Esodo שמות (Shemòt) 1

MODERN HEBREW BIBLE	Biblia Maria
1 ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו	1 Eis os nomes dos filhos de Israel que vieram para o Egito com Jacó, cada um com sua família:
2 ראובן שמעון לוי ויהודה	2 Rúben, Simeão, Levi, Judá,
3 יששכר זבולן ובנימן	3 Issacar, Zabulon, Benjamim,
4 דן ונפתלי גד ואשר	4 Dã, Neftali, Gad e Aser.
5 ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים	5 Todas as pes­soas saídas de Jacó eram em número de setenta. José estava já no Egito.
6 וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא	6 E, morto José, assim como todos os seus irmãos e toda aquela geração,
7 ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם	7 os israelitas foram fecundos e multiplicaram-se; tornaram-se tão numerosos e tão fortes, que a terra ficou repleta deles.
8 ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף	8 Entretanto, subiu ao trono do Egito um novo rei, que não tinha conhecido José.
9 ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו	9 Ele disse ao seu povo: ‘‘Vede: os israelitas tornaram-se numerosos e fortes demais para nós.
10 הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ	10 Vamos! É preciso tomar precaução contra eles e impedir que se multipliquem, para não acontecer que, sobrevindo uma guerra, se unam com os nossos inimigos e combatam contra nós, e se retirem do país”.
11 וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס	11 Estabeleceu, pois, sobre eles, feitores para acabrunhá-los com trabalhos penosos: eles cons­truíram para o faraó as cidades de Pitom e Ramsés, que deviam servir de entreposto.
12 וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל	12 Quanto mais os oprimiam, porém, tanto mais eles se multiplicavam e se espalhavam, a ponto de os egípcios os aborrecerem.
13 ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך	13 Impunham-lhes a mais dura servidão,
14 וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך	14 e amarguravam-lhes a vida com duros traba­lhos na argamassa e na fabricação de tijolos, bem como com toda a sorte de trabalhos nos campos e todas as tarefas que se lhes impunham tiranicamente.
15 ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה	15 O rei do Egito dirigiu-se, igualmente, às parteiras dos hebreus (uma se chamava Sefra e a outra, Fua),
16 ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה	16 e disse-lhes: ‘‘Quando assistirdes às mulheres dos hebreus, e as virdes sobre o leito, se for um filho, matai-o; mas se for uma filha, dei­xai-a viver’’.*
17 ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים	17 Mas as parteiras temiam a Deus, e não executaram as ordens do rei do Egito, deixando viver os meninos.
18 ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים	18 O rei mandou-as chamar então e disse-lhes: ‘‘Por que agistes assim, e deixastes viver os meninos?’’.
19 ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו	19 ‘‘Porque – responderam elas ao faraó – as mulheres dos hebreus não são como as dos egípcios: elas são vigorosas, e já dão à luz antes que chegue a parteira.’’
20 וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד	20 Deus beneficiou as parteiras: o povo continuou a multiplicar-se e a espa­lhar-se.
21 ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים	21 Porque elas haviam temido a Deus, ele fez prosperar suas famílias.
22 ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון	22 Então o faraó deu esta ordem a todo o seu povo: ‘‘Todo menino que nascer, vós o atirareis ao Nilo. Deixareis, porém, viver todas as meninas’’.