Vangelo secondo Marco 5

Torna indietro

Miqra 'al pi ha-Mesorah	Pattloch Bibel
¹ וַיָּבֹאוּ אֶל־עֵבֶר הַיָּם אֶל־אֶרֶץ הַגַּדְרִיִּם	¹ Sie kamen hinüber über den See, in das Land der Gerasener.
² וְהוּא יָצָא מִן־הָאֳנִיָּה וְהִנֵּה־אִישׁ בָּא לִקְרָאתוֹ מִבֵּין הַקְּבָרִים אֲשֶׁר־רוּחַ טֻמְאָה בּוֹ	² Und als er aus dem Schiffe trat, lief ihm sogleich aus den Grabkammern heraus ein Mensch entgegen mit einem unreinen Geist.
³ וּמוֹשָׁבוֹ בַּקְּבָרִים וְגַם בַּעֲבֹתִים לֹא־יָכֹל אִישׁ לְאָסְרוֹ	³ Der hatte seine Behausung in den Grabkammern, und nicht einmal mit einer Kette vermochte ihn jemand zu fesseln.
⁴ כִּי־פְעָמִים הַרְבֵּה אֲסָרוּהוּ בִּכְבָלִים וּבַעֲבֹתִים וַיְנַתֵּק אֶת־הַעֲבֹתִים וַיְשַׁבֵּר אֶת־הַכְּבָלִים וְאֵין אִישׁ יָכֹל לְכָבְשׁוֹ	⁴ Denn schon oft hatte man ihn mit Fußfesseln und Ketten gebunden, doch die Ketten wurden von ihm zerrissen und die Fußfesseln zerrieben, und niemand vermochte ihn zu bändigen.
⁵ וְתָמִיד לַיְלָה וְיוֹמָם הָיָה בֶהָרִים וּבַקְּבָרִים צֹעֵק וּפֹצֵעַ אֶת־עַצְמוֹ בָּאֲבָנִים	⁵ Immerfort, bei Nacht und Tag, schrie er in den Grabkammern und auf den Bergen umher und schlug sich mit Steinen.
⁶ וַיְהִי כִּרְאֹתוֹ אֶת־יֵשׁוּעַ מֵרָחוֹק וַיָּרָץ וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ	⁶ Als er Jesus von weitem sah, lief er hin, warf sich vor ihm nieder
⁷ וַיִּצְעַק בְּקוֹל גָּדוֹל וַיֹּאמֶר מַה־לִּי וָלָךְ יֵשׁוּעַ בֶּן־אֵל עֶלְיוֹן בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ אֲשֶׁר לֹא תְעַנֵּנִי	⁷ und schrie mit lauter Stimme: "Was willst du von mir, Jesus, Sohn des höchsten Gottes? Ich beschwöre dich bei Gott, quäle mich nicht!"
⁸ כִּי הוּא אָמַר אֵלָיו צֵא רוּחַ טָמֵא מִן־הָאָדָם הַזֶּה	⁸ Er hatte nämlich zu ihm gesagt: "Fahre aus von dem Menschen, du unreiner Geist!"
⁹ וַיִּשְׁאַל אֹתוֹ מַה־שְּׁמֶךָ וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לִגְיוֹן שְׁמִי כִּי־רַבִּים אֲנָחְנוּ	⁹ Und er fragte ihn: "Wie heißt du?" Er antwortete ihm: "Legion ist mein Name, denn unser sind viele."
¹⁰ וַיִּתְחַנֵּן אֵלָיו מְאֹד לְבִלְתִּי שַׁלְּחָם אֶל־מִחוּץ לָאָרֶץ	¹⁰ Und er bat ihn dringend, er möge sie nicht aus der Gegend vertreiben.
¹¹ וְעֵדֶר חֲזִירִים רַבִּים הָיָה שָׁם בְּמִרְעֵה הֶהָרִים	¹¹ Es war aber dort an dem Berg eine große Herde von Schweinen auf der Weide,
¹² וַיִּתְחַנְנוּ־לוֹ כָל־הַשֵּׁדִים לֵאמֹר שְׁלָחֵנוּ אֶל־הַחֲזִירִים וְנָבֹאָה אֶל־תּוֹכָם	¹² und sie baten ihn: "Schicke uns zu den Schweinen, daß wir in sie hineinfahren!"
¹³ וַיַּנַּח לָהֶם יֵשׁוּעַ וַיֵּצְאוּ רוּחוֹת הַטֻּמְאָה וַיָּבֹאוּ בַּחֲזִירִים וַיִּשְׂתָּעֵר הָעֵדֶר מִן־הַמּוֹרָד אֶל־הַיָּם כְּאַלְפַּיִם בְּמִסְפָּר וַיְטֻבְּעוּ בַּיָּם	¹³ Er gestattete es ihnen, und die unreinen Geister fuhren aus und fuhren in die Schweine; die Herde aber stürzte sich den Abhang hinunter in den See, etwa zweitausend an der Zahl, und sie ertranken im See.
¹⁴ וַיָּנוּסוּ רוֹעֵי הַחֲזִירִים וַיַּגִּידוּ זֹאת בָּעִיר וּבַשָּׂדוֹת וַיֵּצְאוּ לִרְאוֹת מַה־נִּהְיָתָה	¹⁴ Ihre Hirten aber flohen und berichteten es in der Stadt und auf den Gehöften, und die Leute kamen, um zu sehen, was geschehen war.
¹⁵ וַיָּבֹאוּ אֶל־יֵשׁוּעַ וַיִּרְאוּ אֶת־אֲחוּז הַשֵּׁדִים אֲשֶׁר הַלִּגְיוֹן בּוֹ וְהוּא יוֹשֵׁב מְלֻבָּשׁ וְטוֹב־שֵׂכֶל וַיִּירָאוּ	¹⁵ Sie kamen zu Jesus und sahen den Mann, der von der "Legion" besessen war, angekleidet und klaren Sinnes dasitzen, und Furcht erfaßte sie.
¹⁶ וַיְסַפְּרוּ לָהֶם הָרֹאִים אֶת־אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לַאֲחוּז הַשֵּׁדִים וְאֶת־דְּבַר הַחֲזִירִים	¹⁶ Und die es gesehen hatten, erzählten ihnen, wie es zuging mit dem Besessenen, und auch das von den Schweinen.
¹⁷ וַיָּחֵלּוּ לְהִתְחַנֵּן אֵלָיו לָסוּר מִגְּבוּלֵיהֶם	¹⁷ Da fingen sie an, ihn zu bitten, er möge wegziehen aus ihrem Gebiete.
¹⁸ וַיְהִי בְּרִדְתּוֹ אֶל־הָאֳנִיָּה הִתְחַנֵּן אֵלָיו הָאִישׁ אֲשֶׁר הָיָה אֲחוּז שֵׁדִים לְתִתּוֹ לָשֶׁבֶת עִמּוֹ	¹⁸ Als er einsteigen wollte in das Schiff, ersuchte ihn der vordem Besessene, bei ihm bleiben zu dürfen.
¹⁹ וְלֹא הִנִּיחַ לוֹ יֵשׁוּעַ כִּי אִם־אָמַר אֵלָיו שׁוּב לְבֵיתְךָ אֶל־בְּנֵי מִשְׁפַּחְתֶּךָ וְהַגֵּד לָהֶם אֶת־הַגְּדֹלוֹת אֲשֶׁר־עָשָׂה לְךָ יְהוָֹה וַיְחֻנֶּךָּ	¹⁹ Doch er ließ ihn nicht mit, sondern sagte zu ihm: "Geh nach Haus zu den Deinen und berichte ihnen, was der Herr an dir tat und wie er sich deiner erbarmte!"
²⁰ וַיֵּלֶךְ לוֹ וַיָּחֶל לִקְרֹא בְּעֶשֶׂר הֶעָרִים אֶת־הַגְּדֹלוֹת אֲשֶׁר־עָשָׂה לוֹ יֵשׁוּעַ וַיִּתְמְהוּ כֻּלָּם	²⁰ Da ging er hin und fing an, in der Dekapolis zu verkünden, was Jesus an ihm getan, und alle staunten.
²¹ וַיָּשָׁב יֵשׁוּעַ לַעֲבֹר בָּאֳנִיָּה אֶל־עֵבֶר הַיָּם וַיִּקָּהֵל אֵלָיו הָמוֹן רָב וְהוּא עַל־שְׂפַת הַיָּם	²¹ Nachdem Jesus im Schiff hinübergefahren war, wieder ans andere Ufer, sammelte sich viel Volk um ihn. Er war gerade am See;
²² וְהִנֵּה־בָא אֶחָד מֵרָאשֵׁי הַכְּנֵסֶת וּשְׁמוֹ יָאִיר וַיַּרְא אֹתוֹ וַיִּפֹּל לְרַגְלָיו	²² da kam einer von den Synagogenvorstehern, Jairus mit Namen, fiel, als er ihn sah, ihm zu Füßen und
²³ וַיִּתְחַנֵּן אֵלָיו מְאֹד לֵאמֹר בִּתִּי הַקְּטַנָּה חָלְתָה עַד־לָמוּת אָנָא בוֹא־נָא וְשִׂים יָדֶיךָ עָלֶיהָ לְמַעַן תֵּרָפֵא וְתִחְיֶה	²³ bat ihn flehentlich: "Mein Töchterchen ist in äußerster Gefahr; komm doch und leg ihr die Hände auf, daß sie gerettet werde und lebe!"
²⁴ וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו הָמוֹן רָב וַיִּדְחָקֻהוּ	²⁴ Er ging mit ihm, und eine große Volksmenge folgte ihm, und man umdrängte ihn.
²⁵ וְאִשָּׁה הָיְתָה זָבַת דָּם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה	²⁵ Da war eine Frau, die zwölf Jahre an Blutfluß litt
²⁶ וְהִיא סָבְלָה הַרְבֵּה תַּחַת יְדֵי רֹפְאִים רַבִּים וְהוֹצִיאָה אֶת־כֹּל אֲשֶׁר־לָהּ וְלֹא לְהוֹעִיל וַיְהִי חָלְיָהּ חָזָק מְאֹד	²⁶ und von vielen Ärzten viel ausgestanden und all das Ihre aufgewendet hatte, ohne Erfolg zu finden - sie war vielmehr nur noch schlimmer daran.
²⁷ וַיְהִי כְשָׁמְעָהּ אֶת־שֵׁמַע יֵשׁוּעַ וַתָּבוֹא בַּהֲמוֹן הָעָם מֵאַחֲרָיו וַתִּגַּע בְּבִגְדוֹ	²⁷ Sie hatte von Jesus gehört, trat in der Menge von rückwärts hinzu und berührte sein Kleid;
²⁸ כִּי אָמְרָה רַק אִם־אֶגַּע בִּבְגָדָיו אִוָּשֵׁעַ	²⁸ denn sie sagte sich: Berühre ich nur sein Gewand, so werde ich geheilt.
²⁹ וַיִּיבַשׁ מְקוֹר דָּמֶיהָ פִּתְאֹם וַתָּבֶן בִּבְשָׂרָהּ כִּי נִרְפָּא נִגְעָהּ	²⁹ Und sofort versiegte der "Quell ihres Blutes" (3Mos 12,7), und sie fühlte am Körper, daß sie geheilt war von der Plage.
³⁰ וּבְרֶגַע יָדַע יֵשׁוּעַ בְּנַפְשׁוֹ כִּי גְבוּרָה יָצְאָה מִמֶּנּוּ וַיִּפֶן בְּתוֹךְ הָעָם וַיֹּאמֶר מִי נָגַע בִּבְגָדָי	³⁰ Sofort aber merkte Jesus an sich die von ihm ausgehende Kraft, wandte sich in der Menge um und sprach: "Wer hat mein Gewand berührt?"
³¹ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו אַתָּה רֹאֶה אֶת־הֶהָמוֹן דּוֹחֵק אוֹתְךָ וְאָמַרְתָּ מִי־נָגַע בִּי	³¹ Seine Jünger sagten zu ihm: "Du siehst, wie das Volk dich umdrängt, und du sagst: Wer hat mich berührt?"
³² וַיַּבֵּט סָבִיב לִרְאוֹת אֶת־אֲשֶׁר עָשְׂתָה זֹּאת	³² Er aber blickte umher, um nach der zu sehen, die es getan hatte.
³³ וַתִּירָא הָאִשָּׁה וַתֶּחֱרַד כִּי יָדְעָה אֶת־אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לָהּ וַתָּבֹא וַתִּפֹּל לְפָנָיו וַתַּגֶּד־לוֹ אֵת הָאֱמֶת כֻּלָּהּ	³³ Die Frau aber kam herbei, furchtsam und zitternd und mit dem Wissen um das, was ihr geschehen war, fiel vor ihm nieder und sagte ihm die ganze Wahrheit.
³⁴ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בִּתִּי אֱמוּנָתֵךְ הוֹשִׁיעָה לָּךְ לְכִי לְשָׁלוֹם וְחָיִית מִנִּגְעֵךְ	³⁴ Er aber sprach zu ihr: "Tochter, dein Glaube hat dir geholfen; geh hin in Frieden und sei geheilt von deiner Plage!"
³⁵ עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה בָאִים מִבֵּית־רֹאשׁ הַכְּנֵסֶת לֵאמֹר בִּתְּךָ מֵתָה לָמָּה תַטְרִיחַ־עוֹד אֶת־הַמּוֹרֶה	³⁵ Während er noch redete, kamen Leute vom Synagogenvorsteher und sagten: "Deine Tochter ist gestorben; was bemühst du noch den Meister?"
³⁶ וְכִשְׁמֹעַ יֵשׁוּעַ אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ וַיֹּאמֶר אֶל־רֹאשׁ הַכְּנֵסֶת אַל־תִּירָא רַק הַאֲמִינָה	³⁶ Jesus aber, der dieses Wort mit anhörte, sagte zum Synagogenvorsteher: "Sei ohne Furcht, glaube nur!"
³⁷ וְלֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לָלֶכֶת אִתּוֹ בִּלְתִּי אִם־לְפֶטְרוֹס וּלְיַעֲקֹב וּלְיוֹחָנָן אֲחִי יַעֲקֹב	³⁷ Er ließ niemand mit sich gehen, außer Petrus, Jakobus und Johannes, den Bruder des Jakobus.
³⁸ וַיָּבֹא בֵּית־רֹאשׁ הַכְּנֵסֶת וַיַּרְא הֲמוֹן הַבּוֹכִים וְהַמְיַלְלִים הַרְבֵּה	³⁸ Und sie kamen zum Haus des Synagogenvorstehers, und er gewahrte lärmendes Treiben und laut weinende und klagende Menschen,
³⁹ וּבְבֹאוֹ אָמַר אֲלֵיהֶם מַה־תֶּהֱמוּ וְתִבְכּוּ הַנַּעֲרָה לֹא מֵתָה אַךְ־יְשֵׁנָה הִיא	³⁹ ging hinein und sagte zu ihnen: "Was lärmt ihr und weint? Das Kind ist nicht gestorben, sondern es schläft."
⁴⁰ וַיִּשְׂחֲקוּ לוֹ וְהוּא גֵּרֵשׁ אֶת־כֻּלָּם וַיִּקַּח אֶת־אֲבִי הַנַּעֲרָה וְאֶת־אִמָּהּ וְאֶת־אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיָּבֹא הַחַדְרָה אֲשֶׁר־שָׁם שֹׁכֶבֶת הַנַּעֲרָה	⁴⁰ Da verlachten sie ihn. Er aber schaffte alle hinaus, nahm den Vater des Kindes und die Mutter und seine Begleiter mit sich und ging hinein, wo das Kind lag.
⁴¹ וַיֹּאחֶז בְּיַד הַנַּעֲרָה וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ טַלְיְתָא קוּמִי אֲשֶׁר פֵּרוּשׁוֹ הַיַּלְדָּה אֲנִי אֹמֵר לָךְ קוּמִי נָא	⁴¹ Er ergriff die Hand des Kindes und sprach zu ihm: "Talitha kum", was übersetzt heißt: "Mädchen, ich sage dir, steh auf!"
⁴² וּמִיָּד קָמָה הַיַּלְדָּה וַתִּתְהַלֵּךְ וְהִיא בַּת־שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיָּשֹׁמּוּ שַׁמָּה גְדוֹלָה	⁴² Und sogleich stand das Mädchen auf und ging umher; es war nämlich schon zwölf Jahre. Da gerieten sie außer sich vor lauter Staunen.
⁴³ וַיַּזְהֵר אוֹתָם מְאֹד שֶׁלֹּא יִוָּדַע הַדָּבָר לְאִישׁ וַיֹּאמֶר לָתֵת לָהּ לֶאֱכוֹל	⁴³ Er aber gebot ihnen, daß niemand davon erfahre, und sagte, man solle ihr etwas geben zum Essen.

Cambia Bibbia

Confronta con un'altra Bibbia

Versetti esaminati