| 1 בַּשְּׁבִיעִי בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְּבַר־יְהוָה בְּיַד־חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר | 1 El año segundo del rey Darío, |
| 2 אֱמָר־נָא אֶל־זְרֻבָּבֶל בֶּן־שַׁלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶל־יְהֹושֻׁעַ בֶּן־יְהֹוצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדֹול וְאֶל־שְׁאֵרִית הָעָם לֵאמֹר | 2 el día veintiuno del mes séptimo, llegó la palabra del Señor por medio del profeta Ageo: «Di a Zorobabel, hijo de Sealtiel, gobernador de Judá, a Josué, hijo de Josadac, sumo sacerdote, y al resto de la gente: |
| 3 מִי בָכֶם הַנִּשְׁאָר אֲשֶׁר רָאָה אֶת־הַבַּיִת הַזֶּה בִּכְבֹודֹו הָרִאשֹׁון וּמָה אַתֶּם רֹאִים אֹתֹו עַתָּה הֲלֹוא כָמֹהוּ כְּאַיִן בְּעֵינֵיכֶם | 3 ¿Quién de entre vosotros queda de los que vieron este templo en su primitivo esplendor? Y el que veis ahora, ¿no os parece que no vale nada? |
| 4 וְעַתָּה חֲזַק זְרֻבָּבֶל ׀ נְאֻם־יְהוָה וַחֲזַק יְהֹושֻׁעַ בֶּן־יְהֹוצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדֹול וַחֲזַק כָּל־עַם הָאָרֶץ נְאֻם־יְהוָה וַעֲשׂוּ כִּי־אֲנִי אִתְּכֶם נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות | 4 Ánimo, pues, Zorobabel | —oráculo del Señor—; | ánimo también tú, Josué, | hijo de Josadac, sumo sacerdote. | ¡Ánimo gentes todas! | —oráculo del Señor—. | ¡Adelante, que estoy con vosotros! | —oráculo del Señor del universo—. |
| 5 אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר־כָּרַתִּי אִתְּכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרַיִם וְרוּחִי עֹמֶדֶת בְּתֹוכְכֶם אַל־תִּירָאוּ׃ ס | 5 Ahí está mi palabra, | la que os di al sacaros de Egipto; | y mi espíritu está en medio de vosotros. ¡No temáis! |
| 6 כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות עֹוד אַחַת מְעַט הִיא וַאֲנִי מַרְעִישׁ אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ וְאֶת־הַיָּם וְאֶת־הֶחָרָבָה | 6 Pues esto dice el Señor del universo: Dentro de poco haré temblar cielos y tierra, mares y tierra firme. |
| 7 וְהִרְעַשְׁתִּי אֶת־כָּל־הַגֹּויִם וּבָאוּ חֶמְדַּת כָּל־הַגֹּויִם וּמִלֵּאתִי אֶת־הַבַּיִת הַזֶּה כָּבֹוד אָמַר יְהוָה צְבָאֹות | 7 Haré temblar a todos los pueblos, que vendrán con todas sus riquezas y llenaré este templo de gloria, dice el Señor del universo. |
| 8 לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות | 8 Míos son la plata y el oro —oráculo del Señor del universo—. |
| 9 גָּדֹול יִהְיֶה כְּבֹוד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרֹון מִן־הָרִאשֹׁון אָמַר יְהוָה צְבָאֹות וּבַמָּקֹום הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלֹום נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות׃ פ | 9 Mayor será la gloria de este segundo templo que la del primero, dice el Señor del universo. Y derramaré paz y prosperidad en este lugar, oráculo del Señor del universo». |
| 10 בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְּבַר־יְהוָה אֶל־חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר | 10 El día veinticuatro del mes noveno, el año segundo de Darío, le llegó la palabra del Señor al profeta Ageo: |
| 11 כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות שְׁאַל־נָא אֶת־הַכֹּהֲנִים תֹּורָה לֵאמֹר | 11 «Esto dice el Señor del universo: Pregunta a los sacerdotes qué dice la ley sobre esto: |
| 12 הֵן ׀ יִשָּׂא־אִישׁ בְּשַׂר־קֹדֶשׁ בִּכְנַף בִּגְדֹו וְנָגַע בִּכְנָפֹו אֶל־הַלֶּחֶם וְאֶל־הַנָּזִיד וְאֶל־הַיַּיִן וְאֶל־שֶׁמֶן וְאֶל־כָּל־מַאֲכָל הֲיִקְדָּשׁ וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ לֹא | 12 Si alguien lleva carne consagrada en el pliegue de su manto y con su pliegue toca pan, caldo, vino, aceite o cualquier otra comida, ¿los consagra?». Los sacerdotes le respondieron: «No». |
| 13 וַיֹּאמֶר חַגַּי אִם־יִגַּע טְמֵא־נֶפֶשׁ בְּכָל־אֵלֶּה הֲיִטְמָא וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ יִטְמָא | 13 Continuó Ageo: «Y si un cadáver toca estas cosas, ¿las hace impuras?». Los sacerdotes le respondieron: «Sí». |
| 14 וַיַּעַן חַגַּי וַיֹּאמֶר כֵּן הָעָם־הַזֶּה וְכֵן־הַגֹּוי הַזֶּה לְפָנַי נְאֻם־יְהוָה וְכֵן כָּל־מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם וַאֲשֶׁר יַקְרִיבוּ שָׁם טָמֵא הוּא | 14 Dijo entonces Ageo: «Pues así es esta gente y este pueblo para mí —oráculo del Señor—. Todo lo que hacen y todo lo que ofrecen es impuro. |
| 15 וְעַתָּה שִׂימוּ־נָא לְבַבְכֶם מִן־הַיֹּום הַזֶּה וָמָעְלָה מִטֶּרֶם שׂוּם־אֶבֶן אֶל־אֶבֶן בְּהֵיכַל יְהוָה | 15 Fijaos, pues, de hoy en adelante. Antes de poner piedra sobre piedra en el templo del Señor, |
| 16 מִהְיֹותָם בָּא אֶל־עֲרֵמַת עֶשְׂרִים וְהָיְתָה עֲשָׂרָה בָּא אֶל־הַיֶּקֶב לַחְשֹׂף חֲמִשִּׁים פּוּרָה וְהָיְתָה עֶשְׂרִים | 16 ibais a buscar en un montón de trigo de veinte medidas, y no había más que diez; ibais al lagar para sacar cincuenta cántaras, y no había más que veinte. |
| 17 הִכֵּיתִי אֶתְכֶם בַּשִּׁדָּפֹון וּבַיֵּרָקֹון וּבַבָּרָד אֵת כָּל־מַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם וְאֵין־אֶתְכֶם אֵלַי נְאֻם־יְהוָה | 17 Y es que yo había condenado todo vuestro trabajo con tizón, añublo y granizo; y aun así no os volvisteis a mí —oráculo del Señor—. |
| 18 שִׂימוּ־נָא לְבַבְכֶם מִן־הַיֹּום הַזֶּה וָמָעְלָה מִיֹּום עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי לְמִן־הַיֹּום אֲשֶׁר־יֻסַּד הֵיכַל־יְהוָה שִׂימוּ לְבַבְכֶם | 18 Fijaos pues, de hoy en adelante. Desde el día veinticuatro del mes noveno, cuando se pusieron los cimientos del templo del Señor, |
| 19 הַעֹוד הַזֶּרַע בַּמְּגוּרָה וְעַד־הַגֶּפֶן וְהַתְּאֵנָה וְהָרִמֹּון וְעֵץ הַזַּיִת לֹא נָשָׂא מִן־הַיֹּום הַזֶּה אֲבָרֵךְ׃ ס | 19 ¿sigue faltando el grano en el granero?; y la vid, la higuera, el granado y el olivo, ¿siguen sin dar fruto? A partir de hoy os bendeciré». |
| 20 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה ׀ שֵׁנִית אֶל־חַגַּי בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר | 20 Llegó la palabra del Señor a Ageo por segunda vez, el veinticuatro del mes: |
| 21 אֱמֹר אֶל־זְרֻבָּבֶל פַּחַת־יְהוּדָה לֵאמֹר אֲנִי מַרְעִישׁ אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ | 21 «Di a Zorobabel, gobernador de Judá: Voy a hacer temblar cielos y tierra; |
| 22 וְהָפַכְתִּי כִּסֵּא מַמְלָכֹות וְהִשְׁמַדְתִּי חֹזֶק מַמְלְכֹות הַגֹּויִם וְהָפַכְתִּי מֶרְכָּבָה וְרֹכְבֶיהָ וְיָרְדוּ סוּסִים וְרֹכְבֵיהֶם אִישׁ בְּחֶרֶב אָחִיו | 22 voy a destruir los tronos de los reinos; voy a desmantelar el poder de los pueblos; voy a destruir carros y aurigas; caerán caballos y jinetes atravesados por la espada del vecino. |
| 23 בַּיֹּום הַהוּא נְאֻם־יְהוָה צְבָאֹות אֶקָּחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי נְאֻם־יְהוָה וְשַׂמְתִּיךָ כַּחֹותָם כִּי־בְךָ בָחַרְתִּי נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות | 23 Aquel día —oráculo del Señor del universo— te tomaré, Zorobabel, hijo de Sealtiel, Siervo mío —oráculo del Señor—. Te pondré el anillo de mando, porque te he elegido» —oráculo del Señor del universo—. |
| 24 וְהָאֱלֹהִים הֱקִימוֹ מִן־הַמֵּתִים בְּהַתִּיר אֶת־חֶבְלֵי הַמָּוֶת בַּאֲשֶׁר נִמְנַע מִן־הַמָּוֶת לַעֲצֹר אֹתוֹ | |
| 25 כִּי־דָוִד אֹמֵר עָלָיו שִׁוִּיתִי יְהוָֹה לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל־אֶמּוֹט | |
| 26 לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף־בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח | |
| 27 כִּי לֹא־תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא־תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת | |
| 28 תּוֹדִיעֵנִי אָרְחוֹת חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת־פָּנֶיךָ | |
| 29 אֲנָשִׁים אַחִים הַנִּיחוּ לִי וַאֲדַבְּרָה בְּאָזְנֵי כֻלְּכֶם עַל־דָּוִד אָבִינוּ אֲשֶׁר גַּם־מֵת גַּם־נִקְבַּר וּקְבוּרָתוֹ אִתָּנוּ הִיא עַד־הַיּוֹם הַזֶּה | |
| 30 וְהוּא בִּהְיוֹתוֹ נָבִיא וּמִדַּעְתּוֹ אֶת־הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לוֹ הָאֱלֹהִים לְהָקִים אֶת־הַמָּשִׁיחַ כְּפִי הַבָּשָׂר מִפְּרִי חֲלָצָיו לְהוֹשִׁיבוֹ עַל־כִּסְאוֹ | |
| 31 לָכֵן בַּחֲזוֹתוֹ מֵרֹאשׁ דִּבֶּר עַל־תְּקוּמַת הַמָּשִׁיחַ כִּי לֹא־נֶעֶזְבָה נַפְשׁוֹ לִשְׁאוֹל וְגַם־בְּשָׂרוֹ לֹא־רָאָה שָׁחַת | |
| 32 אֶת־יֵשׁוּעַ זֶה הֵקִים אֱלֹהִים מִן־הַמֵּתִים וַאֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ עֵדָיו | |
| 33 וְעַתָּה אַחֲרֵי הִנָּשְׂאוֹ בִּימִין הָאֱלֹהִים לָקַח מֵאֵת הָאָב אֶת־הַבְטָחַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיִּשְׁפֹּךְ אֶת־אֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים וְשֹׁמְעִים | |
| 34 כִּי דָוִד לֹא עָלָה הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה הוּא אֹמֵר נְאֻם־יְהוָֹה לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי | |
| 35 עַד־אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ | |
| 36 לָכֵן יֵדַע־נָא בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ כִּי לְאָדוֹן וּלְמָשִׁיחַ שָׂמוֹ הָאֱלֹהִים אֶת־יֵשׁוּעַ זֶה אֲשֶׁר צְלַבְתֶּם | |
| 37 וַיְהִי כְשָׁמְעָם הִתְעַצְּבוּ אֶל־לִבָּם וַיֹּאמְרוּ אֶל־פֶּטְרוֹס וְאֶל־שְׁאָר הַשְּׁלִיחִים אֲנָשִׁים אַחִים מֶה עָלֵינוּ לַעֲשֹוֹת | |
| 38 וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס אֲלֵיהֶם שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם וְהִטָּבְלוּ כָּל־אִישׁ מִכֶּם עַל־שֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לִסְלִיחַת חֲטָאֵיכֶם וְקִבַּלְתֶּם אֶת־מַתְּנַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ | |
| 39 כִּי לָכֶם הַהַבְטָחָה וְלִבְנֵיכֶם וּלְכֹל הָרְחוֹקִים לְכָל־אֲשֶׁר קֹרֵא יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ | |
| 40 וַיָּעַד עוֹד בָּהֶם בַּאֲמָרִים אֲחֵרִים הַרְבֵּה וַיַּזְהֵר אֹתָם לֵאמֹר הִמָּלְטוּ נָא מִדּוֹר תַּהְפֻּכוֹת הַזֶּה | |
| 41 וַיְקַבְּלוּ אֶת־דְּבָרוֹ בְּשִׂמְחָה וַיִּטָּבֵלוּ וּבַיּוֹם הַהוּא נוֹסְפוּ כִּשְׁלשֶׁת אַלְפֵי נָפֶשׁ | |
| 42 וַיִּהְיוּ שֹׁקְדִים עַל־תּוֹרַת הַשְּׁלִיחִים וְעַל־הַהִתְחַבְּרוּת וְעַל־בְּצִיעַת הַלֶּחֶם וְעַל־הַתְּפִלָּה | |
| 43 וַתִּפֹּל אֵימָה עַל־כָּל־נֶפֶשׁ וּמוֹפְתִים רַבִּים וְאֹתוֹת נַעֲשֹוּ עַל־יְדֵי הַשְּׁלִיחִים בִּירוּשָׁלָיִם וְאֵימָה גְדוֹלָה הָיְתָה עַל־כֻּלָּם | |
| 44 וְכָל־הַמַּאֲמִינִים הִתְאַחֲדוּ יָחַד וַיְהִי־לָהֶם הַכֹּל בְּשֻׁתָּפוּת | |
| 45 וְאֶת־אֲחֻזָּתָם וְאֶת־רְכוּשָׁם מָכְרוּ וַיְחַלְּקוּ אֹתָם לְכֻלָּם לְאִישׁ אִישׁ דֵּי מַחְסוֹרוֹ | |
| 46 וְיוֹם יוֹם הָיוּ שֹׁקְדִים בַּמִּקְדָשׁ לֵב אֶחָד וַיִּבְצְעוּ אֶת־הַלֶּחֶם בַּבַּיִת בַּבָּיִת | |
| 47 וַיֹּאכְלוּ מְזוֹנָם בְּגִילָה וּבְתֹם לֵבָב וַיְשַׁבְּחוּ אֶת־הָאֱלֹהִים וַיִּמְצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי כָל־הָעָם וְהָאָדוֹן הוֹסִיף יוֹם יוֹם עַל־הָעֵדָה אֶת־הַנּוֹשָׁעִים | |
