Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 19

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA CEI 2008
1 ויען איוב ויאמר	1 Giobbe prese a dire:
2 עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים	2 «Fino a quando mi tormenterete e mi opprimerete con le vostre parole?
3 זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי	3 Sono dieci volte che mi insultate e mi maltrattate in modo sfacciato.
4 ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי	4 È poi vero che io abbia sbagliato e che persista nel mio errore?
5 אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי	5 Davvero voi pensate di prevalere su di me, rinfacciandomi la mia vergogna?
6 דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף	6 Sappiate dunque che Dio mi ha schiacciato e mi ha avvolto nella sua rete.
7 הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט	7 Ecco, grido: “Violenza!”, ma non ho risposta, chiedo aiuto, ma non c’è giustizia!
8 ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים	8 Mi ha sbarrato la strada perché io non passi e sui miei sentieri ha disteso le tenebre.
9 כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי	9 Mi ha spogliato della mia gloria e mi ha tolto dal capo la corona.
10 יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי	10 Mi ha distrutto da ogni parte e io sparisco, ha strappato, come un albero, la mia speranza.
11 ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו	11 Ha acceso contro di me la sua ira e mi considera come suo nemico.
12 יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי	12 Insieme sono accorse le sue schiere e si sono tracciate la strada contro di me; si sono accampate intorno alla mia tenda.
13 אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני	13 I miei fratelli si sono allontanati da me, persino i miei familiari mi sono diventati estranei.
14 חדלו קרובי ומידעי שכחוני	14 Sono scomparsi vicini e conoscenti, mi hanno dimenticato
15 גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם	15 gli ospiti di casa; da estraneo mi trattano le mie ancelle, sono un forestiero ai loro occhi.
16 לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו	16 Chiamo il mio servo ed egli non risponde, devo supplicarlo con la mia bocca.
17 רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני	17 Il mio fiato è ripugnante per mia moglie e faccio ribrezzo ai figli del mio grembo.
18 גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי	18 Anche i ragazzi mi disprezzano: se tento di alzarmi, mi coprono di insulti.
19 תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי	19 Mi hanno in orrore tutti i miei confidenti: quelli che amavo si rivoltano contro di me.
20 בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני	20 Alla pelle si attaccano le mie ossa e non mi resta che la pelle dei miei denti.
21 חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי	21 Pietà, pietà di me, almeno voi, amici miei, perché la mano di Dio mi ha percosso!
22 למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו	22 Perché vi accanite contro di me, come Dio, e non siete mai sazi della mia carne?
23 מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו	23 Oh, se le mie parole si scrivessero, se si fissassero in un libro,
24 בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון	24 fossero impresse con stilo di ferro e con piombo, per sempre s’incidessero sulla roccia!
25 ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום	25 Io so che il mio redentore è vivo e che, ultimo, si ergerà sulla polvere!
26 ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה	26 Dopo che questa mia pelle sarà strappata via, senza la mia carne, vedrò Dio.
27 אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי	27 Io lo vedrò, io stesso, i miei occhi lo contempleranno e non un altro. Languisco dentro di me.
28 כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי	28 Voi che dite: “Come lo perseguitiamo noi, se la radice del suo danno è in lui?”,
29 גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין	29 temete per voi la spada, perché è la spada che punisce l’iniquità, e saprete che c’è un giudice».