Proverbi משלי (Mishlei) 5

Miqra 'al pi ha-Mesorah	NOVA VULGATA
1 בְּנִי לְחׇכְמָתִי הַקְשִׁיבָהלִתְבוּנָתִי הַט־אׇזְנֶֽךָ׃	1 Fili mi, attende ad sapientiam meam, et prudentiae meae inclina aurem tuam,
2 לִשְׁמֹר מְזִמּוֹתוְדַעַת שְׂפָתֶיךָ יִנְצֹֽרוּ׃	2 ut custodias cogitationes, et disciplinam labia tua conservent.
3 כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָהוְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּֽהּ׃	3 Favum enim stillant labia meretricis, et nitidius oleo guttur eius;
4 וְֽאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַֽלַּעֲנָהחַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּֽוֹת׃	4 novissima autem illius amara quasi absinthium et acuta quasi gladius biceps.
5 רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶתשְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹֽכוּ׃	5 Pedes eius descendunt in mortem, et ad inferos gressus illius tendunt;
6 אֹרַח חַיִּים פֶּן־תְּפַלֵּסנָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָֽע׃	6 cum non observet semitam vitae, vagi sunt gressus eius, et ipsa nescit.
7 וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ־לִיוְאַל־תָּסוּרוּ מֵאִמְרֵי־פִֽי׃	7 Nunc ergo, fili mi, audi me et ne recedas a verbis oris mei.
8 הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָוְאַל־תִּקְרַב אֶל־פֶּתַח בֵּיתָֽהּ׃	8 Longe fac ab ea viam tuam et ne appropinques foribus domus eius.
9 פֶּן־תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶךָוּשְׁנֹתֶיךָ לְאַכְזָרִֽי׃	9 Ne des alienis honorem tuum et annos tuos crudeli,
10 פֶּֽן־יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָוַעֲצָבֶיךָ בְּבֵית נׇכְרִֽי׃	10 ne forte impleantur extranei viribus tuis, et labores tui sint in domo aliena,
11 וְנָהַמְתָּ בְאַחֲרִיתֶךָבִּכְלוֹת בְּשָׂרְךָ וּשְׁאֵרֶֽךָ׃	11 et gemas in novissimis, quando consumpseris carnes tuas et corpus tuum
12 וְֽאָמַרְתָּ אֵיךְ שָׂנֵאתִי מוּסָרוְתוֹכַחַת נָאַץ לִבִּֽי׃	12 et dicas: “ Cur detestatus sum disciplinam, et increpationes renuit cor meum,
13 וְֽלֹא־שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל מוֹרָיוְלִֽמְלַמְּדַי לֹֽא־הִטִּיתִי אׇזְנִֽי׃	13 nec audivi vocem docentium me et magistris non inclinavi aurem meam?
14 כִּמְעַט הָיִיתִי בְכׇל־רָעבְּתוֹךְ קָהָל וְעֵדָֽה׃	14 Paene fui in omni malo, in medio ecclesiae et synagogae ”.
15 שְׁתֵה־מַיִם מִבּוֹרֶךָוְנֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶֽךָ׃	15 Bibe aquam de cisterna tua et fluenta putei tui,
16 יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָהבָּרְחֹבוֹת פַּלְגֵי־מָֽיִם׃	16 ne deriventur fontes tui foras, et in plateis rivi aquarum;
17 יִֽהְיוּ־לְךָ לְבַדֶּךָוְאֵין לְזָרִים אִתָּֽךְ׃	17 habeto eas solus, nec sint alieni participes tui.
18 יְהִֽי־מְקוֹרְךָ בָרוּךְוּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶֽךָ׃	18 Sit vena tua benedicta, et laetare cum muliere adulescentiae tuae;
19 אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְֽיַעֲלַת חֵןדַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכׇל־עֵתבְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִֽיד׃	19 cerva carissima et gratissimus hinnulus, blanditiae eius inebrient te in omni tempore, in amore eius delectare iugiter.
20 וְלָמָּה תִשְׁגֶּה בְנִי בְזָרָהוּתְחַבֵּק חֵק נׇכְרִיָּֽה׃	20 Quare seduceris, fili mi, ab aliena et foveris in sinu extraneae?
21 כִּי נֹכַח ׀ עֵינֵי יְהֹוָה דַּרְכֵי־אִישׁוְֽכָל־מַעְגְּלֹתָיו מְפַלֵּֽס׃	21 Quoniam ante Dominum viae hominis, et omnes gressus eius considerat.
22 עֲֽווֹנֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת־הָרָשָׁעוּבְחַבְלֵי חַטָּאתוֹ יִתָּמֵֽךְ׃	22 Iniquitates suae capient impium, et funibus peccatorum suorum constringetur.
23 הוּא יָמוּת בְּאֵין מוּסָרוּבְרֹב אִוַּלְתּוֹ יִשְׁגֶּֽה׃	23 Ipse morietur, quia non habuit disciplinam, et in multitudine stultitiae suae decipietur.