1 Samuele שמואל (Shmuel) 7

Miqra 'al pi ha-Mesorah	Sacra Bibbia Garofalo
¹ וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי ׀ קִרְיַת יְעָרִים וַֽיַּעֲלוּ אֶת־אֲרוֹן יְהֹוָה וַיָּבִאוּ אֹתוֹ אֶל־בֵּית אֲבִינָדָב בַּגִּבְעָה וְאֶת־אֶלְעָזָר בְּנוֹ קִדְּשׁוּ לִשְׁמֹר אֶת־אֲרוֹן יְהֹוָֽה׃	¹ Vennero gli uomini di Kiriat-Jarim, portarono via l’arca di Jahvè e la introdussero in casa di Abinadab, sul colle; consacrarono il figlio di lui, Eleazaro, perché custodisse l’arca di Jahvè.
² וַיְהִי מִיּוֹם שֶׁבֶת הָאָרוֹן בְּקִרְיַת יְעָרִים וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַיִּהְיוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה וַיִּנָּהוּ כׇּל־בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי יְהֹוָֽה׃	² Dal giorno in cui l’arca ebbe stanza a Kiriat- Jarim, passarono molti anni, una ventina di anni e tutta la nazione di Israele si rivolse, gemendo, a Jahvè.
³ וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל־כׇּל־בֵּית יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִם־בְּכׇל־לְבַבְכֶם אַתֶּם שָׁבִים אֶל־יְהֹוָה הָסִירוּ אֶת־אֱלֹהֵי הַנֵּכָר מִתּוֹכְכֶם וְהָעַשְׁתָּרוֹת וְהָכִינוּ לְבַבְכֶם אֶל־יְהֹוָה וְעִבְדֻהוּ לְבַדּוֹ וְיַצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד פְּלִשְׁתִּֽים׃	³ Allora Samuele disse a tutta la casa di Israele: «Se ritornate a Jahvè di tutto cuore, allontanate da voi tutti gli dèi stranieri, indirizzate il cuore a Jahvè e servite lui, lui solo: egli vi libererà dalle mani dei Filistei».
⁴ וַיָּסִירוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־הַבְּעָלִים וְאֶת־הָעַשְׁתָּרֹת וַיַּעַבְדוּ אֶת־יְהֹוָה לְבַדּֽוֹ׃	⁴ I figli di Israele allontanarono i Baal e le Astarti e servirono soltanto Jahvè.
⁵ וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל קִבְצוּ אֶת־כׇּל־יִשְׂרָאֵל הַמִּצְפָּתָה וְאֶתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם אֶל־יְהֹוָֽה׃	⁵ Poi Samuele ordinò: «Radunate tutto Israele a Mizpa, perché io preghi Jahvè per voi».
⁶ וַיִּקָּבְצוּ הַמִּצְפָּתָה וַיִּֽשְׁאֲבוּ־מַיִם וַֽיִּשְׁפְּכוּ ׀ לִפְנֵי יְהֹוָה וַיָּצוּמוּ בַּיּוֹם הַהוּא וַיֹּאמְרוּ שָׁם חָטָאנוּ לַֽיהֹוָה וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּצְפָּֽה׃	⁶ Si radunarono a Mizpa; dopo aver attinto un po’ di acqua, la versarono al cospetto di Jahvè e quel giorno digiunarono, dicendo: «Abbiamo peccato contro Jahvè!» A Mizpa Samuele fu Giudice dei figli di Israele.
⁷ וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים כִּֽי־הִתְקַבְּצוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל הַמִּצְפָּתָה וַיַּעֲלוּ סַרְנֵֽי־פְלִשְׁתִּים אֶל־יִשְׂרָאֵל וַֽיִּשְׁמְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּֽרְאוּ מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּֽים׃	⁷ Ma i Filistei vennero a sapere che i figli di Israele si erano radunati a Mizpa; allora i principi dei Filistei mossero contro Israele, Udito ciò, i figli di Israele ebbero paura dei Filistei
⁸ וַיֹּֽאמְרוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל אֶל־שְׁמוּאֵל אַל־תַּחֲרֵשׁ מִמֶּנּוּ מִזְּעֹק אֶל־יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וְיֹשִׁעֵנוּ מִיַּד פְּלִשְׁתִּֽים׃	⁸ e dissero a Samuele: «Non cessare di supplicare per noi Jahvè nostro Dio perché ci salvi dalla mano dei Filistei!»
⁹ וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל טְלֵה חָלָב אֶחָד ויעלה וַיַּֽעֲלֵהוּ עוֹלָה כָּלִיל לַיהֹוָה וַיִּזְעַק שְׁמוּאֵל אֶל־יְהֹוָה בְּעַד יִשְׂרָאֵל וַֽיַּעֲנֵהוּ יְהֹוָֽה׃	⁹ Samuele prese un agnello da latte e lo offrì tutto in olocausto a Jahvè, levando grida d’aiuto per Israele. Jahvè lo ascoltò.
¹⁰ וַיְהִי שְׁמוּאֵל מַעֲלֶה הָעוֹלָה וּפְלִשְׁתִּים נִגְּשׁוּ לַמִּלְחָמָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיַּרְעֵם יְהֹוָה ׀ בְּקוֹל־גָּדוֹל בַּיּוֹם הַהוּא עַל־פְּלִשְׁתִּים וַיְהֻמֵּם וַיִּנָּגְפוּ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵֽל׃	¹⁰ Infatti, Samuele stava ancora offrendo il sacrificio quando i Filistei avanzarono per combattere contro Israele; ma in quel giorno Jahvè tuonò con rombo immenso contro i Filistei e li riempì di terrore, così che ebbero la peggio di fronte a Israele.
¹¹ וַיֵּצְאוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִן־הַמִּצְפָּה וַיִּרְדְּפוּ אֶת־פְּלִשְׁתִּים וַיַּכּוּם עַד־מִתַּחַת לְבֵית כָּֽר׃	¹¹ Gli uomini di Israele uscirono da Mizpa, inseguirono i Filistei e li batterono fin sotto Bet-Char.
¹² וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶבֶן אַחַת וַיָּשֶׂם בֵּֽין־הַמִּצְפָּה וּבֵין הַשֵּׁן וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמָהּ אֶבֶן הָעָזֶר וַיֹּאמַר עַד־הֵנָּה עֲזָרָנוּ יְהֹוָֽה׃	¹² Per questo Samuele prese una pietra, la pose tra Mizpa e Jeshana e la chiamò Eben-Ezer, spiegando: «Fin qui Jahvè ci ha aiutato».
¹³ וַיִּכָּֽנְעוּ הַפְּלִשְׁתִּים וְלֹֽא־יָסְפוּ עוֹד לָבוֹא בִּגְבוּל יִשְׂרָאֵל וַתְּהִי יַד־יְהֹוָה בַּפְּלִשְׁתִּים כֹּל יְמֵי שְׁמוּאֵֽל׃	¹³ I Filistei furono rintuzzati e non riuscirono più a penetrare nei confini di Israele, poiché la mano di Jahvè fu contro i Filistei per tutto il tempo di Samuele.
¹⁴ וַתָּשֹׁבְנָה הֶעָרִים אֲשֶׁר לָֽקְחוּ־פְלִשְׁתִּים מֵאֵת יִשְׂרָאֵל ׀ לְיִשְׂרָאֵל מֵעֶקְרוֹן וְעַד־גַּת וְאֶת־גְּבוּלָן הִצִּיל יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים וַיְהִי שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵין הָאֱמֹרִֽי׃	¹⁴ Inoltre, tornarono a Israele le città che i Filistei avevano tolto a Israele, da Ekron a Gat. Israele ne liberò i confini dalle mani dei Filistei. Ci fu anche pace tra Israele e gli Amorrei.
¹⁵ וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת־יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי חַיָּֽיו׃	¹⁵ Samuele fu Giudice di Israele per tutto il tempo della sua vita;
¹⁶ וְהָלַךְ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה וְסָבַב בֵּֽית־אֵל וְהַגִּלְגָּל וְהַמִּצְפָּה וְשָׁפַט אֶת־יִשְׂרָאֵל אֵת כׇּל־הַמְּקוֹמוֹת הָאֵֽלֶּה׃	¹⁶ ogni anno andava a fare il giro di Bethel, di Galgala, di Mizpa, esercitando l’ufficio di Giudice in tutti questi luoghi.
¹⁷ וּתְשֻׁבָתוֹ הָרָמָתָה כִּֽי־שָׁם בֵּיתוֹ וְשָׁם שָׁפָט אֶת־יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן־שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהֹוָֽה׃	¹⁷ Poi ritornava a Rama, dove infatti aveva la residenza ed era Giudice di Israele. Là, edificò anche un altare a Jahvè.