1 ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן | 1 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לָאָדוֹן כִּי שָׁמְעוּ הַפְּרוּשִׁים אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ הֶעֱמִיד וְהִטְבִּיל תַּלְמִידִים הַרְבֵּה מִיּוֹחָנָן |
2 ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו | 2 וְאוּלָם יֵשׁוּעַ הוּא לֹא הִטְבִּיל כִּי אִם־תַּלְמִידָיו |
3 ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה | 3 וַיַּעֲזֹב אֶת־אֶרֶץ יְהוּדָה וַיֵּלֶךְ שֵׁנִית הַגָּלִילָה |
4 ויהי לו לעבר בארץ שמרון | 4 וַיְהִי־לוֹ לַעֲבֹר בְּאֶרֶץ שֹׁמְרוֹן |
5 ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר היא ממול חלקת השדה אשר נתנה יעקב לבנו ליוסף | 5 וַיָּבֹא לְעִיר מֵעָרֵי שֹׁמְרוֹן וּשְׁמָהּ סוּכַר הִיא מִמּוּל חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר־נְתָנָהּ יַעֲקֹב לִבְנוֹ לְיוֹסֵף |
6 ושם באר יעקב וישוע היה עיף מן הדרך וישב לו על הבאר והעת כשעה הששית | 6 וְשָׁם בְּאֵר יַעֲקֹב וְיֵשׁוּעַ הָיָה עָיֵף מִן־הַדֶּרֶךְ וַיֵּשֶׁב־לוֹ עַל־הַבְּאֵר וְהָעֵת כַּשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית |
7 ותבא אשה משמרון לשאב מים ויאמר אליה ישוע תני נא לי לשתות | 7 וַתָּבֹא אִשָּׁה מִשֹּׁמְרוֹן לִשְׁאָב־מָיִם וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ תְּנִי־נָא לִי לִשְׁתּוֹת |
8 כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל | 8 כִּי תַלְמִידָיו הָלְכוּ הָעִירָה לִקְנוֹת אֹכֶל |
9 ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית כי לא יתערבו היהודים עם השמרונים | 9 וַתֹּאמֶר אֵלָיו הָאִשָּׁה הַשֹּׁמְרוֹנִית הֵן יְהוּדִי אַתָּה וְאֵיכָכָה תִּשְׁאַל מִמֶּנִּי לִשְׁתּוֹת וְאָנֹכִי אִשָּׁה שֹׁמְרוֹנִית כִּי־לֹא יִתְעָרְבוּ הַיְּהוּדִים עִם־הַשֹּׁמְרוֹנִים |
10 ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את מתת אלהים ומי הוא האמר אליך תני נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים | 10 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ לוּ יָדַעַתְּ אֶת־מַתַּת אֱלֹהִים וּמִי הוּא הָאֹמֵר אֵלַיִךְ תְּנִי־נָא לִי לִשְׁתּוֹת כִּי עַתָּה שָׁאַלְתְּ מִמֶּנּוּ וְנָתַן לָךְ מַיִם חַיִּים |
11 ותאמר אליו האשה אדני הן אין לך כלי לשאב בו והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים | 11 וַתֹּאמֶר אֵלָיו הָאִשָּׁה אֲדֹנִי הֵן אֵין־לְךָ כְלִי לִשְׁאָב־בּוֹ וְהַבְּאֵר עֲמֻקָּה וּמֵאַיִן לְךָ אֵפוֹא מַיִם חַיִּים |
12 האתה גדול מיעקב אבינו אשר נתן לנו את הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו | 12 הַאַתָּה גָדוֹל מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ אֲשֶׁר נָתַן־לָנוּ אֶת־הַבְּאֵר הַזֹּאת וַיֵּשְׁתְּ מִמֶּנָּה הוּא וּבָנָיו וּבְעִירוֹ |
13 ויען ישוע ויאמר אליה כל השתה מן המים האלה ישוב ויצמא | 13 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ כָּל־הַשֹּׁתֶה מִן־הַמַּיִם הָאֵלֶּה יָשׁוּב וְיִצְמָא |
14 ואשר ישתה מן המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולמים | 14 וַאֲשֶׁר יִשְׁתֶּה מִן־הַמַּיִם אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לוֹ לֹא יִצְמָא לְעוֹלָם כִּי הַמַּיִם אֲשֶׁר אֶתֶּן־לוֹ יִהְיוּ בְקִרְבּוֹ לִמְקוֹר מַיִם נֹבְעִים לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים |
15 ותאמר אליו האשה אדני תנה לי המים ההם למען לא אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב | 15 וַתֹּאמֶר אֵלָיו הָאִשָּׁה אֲדֹנִי תְּנָה־לִּי הַמַּיִם הָהֵם לְמַעַן לֹא־אֶצְמָא עוֹד וְלֹא אוֹסִיף לָבוֹא הֵנָּה לִשְׁאֹב |
16 ויאמר אליה ישוע לכי וקראי לאישך ושובי הלום | 16 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ לְכִי וְקִרְאִי לְאִישֵׁךְ וְשׁוּבִי הֲלוֹם |
17 ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה ישוע כן דברת אין לי איש | 17 וַתַּעַן הָאִשָּׁה וַתֹּאמֶר אֵין לִי אִישׁ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ כֵּן דִּבַּרְתְּ אֵין לִי אִישׁ |
18 כי בעלים חמשה היו לך ואשר לך עתה איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת | 18 כִּי בְּעָלִים חֲמִשָּׁה הָיוּ לָךְ וַאֲשֶׁר לָךְ עַתָּה אֵינֶנּוּ בַּעְלֵךְ לָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתְּ |
19 ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה | 19 וַתֹּאמֶר אֵלָיו הָאִשָּׁה אֲדֹנִי רֹאָה אָנֹכִי כִּי נָבִיא אַתָּה |
20 אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה | 20 אֲבוֹתֵינוּ הִשְׁתַּחֲווּ בָּהָר הַזֶּה וְאַתֶּם אֹמְרִים כִּי יְרוּשָׁלַיִם הִיא הַמָּקוֹם הַנִּבְחָר לְהִשְׁתַּחֲוֺת שָׁמָּה |
21 ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא בהר הזה אף לא בירושלים תשתחוו לאב | 21 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ אִשָּׁה הַאֲמִינִי לִי כִּי תָבוֹא שָׁעָה אֲשֶׁר לֹא־בָהָר הַזֶּה אַף־לֹא בִירוּשָׁלַיִם תִּשְׁתַּחֲווּ לָאָב |
22 אתם משתחוים אל אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל אשר ידענו כי הישועה מן היהודים היא | 22 אַתֶּם מִשְׁתַּחֲוִים אֶל־אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים אֶל־אֲשֶׁר יָדָעְנוּ כִּי הַיְשׁוּעָה מִן־הַיְּהוּדִים הִיא |
23 אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב | 23 אוּלָם תָּבוֹא שָׁעָה וְעַתָּה הִיא אֲשֶׁר עֹבְדֵי אֵל־הָאֲמִתִּים יִשְׁתַּחֲווּ לָאָב בְּרוּחַ וּבֶאֱמֶת כִּי בְּמִשְׁתַּחֲוִים כָּאֵלֶּה חָפֵץ הָאָב |
24 האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת | 24 הָאֱלֹהִים רוּחַ הוּא וְהַמִּשְׁתַּחֲוִים לוֹ צְרִיכִים לְהִשְׁתַּחֲוֺת בְּרוּחַ וּבֶאֱמֶת |
25 ותאמר אליו האשה ידעתי כי יבא המשיח הנקרא כריסטוס הוא בבאו יגיד לנו את כל | 25 וַתֹּאמֶר אֵלָיו הָאִשָּׁה יָדַעְתִּי כִּי־יָבֹא הַמָּשִׁיחַ הַנִּקְרָא כְּרִיסְטוֹס הוּא בְּבֹאוֹ יַגִּיד לָנוּ אֶת־כֹּל |
26 ויאמר אליה ישוע אני הוא המדבר אליך | 26 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ אֲנִי הוּא הַמְדַבֵּר אֵלָיִךְ |
27 ויהי הוא מדבר ככה ותלמידיו באו ויתמהו על דברו עם אשה אך לא אמר לו איש מה זה תשאל או מה תדבר עמה | 27 וַיְהִי הוּא מְדַבֵּר כָּכָה וְתַלְמִידָיו בָּאוּ וַיִּתְמְהוּ עַל־דַּבְּרוֹ עִם־אִשָּׁה אַךְ לֹא אָמַר־לוֹ אִישׁ מַה־זֶּה תִשְׁאַל אוֹ מַה־תְּדַבֵּר עִמָּהּ |
28 ותעזב האשה את כדה ותלך העירה ותאמר אל האנשים | 28 וַתַּעֲזֹב הָאִשָּׁה אֶת־כַּדָּהּ וַתֵּלֶךְ הָעִירָה וַתֹּאמֶר אֶל־הָאֲנָשִׁים |
29 באו וראו איש אשר הגיד לי כל אשר עשיתי הכי זה הוא המשיח | 29 בֹּאוּ וּרְאוּ אִישׁ אֲשֶׁר הִגִּיד לִי כָּל־אֲשֶׁר עָשִׂיתִי הֲכִי־זֶה הוּא הַמָּשִׁיחַ |
30 ויצאו מן העיר ויבאו אליו | 30 וַיֵּצְאוּ מִן־הָעִיר וַיָּבֹאוּ אֵלָיו |
31 טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל נא אדני | 31 טֶרֶם יָבֹאוּ וְתַלְמִידָיו בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לֵאמֹר אֱכֹל־נָא אֲדֹנִי |
32 ויאמר אליהם יש לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם | 32 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֶשׁ־לִי אֹכֶל לֶאֱכֹל אֲשֶׁר אַתֶּם לֹא יְדַעְתֶּם |
33 ויאמרו התלמידים איש אל רעהו הכי הביא לו איש לאכל | 33 וַיֹּאמְרוּ הַתַּלְמִידִים אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ הֲכִי הֵבִיא לוֹ אִישׁ לֶאֱכֹל |
34 ויאמר אליהם ישוע מאכלי הוא לעשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו | 34 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ מַאֲכָלִי הוּא לַעֲשׂוֹת רְצוֹן שֹׁלְחִי וּלְהַשְׁלִים מַעֲשֵׂהוּ |
35 הלא אתם תאמרו כי עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר | 35 הֲלֹא אַתֶּם תֹּאמְרוּ כִּי־עוֹד אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים וְהַקָּצִיר בָּא הִנֵּה אֲנִי אֹמֵר לָכֶם שְׂאוּ עֵינֵיכֶם וּרְאוּ הַשָּׂדוֹת כִּי־כְבָר הִלְבִּינוּ לַקָּצִיר |
36 והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר | 36 וְהַקּוֹצֵר יִקַּח שְׂכָרוֹ וְיֶאֱסֹף תְּבוּאָה לְחַיֵּי עוֹלָמִים לְמַעַן יִשְׂמְחוּ יַחְדָּו גַּם הַזֹּרֵעַ גַּם הַקּוֹצֵר |
37 כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר | 37 כִּי בָזֹאת אֱמֶת הַמָּשָׁל כִּי זֶה זֹרֵעַ וְאַחֵר יִקְצֹר |
38 אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם | 38 אָנֹכִי שָׁלַחְתִּי אֶתְכֶם לִקְצֹר אֶת־אֲשֶׁר לֹא עֲמַלְתֶּם בּוֹ וַאֲחֵרִים עָמְלוּ וְאַתֶּם נִכְנַסְתֶּם בַּעֲמָלָם |
39 ויאמינו בו שמרנים רבים מן העיר ההיא על דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את כל אשר עשיתי | 39 וַיַּאֲמִינוּ בוֹ שֹׁמְרוֹנִים רַבִּים מִן־הָעִיר הַהִיא עַל־דְּבַר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֵעִידָה לֵאמֹר הוּא הִגִּיד לִי אֶת־כָּל־אֲשֶׁר עָשִׂיתִי |
40 ויהי כאשר באו אליו השמרנים וישאלו ממנו לשבת אתם וישב שם יומים | 40 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּאוּ אֵלָיו הַשֹּׁמְרוֹנִים וַיִּשְׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ לָשֶׁבֶת אִתָּם וַיֵּשֶׁב שָׁם יוֹמָיִם |
41 ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו | 41 וְעוֹד רַבִּים מֵהֵמָּה הֶאֱמִינוּ בוֹ בַּעֲבוּר דְּבָרוֹ |
42 ויאמרו אל האשה מעתה לא בעבור מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי אמנם זה הוא המשיח מושיע העולם | 42 וַיֹּאמְרוּ אֶל־הָאִשָּׁה מֵעַתָּה לֹא־בַעֲבוּר מַאֲמָרֵךְ נַאֲמִין כִּי בְאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ וַנֵּדַע כִּי־אָמְנָם זֶה הוּא הַמָּשִׁיחַ מוֹשִׁיעַ הָעוֹלָם |
43 ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה | 43 וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנֵי הַיָּמִים וַיֵּצֵא מִשָּׁם לָלֶכֶת הַגָּלִילָה |
44 כי הוא ישוע העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד | 44 אַף כִּי הוּא יֵשׁוּעַ הֵעִיד כִּי נָבִיא בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ אֵינֶנּוּ נִכְבָּד |
45 ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם הם עלו לחג את החג | 45 וַיְהִי הוּא בָא אֶרֶץ הַגָּלִיל וַיַּאַסְפֻהוּ אַנְשֵׁי הַגָּלִיל כִּי רָאוּ אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה בִירוּשָׁלַיִם בִּימֵי הֶחָג כִּי גַם־הֵם עָלוּ לָחֹג אֶת־הֶחָג |
46 ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום | 46 וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ עוֹד הַפַּעַם אֶל־קָנָה אֲשֶׁר בַּגָּלִיל מְקוֹם שֹוּמוֹ הַמַּיִם לְיָיִן וְאִישׁ הָיָה מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וּבְנוֹ חֹלֶה בִּכְפַר־נַחוּם |
47 ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות | 47 וַיְהִי כְשָׁמְעוֹ כִּי־בָא יֵשׁוּעַ מִיהוּדָה לְאֶרֶץ הַגָּלִיל וַיֵּלֶךְ אֵלָיו וַיִּשְׁאַל מֵאִתּוֹ לָרֶדֶת וּלְרַפֵּא אֶת־בְּנוֹ כִּי קָרַב לָמוּת |
48 ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו | 48 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אִם־לֹא תִרְאוּ אֹתוֹת וּמוֹפְתִים לֹא תַאֲמִינוּ |
49 ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני | 49 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ אֲשֶׁר מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲדֹנִי רְדָה־נָּא בְּטֶרֶם יָמוּת בְּנִי |
50 ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך | 50 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לֶךְ־לְךָ בִּנְךָ חָי וְהָאִישׁ הֶאֱמִין לַדָּבָר אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֵלָיו יֵשׁוּעַ וַיֵּלַךְ |
51 ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו | 51 וַיְהִי בְרִדְתּוֹ וַיִּפְגְּעוּ־בוֹ עֲבָדָיו וַיְבַשְּׂרוּ אֹתוֹ כִּי־חַי בְּנוֹ |
52 וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת | 52 וַיִּדְרשׁ מֵאִתָּם אֶת־הַשָּׁעָה אֲשֶׁר־בָּהּ רָוַח לוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו תְּמוֹל בַּשָּׁעָה הַשְּׁבִיעִית עֲזָבַתּוּ הַקַּדָּחַת |
53 וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו | 53 וַיֵּדַע אָבִיו כִּי הָיְתָה הַשָּׁעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר־לוֹ יֵשׁוּעַ בִּנְךָ חָי וַיַּאֲמֵן הוּא וְכָל־בֵּיתוֹ |
54 זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל | 54 זֶה הוּא הָאוֹת הַשֵּׁנִי אֲשֶׁר עָשָׂה יֵשׁוּעַ בְּבֹאוֹ מִיהוּדָה לְאֶרֶץ הַגָּלִיל |