 J'ai donc levé ma main sur eux dans le désert, afin de ne pas les faire entrer dans le pays que je leur avais donné, pays où coulent le lait et le miel, et le premier de tous les pays ; |
| 16 יען במשפטי מאסו ואת חקותי לא הלכו בהם ואת שבתותי חללו כי אחרי גלוליהם לבם הלך | 16 parce qu'ils avaient rejeté mes ordonnances, qu'ils n'avaient pas marché dans mes préceptes, et qu'ils avaient violé mes sabbats, car leur cœur marchait après leurs idoles. |
| 17 ותחס עיני עליהם משחתם ולא עשיתי אותם כלה במדבר | 17 Cependant mon œil les a épargnés, et je ne les ai pas fait mourir, et je ne les ai pas exterminés dans le désert. |
| 18 ואמר אל בניהם במדבר בחוקי אבותיכם אל תלכו ואת משפטיהם אל תשמרו ובגלוליהם אל תטמאו | 18 J'ai dit à leurs enfants dans le désert : Ne marchez pas dans les préceptes de vos pères, ne gardez pas leurs coutumes, et ne vous souillez pas par leurs idoles. |
| 19 אני יהוה אלהיכם בחקותי לכו ואת משפטי שמרו ועשו אותם | 19 Je suis le Seigneur votre Dieu : marchez dans mes préceptes, gardez mes ordonnances et pratiquez-les. |
| 20 ואת שבתותי קדשו והיו לאות ביני וביניכם לדעת כי אני יהוה אלהיכם | 20 Sanctifiez mes sabbats, afin qu'ils soient comme un signe entre moi et vous, et que vous sachiez que je suis le Seigneur votre Dieu. |
| 21 וימרו בי הבנים בחקותי לא הלכו ואת משפטי לא שמרו לעשות אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם את שבתותי חללו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בם במדבר | 21 Mais leurs enfants m'ont exaspéré ; ils n'ont pas marché dans mes préceptes, ils n'ont pas gardé ni pratiqué mes ordonnances, que l'homme doit accomplir pour vivre, et ils ont violé mes sabbats. Je les ai menacés de répandre ma fureur sur eux, et d'assouvir ma colère contre eux dans le désert. |
| 22 והשבתי את ידי ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתי אותם לעיניהם | 22 Mais j'ai détourné ma main, et j'ai agi à cause de mon nom, afin qu'il ne fût pas déshonoré devant les nations du milieu et aux yeux desquelles je les avais fait sortir. |
| 23 גם אני נשאתי את ידי להם במדבר להפיץ אתם בגוים ולזרות אותם בארצות | 23 J'ai encore levé ma main contre eux dans le désert, pour les disperser parmi les nations et les disséminer en divers pays, |
| 24 יען משפטי לא עשו וחקותי מאסו ואת שבתותי חללו ואחרי גלולי אבותם היו עיניהם | 24 parce qu'ils n'avaient pas accompli mes ordonnances, qu'ils avaient rejeté mes préceptes et violé mes sabbats, et que leurs yeux s'étaient dirigés vers les idoles de leurs pères. |
| 25 וגם אני נתתי להם חקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם | 25 C'est pourquoi je leur ai donné des préceptes qui n'étaient pas bons, et des ordonnances par lesquelles ils ne pouvaient pas vivre. |
| 26 ואטמא אותם במתנותם בהעביר כל פטר רחם למען אשמם למען אשר ידעו אשר אני יהוה | 26 Et je les ai souillés par leurs présents, lorsqu'ils offraient pour leurs péchés tous leurs premiers-nés ; et ils sauront que je suis le Seigneur. |
| 27 לכן דבר אל בית ישראל בן אדם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה עוד זאת גדפו אותי אבותיכם במעלם בי מעל | 27 C'est pourquoi, fils de (d'un) l'homme, parle à la maison d'Israël, et dis-leur : Ainsi parle le Seigneur Dieu : Vos pères m'ont encore blasphémé de cette manière, après m'avoir dédaigné et méprisé, |
| 28 ואביאם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה להם ויראו כל גבעה רמה וכל עץ עבת ויזבחו שם את זבחיהם ויתנו שם כעס קרבנם וישימו שם ריח ניחוחיהם ויסיכו שם את נסכיהם | 28 lorsque je les eus fait entrer dans le pays que j'avais juré de leur donner : ils ont jeté les yeux sur toute colline élevée et sur tout arbre touffu, et ils y ont immolé leurs victimes, ils y ont excité ma colère par leurs offrandes, et ils y ont mis leurs parfums les plus suaves, et ils y ont répandu leurs libations. |
| 29 ואמר אלהם מה הבמה אשר אתם הבאים שם ויקרא שמה במה עד היום הזה | 29 Je leur ai dit alors : Quel est ce haut lieu où vous allez ? Et ce nom de Haut (lieu) a été employé jusqu'à ce jour. |
| 30 לכן אמר אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה הבדרך אבותיכם אתם נטמאים ואחרי שקוציהם אתם זנים | 30 C'est pourquoi dis à la maison d'Israël : Ainsi parle le Seigneur Dieu : Certes, vous vous souillez (vous-mêmes) dans les voies de vos pères, et vous vous prostituez (forniquez, note) après ce qui a causé leur chute (leurs pierres d'achoppements, note), |
| 31 ובשאת מתנתיכם בהעביר בניכם באש אתם נטמאים לכל גלוליכם עד היום ואני אדרש לכם בית ישראל חי אני נאם אדני יהוה אם אדרש לכם | 31 et, par l'oblation de vos dons, lorsque vous faites passer vos enfants par le feu, vous vous souillez par toutes vos idoles jusqu'à ce jour. Et je vous répondrai(s), maison d'Israël ? Par ma vie (Je vis, moi), dit le Seigneur Dieu, je ne vous répondrai pas. |
| 32 והעלה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אמרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן | 32 La pensée de votre esprit ne s'accomplira pas, vous qui dites : Nous serons comme les nations et comme les peuples de la terre, et nous adorerons le bois et les pierres. |
| 33 חי אני נאם אדני יהוה אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם | 33 Par ma vie (Je vis, moi), dit le Seigneur Dieu, je régnerai sur vous avec une main forte, avec un bras étendu, et dans l'effusion de ma fureur. |
| 34 והוצאתי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצתם בם ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה | 34 Je vous ferai sortir du milieu des peuples, et je vous rassemblerai des pays où vous avez été dispersés, et je régnerai sur vous avec une main forte, avec un bras étendu et dans l'effusion de ma fureur. |
| 35 והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים | 35 Je vous amènerai dans le désert des peuples, et je plaiderai là (j'entrerai en jugement) avec vous face à face. |
| 36 כאשר נשפטתי את אבותיכם במדבר ארץ מצרים כן אשפט אתכם נאם אדני יהוה | 36 Comme je suis entré en jugement avec vos pères dans le désert du pays d'Egypte, ainsi je vous jugerai, dit le Seigneur Dieu. |
| 37 והעברתי אתכם תחת השבט והבאתי אתכם במסרת הברית | 37 Je vous assujettirai à mon sceptre, et je vous amènerai dans les liens de (mon) l'alliance. |
| 38 וברותי מכם המרדים והפושעים בי מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת ישראל לא יבוא וידעתם כי אני יהוה | 38 Je choisirai (séparerai) parmi vous les transgresseurs et les impies, je les ferai sortir du pays où ils demeuraient comme étrangers, et ils n'entreront pas dans le pays d'Israël ; et vous saurez que je suis le Seigneur. |
| 39 ואתם בית ישראל כה אמר אדני יהוה איש גלוליו לכו עבדו ואחר אם אינכם שמעים אלי ואת שם קדשי לא תחללו עוד במתנותיכם ובגלוליכם | 39 Et vous, maison d'Israël, ainsi parle le Seigneur Dieu : Marchez chacun derrière vos idoles, et servez-les. Que si en cela encore vous ne m'écoutez pas, et si vous profanez encore mon saint nom par vos présents et par vos idoles, |
| 40 כי בהר קדשי בהר מרום ישראל נאם אדני יהוה שם יעבדני כל בית ישראל כלה בארץ שם ארצם ושם אדרוש את תרומתיכם ואת ראשית משאותיכם בכל קדשיכם | 40 c'est sur ma montagne sainte, sur la haute montagne d'Israël, dit le Seigneur Dieu, que me servira toute la maison d'Israël ; tous, dis-je, me serviront dans le pays où ils me seront agréables ; et c'est là que je demanderai vos prémices et les offrandes de vos (vos premières) dîmes, dans tout ce que vous me consacrerez. |
| 41 בריח ניחח ארצה אתכם בהוציאי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפצתם בם ונקדשתי בכם לעיני הגוים | 41 Je vous recevrai comme un parfum d'agréable odeur, lorsque je vous aurai retirés du milieu des peuples, et que je vous aurai rassemblés des pays où vous avez été dispersés ; et je serai sanctifié parmi vous aux yeux des nations. |
| 42 וידעתם כי אני יהוה בהביאי אתכם אל אדמת ישראל אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאבותיכם | 42 Et vous saurez que je suis le Seigneur, lorsque je vous aurai ramenés dans le pays d'Israël, dans le pays que j'avais juré à vos pères de leur donner. |
| 43 וזכרתם שם את דרכיכם ואת כל עלילותיכם אשר נטמאתם בם ונקטתם בפניכם בכל רעותיכם אשר עשיתם | 43 Là vous vous souviendrez de vos voies, et de tous les crimes dont vous vous êtes souillés ; et vous vous déplairez à vous-mêmes, à la vue de toutes les méchancetés que vous avez faites. |
| 44 וידעתם כי אני יהוה בעשותי אתכם למען שמי לא כדרכיכם הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית ישראל נאם אדני יהוה | 44 Et vous saurez que je suis le Seigneur, lorsque je vous aurai fait du bien à cause de mon nom, au lieu de vous traiter selon vos voies mauvaises, et selon vos crimes détestables, maison d'Israël, dit le Seigneur Dieu. |
| 45 ויהי דבר יהוה אלי לאמר | 45 La parole du Seigneur me fut adressée en ces termes : |
| 46 בן אדם שים פניך דרך תימנה והטף אל דרום והנבא אל יער השדה נגב | 46 Fils de (d'un) l'homme, tourne ton visage vers le chemin du midi, parle vers le vent d'Afrique (l'Africus), et prophétise à la forêt du champ du midi. |
| 47 ואמרת ליער הנגב שמע דבר יהוה כה אמר אדני יהוה הנני מצית בך אש ואכלה בך כל עץ לח וכל עץ יבש לא תכבה להבת שלהבת ונצרבו בה כל פנים מנגב צפונה | 47 Tu diras à la forêt du midi : Ecoute la parole du Seigneur ; ainsi parle le Seigneur Dieu : Voici, je vais allumer un feu en toi, et je brûlerai en toi tout arbre vert et tout arbre sec ; la flamme allumée ne s'éteindra pas, et tout visage y sera brûlé depuis le midi jusqu'à l'aquilon ; |
| 48 וראו כל בשר כי אני יהוה בערתיה לא תכבה | 48 et toute chair verra que moi, le Seigneur, je l'ai incendiée, et le feu (j'ai allumé la flamme et elle) ne s'éteindra pas. |
| 49 ואמר אהה אדני יהוה המה אמרים לי הלא ממשל משלים הוא | 49 Je dis alors : Hélas (Ah) ! hélas (ah) ! hélas (ah) ! Seigneur Dieu ; ils disent de moi : Est-ce que cet homme ne parle pas en paraboles ? |
