| 1 אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן | |
| 2 ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים | |
| 3 ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה שפטו נא ביני ובין כרמי | |
| 4 מה לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באשים | |
| 5 ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עשה לכרמי הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס | |
| 6 ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר | |
| 7 כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה | |
| 8 הוי מגיעי בית בבית שדה בשדה יקריבו עד אפס מקום והושבתם לבדכם בקרב הארץ | |
| 9 באזני יהוה צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו גדלים וטובים מאין יושב | |
| 10 כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת וזרע חמר יעשה איפה | |
| 11 הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם | |
| 12 והיה כנור ונבל תף וחליל ויין משתיהם ואת פעל יהוה לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו | |
| 13 לכן גלה עמי מבלי דעת וכבודו מתי רעב והמונו צחה צמא | |
| 14 לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה | |
| 15 וישח אדם וישפל איש ועיני גבהים תשפלנה | |
| 16 ויגבה יהוה צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה | |
| 17 ורעו כבשים כדברם וחרבות מחים גרים יאכלו | |
| 18 הוי משכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה | |
| 19 האמרים ימהר יחישה מעשהו למען נראה ותקרב ותבואה עצת קדוש ישראל ונדעה | |
| 20 הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע שמים חשך לאור ואור לחשך שמים מר למתוק ומתוק למר | |
| 21 הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים | |
| 22 הוי גבורים לשתות יין ואנשי חיל למסך שכר | |
| 23 מצדיקי רשע עקב שחד וצדקת צדיקים יסירו ממנו | |
| 24 לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כי מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדוש ישראל נאצו | |
| 25 על כן חרה אף יהוה בעמו ויט ידו עליו ויכהו וירגזו ההרים ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה | |
| 26 ונשא נס לגוים מרחוק ושרק לו מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא | |
| 27 אין עיף ואין כושל בו לא ינום ולא יישן ולא נפתח אזור חלציו ולא נתק שרוך נעליו | |
| 28 אשר חציו שנונים וכל קשתתיו דרכות פרסות סוסיו כצר נחשבו וגלגליו כסופה | |
| 29 שאגה לו כלביא ושאג ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל | |
| 30 וינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והנה חשך צר ואור חשך בעריפיה | |
