| 1 ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני | 1 Isaac étant devenu vieux, ses yeux s'obscurcirent de telle sorte qu'il ne pouvait plus voir. Il appela donc Esaü son fils aîné, et lui dit : Mon fils. Me voici, dit Esaü. |
| 2 ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי | 2 Son père ajouta : Tu vois que j'ai vieilli, et que j'ignore le jour de ma mort. |
| 3 ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה | 3 Prends tes armes, ton carquois et ton arc, et sors dehors ; et lorsque tu auras pris quelque chose à la chasse, |
| 4 ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות | 4 tu me l'apprêteras comme tu sais que je l'aime (les veux) ; et tu me l'apporteras afin que j'en mange, et que je te bénisse avant de mourir. |
| 5 ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא | 5 Rébecca entendit ces paroles ; et Esaü étant allé dans les champs pour faire ce que son père lui avait commandé, |
| 6 ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר | 6 elle dit a Jacob son fils : J'ai entendu ton père qui parlait à ton frère Esaü, et qui lui disait : |
| 7 הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי | 7 Apporte-moi quelque chose de ta chasse, et prépare-moi de quoi manger, afin que je te bénisse devant le Seigneur avant de mourir. |
| 8 ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך | 8 Suis donc maintenant, mon fils, le conseil que je vais te donner. |
| 9 לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב | 9 Va-t'en (cours) au troupeau, et apporte-moi deux des meilleurs chevreaux, afin que j'en prépare à ton père une sorte de mets que je sais qu'il aime ; |
| 10 והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו | 10 et qu'après que tu le lui auras présenté et qu'il en aura mangé, il te bénisse avant de mourir. |
| 11 ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק | 11 Jacob lui répondit : Vous savez que mon frère Esaü a le corps velu, et que moi je n'ai pas de poil. |
| 12 אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה | 12 Si mon père vient donc à me toucher et qu'il s'en aperçoive, j'ai peur qu'il ne croie que je l'ai voulu tromper, et qu'ainsi je n'attire sur moi sa malédiction au lieu de sa bénédiction. |
| 13 ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי | 13 Sa mère lui répondit : Mon fils, je me charge moi-même de (sur moi soit) cette malédiction : fais seulement ce que je te conseille (seulement écoute ma voix), et va me chercher ce que je te dis. |
| 14 וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו | 14 Il y alla, il l'apporta, et il le donna à sa mère, qui en prépara à manger à son père comme elle savait qu'il l'aimait (les voulait). |
| 15 ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן | 15 Elle fit prendre ensuite à Jacob de très beaux habits d'Esaü, qu'elle gardait elle-même à la maison. |
| 16 ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו | 16 Et elle lui mit autour des mains la peau des chevreaux, et lui en couvrit le cou partout où il était découvert. |
| 17 ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה | 17 Puis elle lui donna ce qu'elle avait préparé à manger, et les pains qu'elle avait cuits. |
| 18 ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני | 18 Jacob porta le tout devant Isaac, et lui dit : Mon père. Je t'entends, dit Isaac. Qui es-tu, mon fils ? |
| 19 ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך | 19 Jacob lui répondit : Je suis Esaü votre fils aîné. J'ai fait ce que vous m'avez commandé : levez-vous, mettez-vous sur votre séant (asseyez-vous), et mangez de ma chasse afin que vous me donniez votre bénédiction (votre âme me bénisse). |
| 20 ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני | 20 Isaac dit encore à son fils : Mais comment as-tu pu, mon fils, en trouver si tôt ? Il lui répondit : Dieu a voulu que ce que je désirais se présentât tout d'un coup à moi. |
| 21 ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא | 21 Isaac dit encore : Approche-toi d'ici, mon fils, afin que je te touche, et que je reconnaisse si tu es mon fils (Esaü) ou non. |
| 22 ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו | 22 Jacob s'approcha de son père ; et Isaac, l'ayant tâté, dit : Pour la voix, c'est (certainement) la voix de Jacob ; mais les mains sont les mains d'Esaü. |
| 23 ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו | 23 Et il ne le reconnut point, parce que ses mains, étant couvertes de poil, parurent toutes semblables à celle de son aîné. Isaac, le bénissant donc, |
| 24 ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני | 24 lui dit : Es-tu mon fils Esaü ? Je le suis, répondit Jacob. |
| 25 ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת | 25 Mon fils, ajouta Isaac, apporte-moi à manger de ta chasse, afin que je te bénisse. Jacob lui en présenta ; et après qu'il en eut mangé, il lui présenta aussi du vin qu'il but. |
| 26 ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני | 26 Isaac lui dit ensuite : Approche-toi de moi, mon fils, et viens me (donne-moi un) baiser. |
| 27 ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה | 27 Il s'approcha donc de lui, et le baisa. Et Isaac, aussitôt qu'il eut senti la bonne odeur qui sortait de ses habits, lui dit en le bénissant : (Voici que) L'odeur qui sort de mon fils est semblable à celle d'un champ plein (de fleurs) que le Seigneur a comblé de ses bénédictions (béni). |
| 28 ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש | 28 Que Dieu te donne une abondance de blé et de vin, de la rosée du ciel et de la graisse de la terre. |
| 29 יעבדוך עמים וישתחו לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך | 29 (Et) Que les peuples te soient assujettis, et que les tribus t'adorent (se prosternent devant toi). Sois le seigneur de tes frères, et que les enfants de ta mère se courbent devant toi. Que celui qui te maudira, soit maudit lui-même ; et que celui qui te bénira, soit comblé de bénédictions. |
| 30 ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו | 30 Isaac ne faisait qu(e d)'achever ces paroles, et Jacob était à peine sorti dehors, lorsqu'Esaü entra, |
| 31 ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבור תברכני נפשך | 31 et que, présentant à son père ce qu'il avait apprêté de sa chasse, il lui dit : Levez-vous, mon père, et mangez de la chasse de votre fils, afin que vous me donniez votre bénédiction. |
| 32 ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו | 32 Isaac lui dit : Qui es-tu donc ? Esaü lui répondit : Je suis Esaü votre fils aîné (premier né). |
| 33 ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה | 33 Isaac fut frappé d'un profond étonnement ; et, admirant (surpris) au delà de tout ce qu'on peut croire (de) ce qui était arrivé, il lui dit : Qui est donc celui qui m'a déjà apporté de ce qu'il avait pris à la chasse, et qui m'a fait manger de tout avant que tu vinsses ? (et) je lui ai donné ma bénédiction, et il sera béni. |
| 34 כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי | 34 Esaü, à ces paroles de son père, jeta un cri furieux ; et, étant dans une extrême consternation, il lui dit : Donnez-moi aussi votre bénédiction, mon père. |
| 35 ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך | 35 Isaac lui répondit : Ton frère m'est venu surprendre (frauduleusement), et il a reçu la bénédiction qui t'était due. |
| 36 ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה | 36 C'est avec raison, dit Esaü, qu'il a été appelé Jacob ; car voici la seconde fois qu'il m'a supplanté. Il m'a enlevé auparavant mon droit d'aînesse ; et présentement il vient encore de me dérober la bénédiction qui m'était due. Mais, mon père, ajouta Esaü, ne m'avez-vous point réservé aussi une bénédiction ? |
| 37 ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני | 37 Isaac lui répondit : Je l'ai établi ton seigneur, et j'ai assujetti à sa domination tous ses frères. Je l'ai affermi dans la possession du blé et du vin ; et après cela, mon fils, que me reste-t-il que je puisse faire pour toi ? |
| 38 ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך | 38 Esaü lui repartit : N'avez-vous donc, mon père, qu'une seule bénédiction ? Je vous conjure de me bénir aussi. Il jeta ensuite de grands cris mêlés de larmes. |
| 39 ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל | 39 Et Isaac, en étant touché, lui dit : Ta bénédiction sera dans la graisse de la terre et dans la rosée du ciel qui vient d'en haut. |
| 40 ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך | 40 Tu vivras de l'épée, tu serviras ton frère, et le temps viendra que tu secoueras son joug, et que tu t'en délivreras. |
| 41 וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי | 41 Esaü haïssait donc constamment Jacob, à cause de cette bénédiction qu'il avait reçue de son père ; et il disait en lui-même : Le temps de la mort de mon père viendra, et alors je tuerai mon frère Jacob. |
| 42 ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך | 42 Ce qui ayant été rapporté à Rébecca, elle envoya chercher son fils Jacob, et lui dit : Voilà ton frère Esaü qui menace de te tuer. |
| 43 ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה | 43 Mais, mon fils, crois-moi, hâte-toi de te retirer vers mon frère Laban, qui est à Haran. |
| 44 וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך | 44 Tu demeureras quelques jours avec lui, jusqu'à ce que la fureur de ton frère s'apaise, |
| 45 עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד | 45 que sa colère (son indignation) se passe, et qu'il oublie ce que tu as fait contre lui. J'enverrai ensuite, pour te faire revenir ici. Pourquoi perdrais-je mes deux enfants en un même jour ? |
| 46 ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים | 46 Rébecca dit encore à Isaac : La vie m'est devenue ennuyeuse à cause des filles de Heth qu'Esaü a épousées. Si Jacob épouse une fille de ce pays-là, je ne veux plus vivre. |
