Vangelo secondo Marco 8

LA SACRA BIBBIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 In quei giorni, essendosi di nuovo radunata una grande folla e non avendo di che mangiare, Gesù chiamò a sé i discepoli e disse loro:	1 ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם
2 "Ho pietà di questa folla, perché sono già tre giorni che stanno con me e non hanno di che mangiare.	2 נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל
3 Se li rimando digiuni a casa loro, verranno meno per strada. Alcuni di loro, infatti, sono venuti da lontano".	3 והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק
4 Gli risposero i discepoli: "Come si potrebbe saziare di pane costoro, qui nel deserto?".	4 ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם
5 Domandò loro: "Quanti pani avete?". Risposero: "Sette".	5 וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע
6 Allora egli comandò alla folla di sedersi per terra. Quindi, presi i sette pani, rese grazie, li spezzò e li diede ai suoi discepoli, affinché li distribuissero; ed essi li distribuirono alla folla.	6 ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם
7 Avevano anche alcuni pesciolini; ed egli, avendoli benedetti, comandò che pure questi fossero distribuiti.	7 ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה
8 Mangiarono a sazietà e si raccolsero sette sporte di frammenti avanzati.	8 ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים
9 Erano circa quattromila. Egli li congedò	9 והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם
10 e subito, montato in barca con i suoi discepoli, se ne andò nelle parti di Dalmanùta.	10 אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא
11 Allora si fecero avanti i farisei e incominciarono a discutere con lui, chiedendogli un segno dal cielo per metterlo alla prova.	11 ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו
12 Egli, però, emettendo un profondo sospiro, disse: "Perché questa generazione chiede un segno? In verità vi dico che mai sarà concesso un segno a questa generazione".	12 ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה
13 Quindi, lasciatili, montò di nuovo in barca e se ne andò verso l'altra riva.	13 ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים
14 Dimenticatisi di prendere dei pani, i discepoli non avevano con sé nella barca che un solo pane.	14 וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת
15 Ora egli stava dando loro questo precetto: "Fate attenzione! Guardatevi dal lievito dei farisei e dal lievito di Erode!".	15 ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס
16 Ma essi dicevano tra loro: "Non abbiamo pani".	16 ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו
17 Ma Gesù, accortosene, dice loro: "Perché discutete per il fatto che non avete pani? Ancora non capite e non comprendete? Avete il cuore indurito?	17 וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם
18 Avete occhi e non vedete, avete orecchi e non udite? Non ricordate?	18 עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו
19 Quando spezzai cinque pani per i cinquemila, quante ceste piene di frammenti portaste via?". Gli dicono: "Dodici".	19 כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר
20 "E quando ne spezzai sette per i quattromila, quante sporte piene di frammenti portaste via?". Gli dicono: "Sette".	20 ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה
21 Diceva loro: "Ancora non comprendete?".	21 ויאמר אליהם איך לא תבינו
22 Giungono a Betsàida e gli portano un cieco, supplicandolo di toccarlo.	22 ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו
23 Egli, allora, preso il cieco per la mano, lo condusse fuori del villaggio, gli mise della saliva sugli occhi e, impostegli le mani, gli domandò: "Vedi qualcosa?".	23 ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר
24 E quello, alzati gli occhi, rispose: "Vedo degli uomini e li scorgo camminare come alberi".	24 ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה
25 Allora gli pose nuovamente le mani sugli occhi e quello ci vide perfettamente e fu risanato, sicché vedeva ogni cosa nettamente anche da lontano.	25 ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק
26 Quindi lo rimandò a casa sua dicendogli: "Non entrare nel villaggio".	26 וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר
27 Con i suoi discepoli Gesù se ne andò verso i villaggi di Cesarea di Filippo e durante il viaggio incominciò a interrogare i discepoli dicendo: "Chi dice la gente che io sia?".	27 ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני
28 Gli risposero: "Alcuni dicono Giovanni il Battista, altri Elia e altri ancora uno dei profeti".	28 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים
29 Allora domandò loro: "Voi, invece, chi dite che io sia?". Rispose Pietro: "Tu sei il Cristo!".	29 וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח
30 Ma egli intimò loro di non parlare di lui a nessuno.	30 ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש
31 Quindi egli incominciò ad ammaestrarli: "E' necessario che il Figlio dell'uomo soffra molto, che sia riprovato dagli anziani, dai capi dei sacerdoti e dagli scribi, sia ucciso e dopo tre giorni risorga".	31 ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום
32 Faceva questo discorso apertamente e perciò Pietro, presolo in disparte, si mise a rimproverarlo.	32 והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו
33 Egli, però, voltatosi e guardando i suoi discepoli, rimproverò Pietro dicendogli: "Vattene lontano da me, satana, poiché tu non hai sentimenti secondo Dio, ma secondo gli uomini".	33 ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם
34 Poi, chiamata a sé la folla insieme ai suoi discepoli, disse loro: "Se qualcuno vuol venire dietro di me, rinneghi se stesso, prenda la sua croce e mi segua.	34 ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי
35 Chi, infatti, vorrà salvare la sua vita, la perderà; chi, invece, perderà la sua vita per causa mia e del vangelo, la salverà.	35 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה
36 Infatti, che cosa giova all'uomo guadagnare il mondo intero, se perde la propria vita?	36 כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו
37 Poiché, cosa potrebbe dare l'uomo in cambio della propria vita?	37 או מה יתן איש פדיון נפשו
38 Chi si sarà vergognato di me e delle mie parole in mezzo a questa generazione adultera e peccatrice, anche il Figlio dell'uomo si vergognerà di lui, quando verrà nella gloria del Padre suo insieme agli angeli santi".	38 כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים