| 1 ויהי ליהושפט עשר וכבוד לרב ויתחתן לאחאב | 1 Così Joshafat ebbe ricchezza e gloria in quantità. Egli si imparentò con Akhab |
| 2 וירד לקץ שנים אל אחאב לשמרון ויזבח לו אחאב צאן ובקר לרב ולעם אשר עמו ויסיתהו לעלות אל רמות גלעד | 2 e dopo qualche anno, discese a Samaria da Akhab. Questi allora uccise un’ingente quantità di bestiame minuto e grosso per lui e la gente del seguito. «Così lo indusse a muovere insieme contro Ramot di Galaad. |
| 3 ויאמר אחאב מלך ישראל אל יהושפט מלך יהודה התלך עמי רמת גלעד ויאמר לו כמוני כמוך וכעמך עמי ועמך במלחמה | 3 Akhab re di Israele chiese a Joshafat re di Giuda: «Vuoi venire con me a Ramot di Galaad?» L’altro rispose: «Come sono io così anche tu e come il tuo popolo così anche il mio; sarò con te in battaglia». |
| 4 ויאמר יהושפט אל מלך ישראל דרש נא כיום את דבר יהוה | 4 Joshafat però soggiunse al re di Israele: «Consulta Jahvè oggi stesso». |
| 5 ויקבץ מלך ישראל את הנבאים ארבע מאות איש ויאמר אלהם הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמרו עלה ויתן האלהים ביד המלך | 5 Allora il re di Israele radunò circa quattrocento profeti e disse loro: «Andrò in battaglia a Ramot di Galaad o rinuncerò?» Quelli risposero: «Muovi pure: Dio infatti la metterà in potere del re!» |
| 6 ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשה מאתו | 6 Joshafat disse allora: «Non c’è qui anche un profeta di Jahvè perché possiamo consultarlo per mezzo suo?» |
| 7 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש אחד לדרוש את יהוה מאתו ואני שנאתיהו כי איננו מתנבא עלי לטובה כי כל ימיו לרעה הוא מיכיהו בן ימלא ויאמר יהושפט אל יאמר המלך כן | 7 Il re di Israele rispose a Joshafat: «C’è ancora un uomo per mezzo del quale possiamo consultare Jahvè; io però lo odio, perché non mi predice mai nulla di buono ma sempre male. Costui è Michea figlio di Jimla!» Joshafat replicò: «Il re non dica così!» |
| 8 ויקרא מלך ישראל אל סריס אחד ויאמר מהר מיכהו בן ימלא | 8 Allora il re di Israele chiamò un eunuco e gli ordinò: «Chiamami subito Michea figlio di Jimla»: |
| 9 ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה יושבים איש על כסאו מלבשים בגדים וישבים בגרן פתח שער שמרון וכל הנביאים מתנבאים לפניהם | 9 Il re di Israele e Joshafat, re di Giuda, sedevano sul loro trono rivestiti dei loro abiti; essi sedevano sull’aia, all’ingresso della porta di Samaria e tutti quei profeti stavano profetando innanzi a loro. |
| 10 ויעש לו צדקיהו בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר יהוה באלה תנגח את ארם עד כלותם | 10 Ora Sedecia figlio di Chenaana si era fatto dei corni di ferro e andava dicendo: «Così dice Jahvè: “Con questi tu cozzerai contro Aram finché non lo avrai sterminato!”» |
| 11 וכל הנבאים נבאים כן לאמר עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך | 11 Ugualmente tutti i profeti profetavano: «Muovi pure contro Ramot di Galaad, perché sarai vittorioso e Jahvè la metterà in potere del re!» |
| 12 והמלאך אשר הלך לקרא למיכיהו דבר אליו לאמר הנה דברי הנבאים פה אחד טוב אל המלך ויהי נא דברך כאחד מהם ודברת טוב | 12 Ora il messaggero, che era andato in cerca di Michea, gli parlò: «Senti: i responsi dei profeti sono come una sola bocca favorevoli al re; sia anche il tuo responso come uno dei loro è annuncia del bene». |
| 13 ויאמר מיכיהו חי יהוה כי את אשר יאמר אלהי אתו אדבר | 13 Michea però rispose: «Per la vita di Jahvè, io Pproferirò solo ciò che Dio: mi suggerirà». |
| 14 ויבא אל המלך ויאמר המלך אליו מיכה הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמר עלו והצליחו וינתנו בידכם | 14 Quindi si portò dal re e il re gli chiese: «Michea, andremo in battaglia contro Ramot: di Galaad oppure rinunceremo?» Gli rispose: «Muovete pure, perché sarete vittoriosi e quelli verranno consegnati nelle vostre mani». |
| 15 ויאמר אליו המלך עד כמה פעמים אני משביעך אשר לא תדבר אלי רק אמת בשם יהוה | 15 Ma il re gli replicò: «Quante volte devo scongiurarti di non dirmi che la pura verità nel nome di Jahvè?» |
| 16 ויאמר ראיתי את כל ישראל נפוצים על ההרים כצאן אשר אין להן רעה ויאמר יהוה לא אדנים לאלה ישובו איש לביתו בשלום | 16 Quegli disse: «Ho visto tutto Israele disperso sui monti, come pecore senza pastore. E Jahvè ha detto:“Essi non hanno padrone: ciascuno in pace a casa ritorni!”», |
| 17 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט הלא אמרתי אליך לא יתנבא עלי טוב כי אם לרע | 17 Allora il re di Israele fece osservare a Joshafat: «Non ti avevo detto che costui non mi avrebbe predetto del bene ma solo del male?» |
| 18 ויאמר לכן שמעו דבר יהוה ראיתי את יהוה יושב על כסאו וכל צבא השמים עמדים על ימינו ושמאלו | 18 Il profeta però soggiunse: «Non è vero! Ascoltate la parola di Jahvè: ho visto Jahvè seduto sul trono, mentre tutto l’esercito del cielo stava in piedi, alla destra di lui e alla sinistra. |
| 19 ויאמר יהוה מי יפתה את אחאב מלך ישראל ויעל ויפל ברמות גלעד ויאמר זה אמר ככה וזה אמר ככה | 19 E Jahvè parlò: “Chi vuole sedurre Akhab re di Israele, perché muova contro Ramot di Galaad?”. Uno, rispondendo, diceva in un modo, l’altro in un altro. |
| 20 ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו ויאמר יהוה אליו במה | 20 Finalmente uscì lo spirito il quale, ritto al cospetto di Jahvè, parlò: “Io lo voglio sedurre!”. Jahvè gli domandò: “Come farai?”. |
| 21 ויאמר אצא והייתי לרוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן | 21 Quegli rispose: “Io partirò e diventerò uno spirito menzognero in bocca dei suoi profeti”. Jahvè gli confermò: “Tu lo sedurrai, ne sei anche capace. Parti e agisci in tale modo!”. |
| 22 ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בפי נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה | 22 Ebbene, ecco Jahvè ha posto uno spirito menzognero sulla bocca di questi tuoi profeti, poiché Jahvè ha deciso una sciagura contro di te». |
| 23 ויגש צדקיהו בן כנענה ויך את מיכיהו על הלחי ויאמר אי זה הדרך עבר רוח יהוה מאתי לדבר אתך | 23 Allora Sedecia figlio di Chenaana, si avvicinò e colpì Michea sulla guancia dicendo: «Per quale via dunque lo spirito di Jahvè si è allontanato da me per parlare con te?» |
| 24 ויאמר מיכיהו הנך ראה ביום ההוא אשר תבוא חדר בחדר להחבא | 24 Michea rispose: «Ecco, tu stesso lo sperimenterai in quel giorno, quando passerai di stanza in stanza per nasconderti». |
| 25 ויאמר מלך ישראל קחו את מיכיהו והשיבהו אל אמון שר העיר ואל יואש בן המלך | 25 Il re di Israele perciò ordinò: «Prendete Michea e conducetelo da Amon capo della città e da Joash figlio del re |
| 26 ואמרתם כה אמר המלך שימו זה בית הכלא והאכלהו לחם לחץ ומים לחץ עד שובי בשלום | 26 e riferite: «“Così dice il re: Mettete costui in prigione e limitategli quanto più è possibile il pane e l’acqua, finché io non ritornerò sano e salvo». |
| 27 ויאמר מיכיהו אם שוב תשוב בשלום לא דבר יהוה בי ויאמר שמעו עמים כלם | 27 Michea però soggiunse: «Se veramente tu ritornerai sano e salvo, Jahvè non ha parlato per mezzo mio!» |
| 28 ויעל מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה אל רמת גלעד | 28 Il re di Israele e Joshafat re di Giuda mossero dunque contro Ramot di Galaad. |
| 29 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט התחפש ובוא במלחמה ואתה לבש בגדיך ויתחפש מלך ישראל ויבאו במלחמה | 29 Qui il re di, Israele fece a Joshafat una proposta, di entrare lui stesso ‘in -battaglia travestito. «Tu però» soggiunse «rimani pure vestito dei tuoi abiti». Così il re di Israele si. travestì ed essi entrarono in battaglia. |
| 30 ומלך ארם צוה את שרי הרכב אשר לו לאמר לא תלחמו את הקטן את הגדול כי אם את מלך ישראל לבדו | 30 Ora il re di Aram avéva dato ai capi dei suoi carri questo ordine: «Non combattete contro alcuno, né contro il piccolo né contro il grande ma solo contro il re di Israele». |
| 31 ויהי כראות שרי הרכב את יהושפט והמה אמרו מלך ישראל הוא ויסבו עליו להלחם ויזעק יהושפט ויהוה עזרו ויסיתם אלהים ממנו | 31 Appena pertanto i capi dei carri scorsero Joshafat esclamarono: «È il re di Israele!» e lo circondarono per investirlo; ma Joshafat lanciò un grido. Jahvè gli venne allora in soccorso e Dio li allontanò da lui. |
| 32 ויהי כראות שרי הרכב כי לא היה מלך ישראל וישבו מאחריו | 32 Accortisi perciò i capi dei carri che quegli non era il re di Israele, desistettero dall’inseguirlo. |
| 33 ואיש משך בקשת לתמו ויך את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכב הפך ידיך והוצאתני מן המחנה כי החליתי | 33 Ma un uomo, scoccata a caso una freccia dall’arco, colpì il re di Israele tra le maglie dell’armatura e la corazza. Allora questi ordinò all’auriga: «Gira con le mani e portami fuori della mischia, perché sto male». |
| 34 ותעל המלחמה ביום ההוא ומלך ישראל היה מעמיד במרכבה נכח ארם עד הערב וימת לעת בוא השמש | 34 La battaglia infuriò tutto quel giorno e il re di Israele stette in piedi, ritto sul carro, di fronte ad Aram, fino alla sera. Morì al tramonto del sole. |
