| 1 בַּשְּׁבִיעִי בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְּבַר־יְהוָה בְּיַד־חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר | 1 Im zweiten Jahr des Königs Darius, am 21. Tag des siebten Monats, erging das Wort des Herrn durch den Propheten Haggaj folgendermaßen: |
| 2 אֱמָר־נָא אֶל־זְרֻבָּבֶל בֶּן־שַׁלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶל־יְהֹושֻׁעַ בֶּן־יְהֹוצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדֹול וְאֶל־שְׁאֵרִית הָעָם לֵאמֹר | 2 "Sprich zu Serubbabel, dem Sohn Schealtiels, dem Statthalter von Juda, und zum Hohenpriester Josua, dem Sohn Jozadaks, sowie zum Rest des Volkes: |
| 3 מִי בָכֶם הַנִּשְׁאָר אֲשֶׁר רָאָה אֶת־הַבַּיִת הַזֶּה בִּכְבֹודֹו הָרִאשֹׁון וּמָה אַתֶּם רֹאִים אֹתֹו עַתָּה הֲלֹוא כָמֹהוּ כְּאַיִן בְּעֵינֵיכֶם | 3 Wer ist unter euch noch übrig, der dieses Haus in seiner früheren Herrlichkeit gesehen hat, und wie seht ihr es jetzt? Kommt es euch nicht vor wie nichts? |
| 4 וְעַתָּה חֲזַק זְרֻבָּבֶל ׀ נְאֻם־יְהוָה וַחֲזַק יְהֹושֻׁעַ בֶּן־יְהֹוצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדֹול וַחֲזַק כָּל־עַם הָאָרֶץ נְאֻם־יְהוָה וַעֲשׂוּ כִּי־אֲנִי אִתְּכֶם נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות | 4 Doch nun fasse Mut, Serubbabel - Spruch des Herrn -, fasse Mut, Hoherpriester Josua, Sohn Jozadaks, fasse Mut, alles Volk des Landes, - Spruch des Herrn -, und schafft; denn ich bin mit euch - Spruch des Herrn der Heerscharen. |
| 5 אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר־כָּרַתִּי אִתְּכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרַיִם וְרוּחִי עֹמֶדֶת בְּתֹוכְכֶם אַל־תִּירָאוּ׃ ס | 5 Gemäß dem Bunde, den ich mit euch bei eurem Auszug aus Ägypten schloß, bleibt mein Geist in eurer Mitte. Fürchtet euch nicht! |
| 6 כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות עֹוד אַחַת מְעַט הִיא וַאֲנִי מַרְעִישׁ אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ וְאֶת־הַיָּם וְאֶת־הֶחָרָבָה | 6 Denn so spricht der Herr der Heerscharen: Nur noch eine kleine Weile, kurze Zeit, und ich erschüttere Himmel und Erde, Meer und Festland. |
| 7 וְהִרְעַשְׁתִּי אֶת־כָּל־הַגֹּויִם וּבָאוּ חֶמְדַּת כָּל־הַגֹּויִם וּמִלֵּאתִי אֶת־הַבַּיִת הַזֶּה כָּבֹוד אָמַר יְהוָה צְבָאֹות | 7 Erschüttern will ich alle Völker; dann kommen die Kostbarkeiten aller Völker herbei; und ich erfülle dieses Haus mit Herrlichkeit - Spruch des Herrn der Heerscharen. |
| 8 לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות | 8 Mein ist das Silber, und mein ist das Gold - Spruch des Herrn der Heerscharen. |
| 9 גָּדֹול יִהְיֶה כְּבֹוד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרֹון מִן־הָרִאשֹׁון אָמַר יְהוָה צְבָאֹות וּבַמָּקֹום הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלֹום נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות׃ פ | 9 Die künftige Herrlichkeit dieses Hauses wird größer sein als die frühere, spricht der Herr der Heerscharen, und an dieser Stätte spende ich Heil - Spruch des Herrn der Heerscharen." |
| 10 בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְּבַר־יְהוָה אֶל־חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר | 10 Am 24. Tag des neunten Monats im zweiten Jahr des Königs Darius erging das Wort des Herrn an den Propheten Haggaj: |
| 11 כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות שְׁאַל־נָא אֶת־הַכֹּהֲנִים תֹּורָה לֵאמֹר | 11 "So spricht der Herr der Heerscharen: Bitte doch die Priester um Weisung für folgenden Fall: |
| 12 הֵן ׀ יִשָּׂא־אִישׁ בְּשַׂר־קֹדֶשׁ בִּכְנַף בִּגְדֹו וְנָגַע בִּכְנָפֹו אֶל־הַלֶּחֶם וְאֶל־הַנָּזִיד וְאֶל־הַיַּיִן וְאֶל־שֶׁמֶן וְאֶל־כָּל־מַאֲכָל הֲיִקְדָּשׁ וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ לֹא | 12 Trägt jemand heiliges Opferfleisch im Zipfel seines Gewandes und berührt mit seinem Gewandzipfel Brot oder Gekochtes, Wein, Öl oder sonst ein Nahrungsmittel, wird dann dieses heilig?" Die Priester gaben zur Antwort: "Nein!" |
| 13 וַיֹּאמֶר חַגַּי אִם־יִגַּע טְמֵא־נֶפֶשׁ בְּכָל־אֵלֶּה הֲיִטְמָא וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ יִטְמָא | 13 Darauf erwiderte Haggaj: "Wenn nun einer, der durch eine Leiche unrein wurde, all dies berührt, wird es dann unrein?" Die Priester antworteten: "Ja, es wird unrein!" |
| 14 וַיַּעַן חַגַּי וַיֹּאמֶר כֵּן הָעָם־הַזֶּה וְכֵן־הַגֹּוי הַזֶּה לְפָנַי נְאֻם־יְהוָה וְכֵן כָּל־מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם וַאֲשֶׁר יַקְרִיבוּ שָׁם טָמֵא הוּא | 14 Da hob Haggaj an und sprach: "So sind diese Leute, und so ist dieses Volk vor mir - Spruch des Herrn -, so ist alles Werk ihrer Hände und was sie dort darbringen: Unrein ist es! |
| 15 וְעַתָּה שִׂימוּ־נָא לְבַבְכֶם מִן־הַיֹּום הַזֶּה וָמָעְלָה מִטֶּרֶם שׂוּם־אֶבֶן אֶל־אֶבֶן בְּהֵיכַל יְהוָה | 15 Und nun, bedenkt doch die Zeit von heute an rückwärts! Ehe man am Tempel des Herrn Stein zu Stein fügte, |
| 16 מִהְיֹותָם בָּא אֶל־עֲרֵמַת עֶשְׂרִים וְהָיְתָה עֲשָׂרָה בָּא אֶל־הַיֶּקֶב לַחְשֹׂף חֲמִשִּׁים פּוּרָה וְהָיְתָה עֶשְׂרִים | 16 wie stand es da um euch? Kam man zu einem Getreidehaufen, der zwanzig (Epha) liefern sollte, so waren es nur zehn; kam man zur Kelter, um fünfzig (Bat) aus der Kufe zu schöpfen, so waren es nur zwanzig. |
| 17 הִכֵּיתִי אֶתְכֶם בַּשִּׁדָּפֹון וּבַיֵּרָקֹון וּבַבָּרָד אֵת כָּל־מַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם וְאֵין־אֶתְכֶם אֵלַי נְאֻם־יְהוָה | 17 Ich schlug bei euch mit Getreidebrand, Gilbe und Hagel alles Werk eurer Hände; aber ihr habt euch nicht zu mir bekehrt - Spruch des Herrn. |
| 18 שִׂימוּ־נָא לְבַבְכֶם מִן־הַיֹּום הַזֶּה וָמָעְלָה מִיֹּום עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי לְמִן־הַיֹּום אֲשֶׁר־יֻסַּד הֵיכַל־יְהוָה שִׂימוּ לְבַבְכֶם | 18 Bedenkt doch die Zeit von heute an rückwärts! [Vom 24. Tag des neunten Monats an] vom Tage an, da der Grund zum Tempel des Herrn gelegt wurde! Bedenkt, |
| 19 הַעֹוד הַזֶּרַע בַּמְּגוּרָה וְעַד־הַגֶּפֶן וְהַתְּאֵנָה וְהָרִמֹּון וְעֵץ הַזַּיִת לֹא נָשָׂא מִן־הַיֹּום הַזֶּה אֲבָרֵךְ׃ ס | 19 ob auch ferner noch die Saat im Speicher verbleibt, und ob auch ferner noch Weinstock und Feigenbaum, Granatapfel- und Ölbaum nicht tragen! Von diesem Tage an spende ich Segen." |
| 20 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה ׀ שֵׁנִית אֶל־חַגַּי בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר | 20 Da erging das Wort des Herrn nochmals an Haggaj am 24. Tag des Monats: |
| 21 אֱמֹר אֶל־זְרֻבָּבֶל פַּחַת־יְהוּדָה לֵאמֹר אֲנִי מַרְעִישׁ אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ | 21 "Sprich zu Serubbabel, dem Statthalter von Juda: Himmel und Erde werde ich erschüttern. |
| 22 וְהָפַכְתִּי כִּסֵּא מַמְלָכֹות וְהִשְׁמַדְתִּי חֹזֶק מַמְלְכֹות הַגֹּויִם וְהָפַכְתִּי מֶרְכָּבָה וְרֹכְבֶיהָ וְיָרְדוּ סוּסִים וְרֹכְבֵיהֶם אִישׁ בְּחֶרֶב אָחִיו | 22 Ich stürze Königsthrone und vernichte die Macht der Reiche der Völker. Ich stürze Streitwagen und Fahrer; Rosse und ihre Lenker sinken darnieder, ein jeder durch das Schwert seines Bruders! |
| 23 בַּיֹּום הַהוּא נְאֻם־יְהוָה צְבָאֹות אֶקָּחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי נְאֻם־יְהוָה וְשַׂמְתִּיךָ כַּחֹותָם כִּי־בְךָ בָחַרְתִּי נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות | 23 An jenem Tag - Spruch des Herrn der Heerscharen - nehme ich dich, mein Knecht Serubbabel, Sohn des Schealtiel - Spruch des Herrn -, und mache dich gleichsam zum Siegelring; denn dich habe ich erwählt - Spruch des Herrn der Heerscharen." |
| 24 וְהָאֱלֹהִים הֱקִימוֹ מִן־הַמֵּתִים בְּהַתִּיר אֶת־חֶבְלֵי הַמָּוֶת בַּאֲשֶׁר נִמְנַע מִן־הַמָּוֶת לַעֲצֹר אֹתוֹ | |
| 25 כִּי־דָוִד אֹמֵר עָלָיו שִׁוִּיתִי יְהוָֹה לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל־אֶמּוֹט | |
| 26 לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף־בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח | |
| 27 כִּי לֹא־תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא־תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת | |
| 28 תּוֹדִיעֵנִי אָרְחוֹת חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת־פָּנֶיךָ | |
| 29 אֲנָשִׁים אַחִים הַנִּיחוּ לִי וַאֲדַבְּרָה בְּאָזְנֵי כֻלְּכֶם עַל־דָּוִד אָבִינוּ אֲשֶׁר גַּם־מֵת גַּם־נִקְבַּר וּקְבוּרָתוֹ אִתָּנוּ הִיא עַד־הַיּוֹם הַזֶּה | |
| 30 וְהוּא בִּהְיוֹתוֹ נָבִיא וּמִדַּעְתּוֹ אֶת־הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לוֹ הָאֱלֹהִים לְהָקִים אֶת־הַמָּשִׁיחַ כְּפִי הַבָּשָׂר מִפְּרִי חֲלָצָיו לְהוֹשִׁיבוֹ עַל־כִּסְאוֹ | |
| 31 לָכֵן בַּחֲזוֹתוֹ מֵרֹאשׁ דִּבֶּר עַל־תְּקוּמַת הַמָּשִׁיחַ כִּי לֹא־נֶעֶזְבָה נַפְשׁוֹ לִשְׁאוֹל וְגַם־בְּשָׂרוֹ לֹא־רָאָה שָׁחַת | |
| 32 אֶת־יֵשׁוּעַ זֶה הֵקִים אֱלֹהִים מִן־הַמֵּתִים וַאֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ עֵדָיו | |
| 33 וְעַתָּה אַחֲרֵי הִנָּשְׂאוֹ בִּימִין הָאֱלֹהִים לָקַח מֵאֵת הָאָב אֶת־הַבְטָחַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיִּשְׁפֹּךְ אֶת־אֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים וְשֹׁמְעִים | |
| 34 כִּי דָוִד לֹא עָלָה הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה הוּא אֹמֵר נְאֻם־יְהוָֹה לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי | |
| 35 עַד־אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ | |
| 36 לָכֵן יֵדַע־נָא בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ כִּי לְאָדוֹן וּלְמָשִׁיחַ שָׂמוֹ הָאֱלֹהִים אֶת־יֵשׁוּעַ זֶה אֲשֶׁר צְלַבְתֶּם | |
| 37 וַיְהִי כְשָׁמְעָם הִתְעַצְּבוּ אֶל־לִבָּם וַיֹּאמְרוּ אֶל־פֶּטְרוֹס וְאֶל־שְׁאָר הַשְּׁלִיחִים אֲנָשִׁים אַחִים מֶה עָלֵינוּ לַעֲשֹוֹת | |
| 38 וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס אֲלֵיהֶם שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם וְהִטָּבְלוּ כָּל־אִישׁ מִכֶּם עַל־שֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לִסְלִיחַת חֲטָאֵיכֶם וְקִבַּלְתֶּם אֶת־מַתְּנַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ | |
| 39 כִּי לָכֶם הַהַבְטָחָה וְלִבְנֵיכֶם וּלְכֹל הָרְחוֹקִים לְכָל־אֲשֶׁר קֹרֵא יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ | |
| 40 וַיָּעַד עוֹד בָּהֶם בַּאֲמָרִים אֲחֵרִים הַרְבֵּה וַיַּזְהֵר אֹתָם לֵאמֹר הִמָּלְטוּ נָא מִדּוֹר תַּהְפֻּכוֹת הַזֶּה | |
| 41 וַיְקַבְּלוּ אֶת־דְּבָרוֹ בְּשִׂמְחָה וַיִּטָּבֵלוּ וּבַיּוֹם הַהוּא נוֹסְפוּ כִּשְׁלשֶׁת אַלְפֵי נָפֶשׁ | |
| 42 וַיִּהְיוּ שֹׁקְדִים עַל־תּוֹרַת הַשְּׁלִיחִים וְעַל־הַהִתְחַבְּרוּת וְעַל־בְּצִיעַת הַלֶּחֶם וְעַל־הַתְּפִלָּה | |
| 43 וַתִּפֹּל אֵימָה עַל־כָּל־נֶפֶשׁ וּמוֹפְתִים רַבִּים וְאֹתוֹת נַעֲשֹוּ עַל־יְדֵי הַשְּׁלִיחִים בִּירוּשָׁלָיִם וְאֵימָה גְדוֹלָה הָיְתָה עַל־כֻּלָּם | |
| 44 וְכָל־הַמַּאֲמִינִים הִתְאַחֲדוּ יָחַד וַיְהִי־לָהֶם הַכֹּל בְּשֻׁתָּפוּת | |
| 45 וְאֶת־אֲחֻזָּתָם וְאֶת־רְכוּשָׁם מָכְרוּ וַיְחַלְּקוּ אֹתָם לְכֻלָּם לְאִישׁ אִישׁ דֵּי מַחְסוֹרוֹ | |
| 46 וְיוֹם יוֹם הָיוּ שֹׁקְדִים בַּמִּקְדָשׁ לֵב אֶחָד וַיִּבְצְעוּ אֶת־הַלֶּחֶם בַּבַּיִת בַּבָּיִת | |
| 47 וַיֹּאכְלוּ מְזוֹנָם בְּגִילָה וּבְתֹם לֵבָב וַיְשַׁבְּחוּ אֶת־הָאֱלֹהִים וַיִּמְצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי כָל־הָעָם וְהָאָדוֹן הוֹסִיף יוֹם יוֹם עַל־הָעֵדָה אֶת־הַנּוֹשָׁעִים | |
