| 1 ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו | 1 Voici les noms des enfants d'Israël qui vinrent en Egypte avec Jacob, et qui y entrèrent chacun avec sa famille: |
| 2 ראובן שמעון לוי ויהודה | 2 Ruben, Siméon, Lévi, Juda, |
| 3 יששכר זבולן ובנימן | 3 Issachar, Zabulon, Benjamin, |
| 4 דן ונפתלי גד ואשר | 4 Dan, Nephthali, Gad et Aser. |
| 5 ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים | 5 Tous ceux qui étaient sortis de Jacob étaient donc, en tout, soixante-dix personnes. Or Joseph était en Egypte. |
| 6 וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא | 6 Et après sa mort, et celle de tous ses frères, et de toute cette génération, |
| 7 ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם | 7 Les enfants d'Israël s'accrurent et se multiplièrent extraordinairement; et étant devenus extrêmement forts, ils remplirent la contrée. |
| 8 ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף | 8 Cependant il s'éleva dans l'Egypte un roi nouveau, à qui Joseph était inconnu; |
| 9 ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו | 9 Et il dit à son peuple: Vous voyez que le peuple des enfants d'Israël est devenu très nombreux, et qu'il est plus fort que nous. |
| 10 הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ | 10 Venez, opprimons-les avec sagesse, de peur qu'ils ne se multiplient encore davantage, et que si nous nous trouvons surpris de quelque guerre, ils ne se joignent à nos ennemis, et qu'après nous avoir vaincus, ils ne sortent de l'Egypte. |
| 11 וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס | 11 Il établit donc des intendants des travaux, afin qu'ils accablassent les Hébreux de corvées. Et ils bâtirent au Pharaon des villes pour servir de magasins, Phithom et Ramessès. |
| 12 וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל | 12 Mais plus on les opprimait, plus leur nombre se multipliait et croissait. |
| 13 ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך | 13 Or les Egyptiens haïssaient les enfants d'Israël, et ils les affligeaient en leur insultant; |
| 14 וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך | 14 Et ils leur rendaient la vie amère en les employant à des travaux pénibles de mortier et de briques, et à toute sorte d'ouvrages agricoles dont ils étaient accablés. |
| 15 ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה | 15 Le roi d'Egypte parla aussi aux sages-femmes qui accouchaient les femmes des Hébreux, dont l'une se nommait Séphora, et l'autre Phua; |
| 16 ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה | 16 Et il leur fit ce commandement: Quand vous accoucherez les femmes des Hébreux, au moment où l'enfant naîtra, si c'est un enfant mâle, tuez-le; si c'est une fille, laissez-la vivre. |
| 17 ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים | 17 Mais les sages-femmes furent touchées de la crainte de Dieu, et ne firent point ce que le roi d'Egypte leur avait commandé, mais elles conservèrent les enfants mâles. |
| 18 ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים | 18 Le roi, les ayant donc fait venir, leur dit: Pourquoi avez-vous agi ainsi et avez-vous épargné les enfants mâles? |
| 19 ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו | 19 Elles lui répondirent: Les femmes des Hébreux ne sont pas comme celles d'Egypte; car elles savent elles-mêmes comment il faut accoucher, et avant que nous soyons venues les trouver, elles sont déjà accouchées. |
| 20 וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד | 20 Dieu fit donc du bien à ces sages-femmes, et le peuple s'accrut et se fortifia extraordinairement. |
| 21 ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים | 21 Et parce que les sages-femmes avaient craint Dieu, Il établit leurs maisons. |
| 22 ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון | 22 Alors le Pharaon fit ce commandement à tout son peuple: Jetez dans le fleuve tous les enfants mâles qui naîtront, et ne réservez que les filles. |
