Mishlei (משלי) - Proverbi 3

Miqra 'al pi ha-Mesorah	NOVA VULGATA
1 בְּנִי תּוֹרָתִי אַל־תִּשְׁכָּחוּמִצְוֺתַי יִצֹּר לִבֶּֽךָ׃	1 Fili mi, ne obliviscaris legis meae, et praecepta mea cor tuum custodiat;
2 כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּיםוְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָֽךְ׃	2 longitudinem enim dierum et annos vitae et pacem apponent tibi.
3 חֶסֶד וֶאֱמֶת אַֽל־יַעַזְבֻךָקׇשְׁרֵם עַל־גַּרְגְּרוֹתֶיךָכׇּתְבֵם עַל־לוּחַ לִבֶּֽךָ׃	3 Misericordia et veritas te non deserant; circumda eas gutturi tuo et describe in tabulis cordis tui,
4 וּמְצָא־חֵן וְשֵֽׂכֶל־טוֹבבְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָֽם׃	4 et invenies gratiam et successum bonum coram Deo et hominibus.
5 בְּטַח אֶל־יְהֹוָה בְּכׇל־לִבֶּךָוְאֶל־בִּינָתְךָ אַל־תִּשָּׁעֵֽן׃	5 Habe fiduciam in Domino ex toto corde tuo et ne innitaris prudentiae tuae.
6 בְּכָל־דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּוְהוּא יְיַשֵּׁר אֹֽרְחֹתֶֽיךָ׃	6 In omnibus viis tuis cogita illum, et ipse diriget gressus tuos.
7 אַל־תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָיְרָא אֶת־יְהֹוָה וְסוּר מֵרָֽע׃	7 Ne sis sapiens apud temetipsum; time Dominum et recede a malo.
8 רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָוְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶֽיךָ׃	8 Sanitas quippe erit umbilico tuo, et irrigatio ossibus tuis.
9 כַּבֵּד אֶת־יְהֹוָה מֵהוֹנֶךָוּמֵרֵאשִׁית כׇּל־תְּבוּאָתֶֽךָ׃	9 Honora Dominum de tua substantia et de primitiis omnium frugum tuarum,
10 וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָעוְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹֽצוּ׃	10 et implebuntur horrea tua frumento, et vino torcularia tua redundabunt.
11 מוּסַר יְהֹוָה בְּנִי אַל־תִּמְאָסוְאַל־תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּֽוֹ׃	11 Disciplinam Domini, fili mi, ne abicias nec asperneris, cum ab eo corriperis:
12 כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְהֹוָה יוֹכִיחַוּכְאָב אֶת־בֵּן יִרְצֶֽה׃	12 quem enim diligit, Dominus corripit et quasi pater in filio complacet sibi.
13 אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חׇכְמָהוְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָֽה׃	13 Beatus homo, qui invenit sapientiam et qui affluit prudentia:
14 כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר־כָּסֶףוּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָֽהּ׃	14 melior est acquisitio eius negotiatione argenti, et auro primo fructus eius.
15 יְקָרָה הִיא מפניים מִפְּנִינִיםוְכׇל־חֲפָצֶיךָ לֹא יִֽשְׁווּ־בָֽהּ׃	15 Pretiosior est cunctis gemmis, et omnia pretiosa tua huic non valent comparari;
16 אֹרֶךְ יָמִים בִּֽימִינָהּבִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבֽוֹד׃	16 longitudo dierum in dextera eius, et in sinistra illius divitiae et gloria.
17 דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי־נֹעַםוְֽכׇל־נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלֽוֹם׃	17 Viae eius viae pulchrae, et omnes semitae illius pacificae.
18 עֵץ־חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּוְֽתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּֽׁר׃	18 Lignum vitae est his, qui apprehenderint eam; et, qui tenuerit eam, beatus.
19 יְֽהֹוָה בְּחׇכְמָה יָסַד־אָרֶץכּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָֽה׃	19 Dominus sapientia fundavit terram, stabilivit caelos prudentia;
20 בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּוּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ־טָֽל׃	20 sapientia illius eruperunt abyssi, et nubes rorem stillant.
21 בְּנִי אַל־יָלֻזוּ מֵעֵינֶיךָנְצֹר תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּֽה׃	21 Fili mi, ne effluant haec ab oculis tuis; custodi prudentiam atque consilium,
22 וְיִֽהְיוּ חַיִּים לְנַפְשֶׁךָוְחֵן לְגַרְגְּרֹתֶֽיךָ׃	22 et erit vita animae tuae, et gratia collo tuo;
23 אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָוְרַגְלְךָ לֹא תִגּֽוֹף׃	23 tunc ambulabis fiducialiter in via tua, et pes tuus non impinget.
24 אִם־תִּשְׁכַּב לֹֽא־תִפְחָדוְשָׁכַבְתָּ וְֽעָרְבָה שְׁנָתֶֽךָ׃	24 Si dormieris, non timebis; quiesces, et suavis erit somnus tuus.
25 אַל־תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹםוּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹֽא׃	25 Ne paveas repentino terrore et irruentem tibi turbinem impiorum, cum venerit.
26 כִּֽי־יְהֹוָה יִֽהְיֶה בְכִסְלֶךָוְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּֽכֶד׃	26 Dominus enim erit in latere tuo et custodiet pedem tuum, ne capiaris.
27 אַל־תִּמְנַע־טוֹב מִבְּעָלָיובִּֽהְיוֹת לְאֵל ידיך יָדְךָ לַעֲשֽׂוֹת׃	27 Noli prohibere beneficium ab eo, cui debetur, si in potestate manus tuae est, ut facias.
28 אַל־תֹּאמַר לרעיך לְרֵעֲךָ ׀לֵךְ וָשׁוּב וּמָחָר אֶתֵּןוְיֵשׁ אִתָּֽךְ׃	28 Ne dicas amico tuo: “ Vade et revertere, cras dabo tibi ”, cum statim possis dare.
29 אַל־תַּחֲרֹשׁ עַל־רֵעֲךָ רָעָהוְהֽוּא־יוֹשֵׁב לָבֶטַח אִתָּֽךְ׃	29 Ne moliaris amico tuo malum, cum ille apud te sedeat cum fiducia.
30 אַל־תָּרִיב תרוב עִם־אָדָם חִנָּםאִם־לֹא גְמָלְךָ רָעָֽה׃	30 Ne contendas adversus hominem frustra, cum ipse tibi nihil mali fecerit.
31 אַל־תְּקַנֵּא בְּאִישׁ חָמָסוְאַל־תִּבְחַר בְּכׇל־דְּרָכָֽיו׃	31 Ne aemuleris hominem iniustum nec imiteris omnes vias eius,
32 כִּי תוֹעֲבַת יְהֹוָה נָלוֹזוְֽאֶת־יְשָׁרִים סוֹדֽוֹ׃	32 quia abominatio Domini est omnis pravus, et cum simplicibus societas eius.
33 מְאֵרַת יְהֹוָה בְּבֵית רָשָׁעוּנְוֵה צַדִּיקִים יְבָרֵֽךְ׃	33 Maledictio a Domino in domo impii, habitacula autem iustorum benedicentur.
34 אִם־לַלֵּצִים הֽוּא־יָלִיץ ולעניים וְלַעֲנָוִים יִתֶּן־חֵֽן׃	34 Ipse deludet illusores et mansuetis dabit gratiam;
35 כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּוּכְסִילִים מֵרִים קָלֽוֹן׃	35 gloriam sapientes possidebunt, stultorum exaltatio ignominia.