| 1 ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ | 1 Gott segnete den Noe und seine Söhne und sprach zu ihnen: "Seid fruchtbar, mehrt euch und erfüllt die Erde. |
| 2 ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו | 2 Furcht vor euch und Schrecken sei bei allen Erdentieren, bei allen Himmelsvögeln, bei allem, was auf dem Erdboden kriecht, und bei allen Fischen des Meeres; in eure Hand sind sie gegeben. |
| 3 כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל | 3 Alles, was sich regt und lebendig ist, diene euch zur Nahrung; wie das Grünkraut gebe ich euch alles. |
| 4 אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו | 4 Jedoch lebendiges Fleisch, mit seinem Blut noch verbunden, sollt ihr nicht essen. |
| 5 ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את נפש האדם | 5 Aber euer Blut werde ich fordern, und zwar für jeden einzelnen aus euch; von jeglichem Tier will ich es fordern und vom Menschen, von jedermanns Bruder werde ich das Leben des Menschen fordern. |
| 6 שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם | 6 Wer Menschenblut vergießt, dessen Blut soll durch Menschen vergossen werden! Denn nach seinem Bilde hat Gott den Menschen gemacht. |
| 7 ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה | 7 Ihr aber seid fruchtbar und mehrt euch, wimmelt auf der Erde und mehrt euch auf ihr!" |
| 8 ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר | 8 Gott sprach zu Noe und seinen Söhnen: |
| 9 ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם | 9 "Wohlan denn, ich errichte meinen Bund mit euch und euren Nachkommen |
| 10 ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ | 10 und mit allen lebenden Wesen bei euch, mit Vögeln, Vieh und jeglichem Wild des Feldes, mit all denen, die die Arche verlassen haben. |
| 11 והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ | 11 Meinen Bund errichte ich mit euch: Es soll niemals wieder alles Leben von den Wassern der Flut ausgerottet werden, ja, es soll keine Flut mehr kommen, die Erde zu verderben!" |
| 12 ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם | 12 Weiter sprach Gott: "Dies ist das Zeichen des Bundes, den ich zwischen mir und euch stifte und zwischen jeglichem Lebewesen bei euch für immerwährende Geschlechter: |
| 13 את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ | 13 Meinen Bogen setze ich in die Wolken; er soll ein Bundeszeichen zwischen mir und der Erde sein. |
| 14 והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן | 14 Wenn ich nun Gewölk über der Erde balle, und wenn der Bogen in den Wolken erscheint, |
| 15 וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר | 15 so will ich meines Bundes gedenken, der zwischen mir und euch und allen lebenden Wesen besteht, und niemals mehr soll das Wasser zur Flut werden, um jegliches Leben zu verderben. |
| 16 והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ | 16 Wenn der Bogen in den Wolken steht, dann werde ich ihn ansehen, um des immerwährenden Bundes zu gedenken, der zwischen Gott und allen Lebewesen jeglicher Art auf Erden besteht." |
| 17 ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ | 17 Gott sprach zu Noe: "Dies ist das Zeichen des Bundes, den ich zwischen mir und allen Lebewesen auf Erden stifte." |
| 18 ויהיו בני נח היצאים מן התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען | 18 Die Söhne Noes, die aus der Arche kamen, waren Sem, Cham und Japhet [Cham ist der Vater Kanaans]. |
| 19 שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ | 19 Diese drei sind Noes Söhne, und von ihnen stammt das ganze Menschengeschlecht ab. |
| 20 ויחל נח איש האדמה ויטע כרם | 20 Noe aber begann als Landwirt und pflanzte einen Weinberg. |
| 21 וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה | 21 Er trank von dem Weine, ward berauscht und lag entblößt in seinem Zelte. |
| 22 וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ | 22 Cham, der Vater Kanaans, sah die Blöße seines Vaters, und er teilte es seinen beiden Brüdern draußen mit. |
| 23 ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו | 23 Sem und Japhet aber nahmen einen Überwurf, legten ihn auf ihre Schultern, gingen rückwärts hinein und bedeckten die Blöße ihres Vaters. Ihr Gesicht war rückwärts gerichtet, so daß sie die Blöße ihres Vaters nicht sahen. |
| 24 וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן | 24 Als Noe aus seinem Rausch erwachte, erfuhr er, was sein jüngerer Sohn ihm angetan hatte. |
| 25 ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו | 25 Er sprach: "Verflucht sei Kanaan; ein Knecht der Knechte sei er seinen Brüdern!" |
| 26 ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו | 26 Ferner sprach er: "Gepriesen sei der Herr, der Gott Sems, und Kanaan sei sein Knecht! |
| 27 יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו | 27 Weiten Raum schaffe Gott dem Japhet; er wohne in den Zelten Sems, und Kanaan sei sein Knecht!" |
| 28 ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה | 28 Nach der Sintflut lebte Noe noch 350 Jahre. |
| 29 ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת | 29 Insgesamt lebte Noe 950 Jahre; dann starb er. |
