Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 27

MODERN HEBREW BIBLE	SAGRADA BIBLIA
1 ויהי לפנות הבקר ויתיעצו כל ראשי הכהנים וזקני העם על ישוע להמיתו	1 Chegando a manhã, todos os príncipes dos sacerdotes e os anciãos do povo reuniram-se em conselho para entregar Jesus à morte.
2 ויאסרו אתו ויוליכהו משם וימסרהו אל פונטיוס פילטוס ההגמון	2 Ligaram-no e o levaram ao governador Pilatos.
3 וירא יהודה המסר אותו כי הרשיעהו וינחם וישב את שלשים הכסף אל הכהנים הגדולים והזקנים לאמר	3 Judas, o traidor, vendo-o então condenado, tomado de remorsos, foi devolver aos príncipes dos sacerdotes e aos anciãos as trinta moedas de prata,
4 חטאתי כי דם נקי הסגרתי והם אמרו מה לנו ולזאת אתה תראה	4 dizendo-lhes: Pequei, entregando o sangue de um justo. Responderam-lhe: Que nos importa? Isto é lá contigo!
5 וישלך את הכסף אל ההיכל ויפן וילך ויחנק	5 Ele jogou então no templo as moedas de prata, saiu e foi enforcar-se.
6 ויקחו ראשי הכהנים את הכסף ויאמרו לא נכון לנו לתתו אל ארון הקרבן כי מחיר דמים הוא	6 Os príncipes dos sacerdotes tomaram o dinheiro e disseram: Não é permitido lançá-lo no tesouro sagrado, porque se trata de preço de sangue.
7 ויתיעצו ויקנו בו את שדה היוצר לקבורת הגרים	7 Depois de haverem deliberado, compraram com aquela soma o campo do Oleiro, para que ali se fizesse um cemitério de estrangeiros.
8 על כן שם השדה ההוא שדה הדם עד היום הזה	8 Esta é a razão por que aquele terreno é chamado, ainda hoje, Campo de Sangue.
9 אז נתמלא מה שנאמר ביד ירמיה הנביא ויקחו שלשים הכסף אדר היקר אשר יקר מעל בני ישראל	9 Assim se cumpriu a profecia do profeta Jeremias: Eles receberam trinta moedas de prata, preço daquele cujo valor foi estimado pelos filhos de Israel;
10 ויתנו אתם אל שדה היוצר כאשר צוני יהוה	10 e deram-no pelo campo do Oleiro, como o Senhor me havia prescrito.
11 וישוע העמד לפני ההגמון וישאלהו ההגמון לאמר האתה הוא מלך היהודים ויאמר ישוע אתה אמרת	11 Jesus compareceu diante do governador, que o interrogou: És o rei dos judeus? Sim, respondeu-lhe Jesus.
12 וידברו עליו שטנה הכהנים הגדולים והזקנים והוא לא ענה דבר	12 Ele, porém, nada respondia às acusações dos príncipes dos sacerdotes e dos anciãos.
13 ויאמר אליו פילטוס האינך שמע כמה הם מעידים בך	13 Perguntou-lhe Pilatos: Não ouves todos os testemunhos que levantam contra ti?
14 ולא ענהו אף דבר אחד ויתמה ההגמון עד מאד	14 Mas, para grande admiração do governador, não quis responder a nenhuma acusação.
15 ומנהג ההגמון היה לפטר לעם בכל חג אסיר אחד את אשר יחפצו	15 Era costume que o governador soltasse um preso a pedido do povo em cada festa de Páscoa.
16 ובעת ההיא היה להם אסיר ידוע ושמו בר אבא	16 Ora, havia naquela ocasião um prisioneiro famoso, chamado Barrabás.
17 ויהי כאשר נקהלו ויאמר אליהם פילטוס את מי תחפצו כי אפטר לכם את בר אבא או את ישוע הנקרא בשם משיח	17 Pilatos dirigiu-se ao povo reunido: Qual quereis que eu vos solte: Barrabás ou Jesus, que se chama Cristo?
18 כי ידע אשר רק מקנאה מסרו אתו	18 {Ele sabia que tinham entregue Jesus por inveja.}
19 ויהי כשבתו על כסא הדין ותשלח אליו אשתו לאמר אל יהי לך דבר עם הצדיק הזה כי בעבורו עניתי הרבה היום בחלום	19 Enquanto estava sentado no tribunal, sua mulher lhe mandou dizer: Nada faças a esse justo. Fui hoje atormentada por um sonho que lhe diz respeito.
20 והכהנים הגדולים והזקנים פתו את המון העם לשאל להם את בר אבא ולאבד את ישוע	20 Mas os príncipes dos sacerdotes e os anciãos persuadiram o povo que pedisse a libertação de Barrabás e fizesse morrer Jesus.
21 ויען ההגמון ויאמר אליהם את מי משניהם תחפצו כי אפטר לכם ויאמרו את בר אבא	21 O governador tomou então a palavra: Qual dos dois quereis que eu vos solte? Responderam: Barrabás!
22 ויאמר אליהם פילטוס ומה אעשה לישוע הנקרא בשם משיח ויענו כלם יצלב	22 Pilatos perguntou: Que farei então de Jesus, que é chamado o Cristo? Todos responderam: Seja crucificado!
23 ויאמר ההגמון מה אפוא הרעה אשר עשה ויוסיפו עוד צעק לאמר יצלב	23 O governador tornou a perguntar: Mas que mal fez ele? E gritavam ainda mais forte: Seja crucificado!
24 ויהי כראות פילטוס כי לא יועיל מאומה ורבתה עוד המהודה ויקח מים וירחץ את ידיו לעיני העם ויאמר נקי אנכי מדם הצדיק הזה אתם תראו	24 Pilatos viu que nada adiantava, mas que, ao contrário, o tumulto crescia. Fez com que lhe trouxessem água, lavou as mãos diante do povo e disse: Sou inocente do sangue deste homem. Isto é lá convosco!
25 ויענו כל העם ויאמרו דמו עלינו ועל בנינו	25 E todo o povo respondeu: Caia sobre nós o seu sangue e sobre nossos filhos!
26 אז פטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב	26 Os soldados do governador conduziram Jesus para o pretório e rodearam-no com todo o pelotão.
27 ויקחו אנשי הצבא אשר להגמון את ישוע ויביאהו אל בית המשפט ויאספו עליו את כל הגדוד	27 Arrancaram-lhe as vestes e colocaram-lhe um manto escarlate.
28 ויפשיטו אותו את בגדיו ויעטפהו מעיל שני	28 Depois, trançaram uma coroa de espinhos, meteram-lha na cabeça e puseram-lhe na mão uma vara. Dobrando os joelhos diante dele, diziam com escárnio: Salve, rei dos judeus!
29 וישרגו קצים ויעשו עטרת וישימו על ראשו וקנה בימינו ויכרעו לפניו ויתלוצצו בו לאמר שלום לך מלך היהודים	29 Cuspiam-lhe no rosto e, tomando da vara, davam-lhe golpes na cabeça.
30 וירקו בו ויקחו את הקנה ויכהו על ראשו	30 Depois de escarnecerem dele, tiraram-lhe o manto e entregaram-lhe as vestes. Em seguida, levaram-no para o crucificar.
31 ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את המעיל וילבישהו את בגדיו ויוליכהו לצלב	31 Saindo, encontraram um homem de Cirene, chamado Simão, a quem obrigaram a levar a cruz de Jesus.
32 ויהי בצאתם וימצאו איש קוריני ושמו שמעון ויאנסו אתו לשאת לו את צלבו	32 Chegaram ao lugar chamado Gólgota, isto é, lugar do crânio.
33 ויבאו אל המקום הנקרא גלגלתא הוא מקום גלגלת	33 Deram-lhe de beber vinho misturado com fel. Ele provou, mas se recusou a beber.
34 ויתנו לו לשתות חמץ מזוג במרורה ויטעם ולא אבה לשתות	34 Depois de o haverem crucificado, dividiram suas vestes entre si, tirando a sorte. Cumpriu-se assim a profecia do profeta: Repartiram entre si minhas vestes e sobre meu manto lançaram a sorte {Sl 21,19}.
35 ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו להם את בגדיו וגורל הפילו למלאת את אשר נאמר בפי הנביא יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל	35 Sentaram-se e montaram guarda.
36 וישבו שמה וישמרו אותו	36 Por cima de sua cabeça penduraram um escrito trazendo o motivo de sua crucificação: Este é Jesus, o rei dos judeus.
37 וישימו את דבר אשמתו כתוב ממעל לראשו זה הוא ישוע מלך היהודים	37 Ao mesmo tempo foram crucificados com ele dois ladrões, um à sua direita e outro à sua esquerda.
38 ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו	38 Os que passavam o injuriavam, sacudiam a cabeça e diziam:
39 והעברים גדפו אותו ויניעו את ראשם	39 Tu, que destróis o templo e o reconstróis em três dias, salva-te a ti mesmo! Se és o Filho de Deus, desce da cruz!
40 ויאמרו אתה ההרס את ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן האלהים אתה רדה מן הצלב	40 Os príncipes dos sacerdotes, os escribas e os anciãos também zombavam dele:
41 וכן הלעיגו גם ראשי הכהנים עם הסופרים והזקנים לאמר	41 Ele salvou a outros e não pode salvar-se a si mesmo! Se é rei de Israel, desça agora da cruz e nós creremos nele!
42 את אחרים הושיע ולעצמו לא יוכל להושיע אם מלך ישראל הוא ירד נא עתה מן הצלב ונאמין בו	42 Confiou em Deus, Deus o livre agora, se o ama, porque ele disse: Eu sou o Filho de Deus!
43 בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני	43 E os ladrões, crucificados com ele, também o ultrajavam.
44 וגם הפריצים הנצלבים אתו חרפהו כדברים האלה	44 Desde a hora sexta até a nona, cobriu-se toda a terra de trevas.
45 ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית	45 Próximo da hora nona, Jesus exclamou em voz forte: Eli, Eli, lammá sabactáni? - o que quer dizer: Meu Deus, meu Deus, por que me abandonaste?
46 וכעת השעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני ותרגומו אלי אלי למה עזבתני	46 A estas palavras, alguns dos que lá estavam diziam: Ele chama por Elias.
47 ויאמרו מקצת העמדים שם כשמעם את זאת לאמר אל אליהו הוא קורא	47 Imediatamente um deles tomou uma esponja, embebeu-a em vinagre e apresentou-lha na ponta de uma vara para que bebesse.
48 וימהר אחד מהם וירץ ויקח ספוג וימלא אתו חמץ וישימהו על קנה וישקהו	48 Os outros diziam: Deixa! Vejamos se Elias virá socorrê-lo.
49 ושאר האנשים אמרו הניחו לו ונראה אם יבוא אליהו להושיעו	49 Jesus de novo lançou um grande brado, e entregou a alma.
50 וישוע הוסיף לקרא בקול גדול ותצא רוחו	50 E eis que o véu do templo se rasgou em duas partes de alto a baixo, a terra tremeu, fenderam-se as rochas.
51 והנה נקרעה פרכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים והארץ נרעשה והסלעים נבקעו	51 Os sepulcros se abriram e os corpos de muitos justos ressuscitaram.
52 והקברים נפתחו ורבים מגופות הקדושים ישני אדמת עפר נעורו	52 Saindo de suas sepulturas, entraram na Cidade Santa depois da ressurreição de Jesus e apareceram a muitas pessoas.
53 ויצאו מן הקברים אחרי הקיצו ויבאו אל העיר הקדושה ויראו לרבים	53 O centurião e seus homens que montavam guarda a Jesus, diante do estremecimento da terra e de tudo o que se passava, disseram entre si, possuídos de grande temor: Verdadeiramente, este homem era Filho de Deus!
54 ושר המאה והאנשים אשר אתו השמרים את ישוע כראותם את הרעש ואת אשר נהיתה נבהלו מאד ויאמרו אכן זה היה בן אלהים	54 Havia ali também algumas mulheres que de longe olhavam; tinham seguido Jesus desde a Galiléia para o servir.
55 ותהיינה שם נשים רבות הראות מרחוק אשר הלכו אחרי ישוע מן הגליל לשרתו	55 Entre elas se achavam Maria Madalena e Maria, mãe de Tiago e de José, e a mãe dos filhos de Zebedeu.
56 ובתוכן מרים המגדלית ומרים אם יעקב ויוסי ואם בני זבדי	56 À tardinha, um homem rico de Arimatéia, chamado José, que era também discípulo de Jesus,
57 ויהי בערב ויבא איש עשיר מן הרמתים ושמו יוסף וגם הוא היה מתלמידי ישוע	57 foi procurar Pilatos e pediu-lhe o corpo de Jesus. Pilatos cedeu-o.
58 ויגש אל פילטוס לשאל את גוית ישוע ויצו פליטוס כי תנתן לו	58 José tomou o corpo, envolveu-o num lençol branco
59 ויקח יוסף את הגויה ויכרך אותה בסדין טהור	59 e o depositou num sepulcro novo, que tinha mandado talhar para si na rocha. Depois rolou uma grande pedra à entrada do sepulcro e foi-se embora.
60 וישימה בקבר החדש אשר חצב לו בסלע ויגל אבן גדולה על פתח הקבר וילך לו	60 Maria Madalena e a outra Maria ficaram lá, sentadas defronte do túmulo.
61 ומרים המגדלית ומרים האחרת היו ישבות שם ממול הקבר	61 No dia seguinte - isto é, o dia seguinte ao da Preparação -, os príncipes dos sacerdotes e os fariseus dirigiram-se todos juntos à casa de Pilatos.
62 ויהי ממחרת ערב השבת ויקהלו הכהנים הגדולים והפרושים אל פילטוס	62 E disseram-lhe: Senhor, nós nos lembramos de que aquele impostor disse, enquanto vivia: Depois de três dias ressuscitarei.
63 ויאמרו אדנינו זכרנו כי אמר המתעה ההוא בעודנו חי מקצה שלשת ימים קום אקום	63 Ordena, pois, que seu sepulcro seja guardado até o terceiro dia. Os seus discípulos poderiam vir roubar o corpo e dizer ao povo: Ressuscitou dos mortos. E esta última impostura seria pior que a primeira.
64 לכן צוה נא ויסכר מבוא הקבר עד היום השלישי פן יבאו תלמידיו בלילה וגנבהו ואמרו אל העם הנה קם מן המתים והיתה התרמית האחרונה רעה מן הראשונה	64 Respondeu Pilatos: Tendes uma guarda. Ide e guardai-o como o entendeis.
65 ויאמר אליהם פילטוס הנה לכם אנשי משמר לכו סכרוהו כדעתכם	65 Foram, pois, e asseguraram o sepulcro, selando a pedra e colocando guardas.
66 וילכו ויסכרו את מבוא הקבר ויחתמו את האבן ויעמידו עליו את המשמר