| 1 וְֽאוּלָם שְׁמַֽע־נָא אִיּוֹב מִלָּיוְֽכׇל־דְּבָרַי הַאֲזִֽינָה׃ | 1 ואולם שמע נא איוב מלי וכל דברי האזינה |
| 2 הִנֵּה־נָא פָּתַחְתִּי פִידִּבְּרָה לְשׁוֹנִי בְחִכִּֽי׃ | 2 הנה נא פתחתי פי דברה לשוני בחכי |
| 3 יֹשֶׁר־לִבִּי אֲמָרָיוְדַעַת שְׂפָתַי בָּרוּר מִלֵּֽלוּ׃ | 3 ישר לבי אמרי ודעת שפתי ברור מללו |
| 4 רֽוּחַ־אֵל עָשָׂתְנִיוְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּחַיֵּֽנִי׃ | 4 רוח אל עשתני ונשמת שדי תחיני |
| 5 אִם־תּוּכַל הֲשִׁיבֵנִיעֶרְכָה לְפָנַי הִתְיַצָּֽבָה׃ | 5 אם תוכל השיבני ערכה לפני התיצבה |
| 6 הֵן־אֲנִי כְפִיךָ לָאֵלמֵחֹמֶר קֹרַצְתִּי גַם־אָֽנִי׃ | 6 הן אני כפיך לאל מחמר קרצתי גם אני |
| 7 הִנֵּה אֵמָתִי לֹא תְבַעֲתֶךָּוְאַכְפִּי עָלֶיךָ לֹֽא־יִכְבָּֽד׃ | 7 הנה אמתי לא תבעתך ואכפי עליך לא יכבד |
| 8 אַךְ אָמַרְתָּ בְאׇזְנָיוְקוֹל מִלִּין אֶשְׁמָֽע׃ | 8 אך אמרת באזני וקול מלין אשמע |
| 9 זַךְ אֲנִי בְּֽלִי פָשַׁעחַף אָנֹכִיוְלֹא עָוֺן לִֽי׃ | 9 זך אני בלי פשע חף אנכי ולא עון לי |
| 10 הֵן תְּנוּאוֹת עָלַי יִמְצָאיַחְשְׁבֵנִי לְאוֹיֵב לֽוֹ׃ | 10 הן תנואות עלי ימצא יחשבני לאויב לו |
| 11 יָשֵׂם בַּסַּד רַגְלָייִשְׁמֹר כׇּל־אׇרְחֹתָֽי׃ | 11 ישם בסד רגלי ישמר כל ארחתי |
| 12 הֶן־זֹאת לֹא־צָדַקְתָּ אֶעֱנֶךָּכִּי־יִרְבֶּה אֱלוֹהַּ מֵאֱנֽוֹשׁ׃ | 12 הן זאת לא צדקת אענך כי ירבה אלוה מאנוש |
| 13 מַדּוּעַ אֵלָיו רִיבוֹתָכִּי כׇל־דְּבָרָיו לֹא יַעֲנֶֽה׃ | 13 מדוע אליו ריבות כי כל דבריו לא יענה |
| 14 כִּֽי־בְאַחַת יְדַבֶּר־אֵלוּבִשְׁתַּיִם לֹא יְשׁוּרֶֽנָּה׃ | 14 כי באחת ידבר אל ובשתים לא ישורנה |
| 15 בַּחֲלוֹם ׀ חֶזְיוֹן לַיְלָהבִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל־אֲנָשִׁיםבִּתְנוּמוֹת עֲלֵי מִשְׁכָּֽב׃ | 15 בחלום חזיון לילה בנפל תרדמה על אנשים בתנומות עלי משכב |
| 16 אָז יִגְלֶה אֹזֶן אֲנָשִׁיםוּבְמֹסָרָם יַחְתֹּֽם׃ | 16 אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם |
| 17 לְהָסִיר אָדָם מַעֲשֶׂהוְגֵוָה מִגֶּבֶר יְכַסֶּֽה׃ | 17 להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה |
| 18 יַחְשֹׂךְ נַפְשׁוֹ מִנִּי־שָׁחַתוְחַיָּתוֹ מֵעֲבֹר בַּשָּֽׁלַח׃ | 18 יחשך נפשו מני שחת וחיתו מעבר בשלח |
| 19 וְהוּכַח בְּמַכְאוֹב עַל־מִשְׁכָּבוֹ וריב וְרוֹב עֲצָמָיו אֵתָֽן׃ | 19 והוכח במכאוב על משכבו וריב עצמיו אתן |
| 20 וְזִהֲמַתּוּ חַיָּתוֹ לָחֶםוְנַפְשׁוֹ מַאֲכַל תַּאֲוָֽה׃ | 20 וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה |
| 21 יִכֶל בְּשָׂרוֹ מֵרֹאִי ושפי וְשֻׁפּוּ עַצְמֹתָיו לֹא רֻאּֽוּ׃ | 21 יכל בשרו מראי ושפי עצמותיו לא ראו |
| 22 וַתִּקְרַב לַשַּׁחַת נַפְשׁוֹוְחַיָּתוֹ לַֽמְמִתִֽים׃ | 22 ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים |
| 23 אִם־יֵשׁ עָלָיו ׀ מַלְאָךְ מֵלִיץאֶחָד מִנִּי־אָלֶףלְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרֽוֹ׃ | 23 אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו |
| 24 וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶרפְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַתמָצָאתִי כֹֽפֶר׃ | 24 ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר |
| 25 רֻֽטְפַשׁ בְּשָׂרוֹ מִנֹּעַריָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָֽיו׃ | 25 רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו |
| 26 יֶעְתַּר אֶל־אֱלוֹהַּ ׀ וַיִּרְצֵהוּוַיַּרְא פָּנָיו בִּתְרוּעָהוַיָּשֶׁב לֶאֱנוֹשׁ צִדְקָתֽוֹ׃ | 26 יעתר אל אלוה וירצהו וירא פניו בתרועה וישב לאנוש צדקתו |
| 27 יָשֹׁר ׀ עַל־אֲנָשִׁים וַיֹּאמֶרחָטָאתִי וְיָשָׁר הֶעֱוֵיתִיוְלֹא־שָׁוָה לִֽי׃ | 27 ישר על אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי |
| 28 פָּדָה נפשי נַפְשׁוֹ מֵעֲבֹר בַּשָּׁחַת וחיתי וְחַיָּתוֹ בָּאוֹר תִּרְאֶֽה׃ | 28 פדה נפשי מעבר בשחת וחיתי באור תראה |
| 29 הֶן־כׇּל־אֵלֶּה יִפְעַל־אֵלפַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם־גָּֽבֶר׃ | 29 הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר |
| 30 לְהָשִׁיב נַפְשׁוֹ מִנִּי־שָׁחַתלֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּֽים׃ | 30 להשיב נפשו מני שחת לאור באור החיים |
| 31 הַקְשֵׁב אִיּוֹב שְֽׁמַֽע־לִיהַחֲרֵשׁ וְאָנֹכִי אֲדַבֵּֽר׃ | 31 הקשב איוב שמע לי החרש ואנכי אדבר |
| 32 אִם־יֵשׁ־מִלִּין הֲשִׁיבֵנִידַּבֵּר כִּֽי־חָפַצְתִּי צַדְּקֶֽךָּ׃ | 32 אם יש מלין השיבני דבר כי חפצתי צדקך |
| 33 אִם־אַיִן אַתָּה שְֽׁמַֽע־לִיהַחֲרֵשׁ וַאֲאַלֶּפְךָ חׇכְמָֽה׃ | 33 אם אין אתה שמע לי החרש ואאלפך חכמה |
