Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 27

MODERN HEBREW BIBLE	EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS
1 ויהי לפנות הבקר ויתיעצו כל ראשי הכהנים וזקני העם על ישוע להמיתו	1 Cuando amaneció, todos los sumos sacerdotes y ancianos del pueblo deliberaron sobre la manera de hacer ejecutar a Jesús.
2 ויאסרו אתו ויוליכהו משם וימסרהו אל פונטיוס פילטוס ההגמון	2 Después de haberlo atado, lo llevaron ante Pilato, el gobernador, y se lo entregaron.
3 וירא יהודה המסר אותו כי הרשיעהו וינחם וישב את שלשים הכסף אל הכהנים הגדולים והזקנים לאמר	3 Judas, el que lo entregó, viendo que Jesús había sido condenado, lleno de remordimiento, devolvió las treinta monedas de plata a los sumos sacerdotes y a los ancianos,
4 חטאתי כי דם נקי הסגרתי והם אמרו מה לנו ולזאת אתה תראה	4 diciendo: «He pecado, entregando sangre inocente». Ellos respondieron: «¿Qué nos importa? Es asunto tuyo».
5 וישלך את הכסף אל ההיכל ויפן וילך ויחנק	5 Entonces él, arrojando las monedas en el Templo, salió y se ahorcó.
6 ויקחו ראשי הכהנים את הכסף ויאמרו לא נכון לנו לתתו אל ארון הקרבן כי מחיר דמים הוא	6 Los sumos sacerdotes, juntando el dinero, dijeron: «No está permitido ponerlo en el tesoro, porque es precio de sangre».
7 ויתיעצו ויקנו בו את שדה היוצר לקבורת הגרים	7 Después de deliberar, compraron con él un campo, llamado «del alfarero», para sepultar a los extranjeros.
8 על כן שם השדה ההוא שדה הדם עד היום הזה	8 Por esta razón se lo llama hasta el día de hoy «Campo de sangre».
9 אז נתמלא מה שנאמר ביד ירמיה הנביא ויקחו שלשים הכסף אדר היקר אשר יקר מעל בני ישראל	9 Así se cumplió lo anunciado por el profeta Jeremías: Y ellos recogieron las treinta monedas de plata, cantidad en que fue tasado aquel a quien pusieron precio los israelitas.
10 ויתנו אתם אל שדה היוצר כאשר צוני יהוה	10 Con el dinero se compró el «Campo del alfarero», como el Señor me lo había ordenado.
11 וישוע העמד לפני ההגמון וישאלהו ההגמון לאמר האתה הוא מלך היהודים ויאמר ישוע אתה אמרת	11 Jesús compareció ante el gobernador, y este le preguntó: «¿Tú eres el rey de los judíos?». El respondió: «Tú lo dices».
12 וידברו עליו שטנה הכהנים הגדולים והזקנים והוא לא ענה דבר	12 Al ser acusado por los sumos sacerdotes y los ancianos, no respondió nada.
13 ויאמר אליו פילטוס האינך שמע כמה הם מעידים בך	13 Pilato le dijo: «¿No oyes todo lo que declaran contra ti?».
14 ולא ענהו אף דבר אחד ויתמה ההגמון עד מאד	14 Jesús no respondió a ninguna de sus preguntas, y esto dejó muy admirado al gobernador.
15 ומנהג ההגמון היה לפטר לעם בכל חג אסיר אחד את אשר יחפצו	15 En cada Fiesta, el gobernador acostumbraba a poner en libertad a un preso, a elección del pueblo.
16 ובעת ההיא היה להם אסיר ידוע ושמו בר אבא	16 Había entonces uno famoso, llamado Barrabás.
17 ויהי כאשר נקהלו ויאמר אליהם פילטוס את מי תחפצו כי אפטר לכם את בר אבא או את ישוע הנקרא בשם משיח	17 Pilato preguntó al pueblo que estaba reunido: «¿A quién quieren que ponga en libertad, a Barrabás o a Jesús, llamado el Mesías?».
18 כי ידע אשר רק מקנאה מסרו אתו	18 El sabía bien que lo habían entregado por envidia.
19 ויהי כשבתו על כסא הדין ותשלח אליו אשתו לאמר אל יהי לך דבר עם הצדיק הזה כי בעבורו עניתי הרבה היום בחלום	19 Mientras estaba sentado en el tribunal, su mujer le mandó decir: «No te mezcles en el asunto de ese justo, porque hoy, por su causa, tuve un sueño que me hizo sufrir mucho».
20 והכהנים הגדולים והזקנים פתו את המון העם לשאל להם את בר אבא ולאבד את ישוע	20 Mientras tanto, los sumos sacerdotes y los ancianos convencieron a la multitud que pidiera la libertad de Barrabás y la muerte de Jesús.
21 ויען ההגמון ויאמר אליהם את מי משניהם תחפצו כי אפטר לכם ויאמרו את בר אבא	21 Tomando de nuevo la palabra, el gobernador les preguntó: «¿A cuál de los dos quieren que ponga en libertad?». Ellos respondieron: «A Barrabás».
22 ויאמר אליהם פילטוס ומה אעשה לישוע הנקרא בשם משיח ויענו כלם יצלב	22 Pilato continuó: «¿Y qué haré con Jesús, llamado el Mesías?». Todos respondieron: «¡Que sea crucificado!».
23 ויאמר ההגמון מה אפוא הרעה אשר עשה ויוסיפו עוד צעק לאמר יצלב	23 El insistió: «¿Qué mal ha hecho?». Pero ellos gritaban cada vez más fuerte: «¡Que sea crucificado!».
24 ויהי כראות פילטוס כי לא יועיל מאומה ורבתה עוד המהודה ויקח מים וירחץ את ידיו לעיני העם ויאמר נקי אנכי מדם הצדיק הזה אתם תראו	24 Al ver que no se llegaba a nada, sino que aumentaba el tumulto, Pilato hizo traer agua y se lavó las manos delante de la multitud, diciendo: «Yo soy inocente de esta sangre. Es asunto de ustedes».
25 ויענו כל העם ויאמרו דמו עלינו ועל בנינו	25 Y todo el pueblo respondió: «Que su sangre caiga sobre nosotros y sobre nuestros hijos».
26 אז פטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב	26 Entonces, Pilato puso en libertad a Barrabás; y a Jesús, después de haberlo hecho azotar, lo entregó para que fuera crucificado.
27 ויקחו אנשי הצבא אשר להגמון את ישוע ויביאהו אל בית המשפט ויאספו עליו את כל הגדוד	27 Los soldados del gobernador llevaron a Jesús al pretorio y reunieron a toda la guardia alrededor de él.
28 ויפשיטו אותו את בגדיו ויעטפהו מעיל שני	28 Entonces lo desvistieron y le pusieron un manto rojo.
29 וישרגו קצים ויעשו עטרת וישימו על ראשו וקנה בימינו ויכרעו לפניו ויתלוצצו בו לאמר שלום לך מלך היהודים	29 Luego tejieron una corona de espinas y la colocaron sobre su cabeza, pusieron una caña en su mano derecha y, doblando la rodilla delante de él, se burlaban, diciendo: «Salud, rey de los judíos».
30 וירקו בו ויקחו את הקנה ויכהו על ראשו	30 Y escupiéndolo, le quitaron la caña y con ella le golpeaban la cabeza.
31 ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את המעיל וילבישהו את בגדיו ויוליכהו לצלב	31 Después de haberse burlado de él, le quitaron el manto, le pusieron de nuevo sus vestiduras y lo llevaron a crucificar.
32 ויהי בצאתם וימצאו איש קוריני ושמו שמעון ויאנסו אתו לשאת לו את צלבו	32 Al salir, se encontraron con un hombre de Cirene, llamado Simón, y lo obligaron a llevar la cruz.
33 ויבאו אל המקום הנקרא גלגלתא הוא מקום גלגלת	33 Cuando llegaron al lugar llamado Gólgota, que significa «lugar del Cráneo»,
34 ויתנו לו לשתות חמץ מזוג במרורה ויטעם ולא אבה לשתות	34 le dieron de beber vino con hiel. El lo probó, pero no quiso tomarlo.
35 ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו להם את בגדיו וגורל הפילו למלאת את אשר נאמר בפי הנביא יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל	35 Después de crucificarlo, los soldados sortearon sus vestiduras y se las repartieron;
36 וישבו שמה וישמרו אותו	36 y sentándose allí, se quedaron para custodiarlo.
37 וישימו את דבר אשמתו כתוב ממעל לראשו זה הוא ישוע מלך היהודים	37 Colocaron sobre su cabeza una inscripción con el motivo de su condena: «Este es Jesús, el rey de los judíos».
38 ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו	38 Al mismo tiempo, fueron crucificados con él dos ladrones, uno a su derecha y el otro a su izquierda.
39 והעברים גדפו אותו ויניעו את ראשם	39 Los que pasaban, lo insultaban y, moviendo la cabeza,
40 ויאמרו אתה ההרס את ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן האלהים אתה רדה מן הצלב	40 decían: «Tú, que destruyes el Templo y en tres días lo vuelves a edificar, ¡sálvate a ti mismo, si eres Hijo de Dios, y baja de la cruz!».
41 וכן הלעיגו גם ראשי הכהנים עם הסופרים והזקנים לאמר	41 De la misma manera, los sumos sacerdotes, junto con los escribas y los ancianos, se burlaban, diciendo:
42 את אחרים הושיע ולעצמו לא יוכל להושיע אם מלך ישראל הוא ירד נא עתה מן הצלב ונאמין בו	42 «¡Ha salvado a otros y no puede salvarse a sí mismo! Es rey de Israel: que baje ahora de la cruz y creeremos en él.
43 בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני	43 Ha confiado en Dios; que él lo libre ahora si lo ama, ya que él dijo: «Yo soy Hijo de Dios».
44 וגם הפריצים הנצלבים אתו חרפהו כדברים האלה	44 También lo insultaban los ladrones crucificados con él.
45 ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית	45 Desde el mediodía hasta las tres de la tarde, las tinieblas cubrieron toda la región.
46 וכעת השעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני ותרגומו אלי אלי למה עזבתני	46 Hacia las tres de la tarde, Jesús exclamó en alta voz: «Elí, Elí, lemá sabactani», que significa: «Dios mío, Dios mío, ¿por qué me has abandonado?».
47 ויאמרו מקצת העמדים שם כשמעם את זאת לאמר אל אליהו הוא קורא	47 Algunos de los que se encontraban allí, al oírlo, dijeron: «Está llamando a Elías».
48 וימהר אחד מהם וירץ ויקח ספוג וימלא אתו חמץ וישימהו על קנה וישקהו	48 En seguida, uno de ellos corrió a tomar una esponja, la empapó en vinagre y, poniéndola en la punta de una caña, le dio de beber.
49 ושאר האנשים אמרו הניחו לו ונראה אם יבוא אליהו להושיעו	49 Pero los otros le decían: «Espera, veamos si Elías viene a salvarlo».
50 וישוע הוסיף לקרא בקול גדול ותצא רוחו	50 Entonces Jesús, clamando otra vez con voz potente, entregó su espíritu.
51 והנה נקרעה פרכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים והארץ נרעשה והסלעים נבקעו	51 Inmediatamente, el velo del Templo se rasgó en dos, de arriba abajo, la tierra tembló, las rocas se partieron
52 והקברים נפתחו ורבים מגופות הקדושים ישני אדמת עפר נעורו	52 y las tumbas se abrieron. Muchos cuerpos de santos que habían muerto resucitaron
53 ויצאו מן הקברים אחרי הקיצו ויבאו אל העיר הקדושה ויראו לרבים	53 y, saliendo de las tumbas después que Jesús resucitó, entraron en la Ciudad santa y se aparecieron a mucha gente.
54 ושר המאה והאנשים אשר אתו השמרים את ישוע כראותם את הרעש ואת אשר נהיתה נבהלו מאד ויאמרו אכן זה היה בן אלהים	54 El centurión y los hombres que custodiaban a Jesús, al ver el terremoto y todo lo que pasaba, se llenaron de miedo y dijeron: «¡Verdaderamente, este era el Hijo de Dios!».
55 ותהיינה שם נשים רבות הראות מרחוק אשר הלכו אחרי ישוע מן הגליל לשרתו	55 Había allí muchas mujeres que miraban de lejos: eran las mismas que habían seguido a Jesús desde Galilea para servirlo.
56 ובתוכן מרים המגדלית ומרים אם יעקב ויוסי ואם בני זבדי	56 Entre ellas estaban María Magdalena, María –la madre de Santiago y de José– y la madre de los hijos de Zebedeo.
57 ויהי בערב ויבא איש עשיר מן הרמתים ושמו יוסף וגם הוא היה מתלמידי ישוע	57 Al atardecer, llegó un hombre rico de Arimatea, llamado José, que también se había hecho discípulo de Jesús,
58 ויגש אל פילטוס לשאל את גוית ישוע ויצו פליטוס כי תנתן לו	58 y fue a ver a Pilato para pedirle el cuerpo de Jesús. Pilato ordenó que se lo entregaran.
59 ויקח יוסף את הגויה ויכרך אותה בסדין טהור	59 Entonces José tomó el cuerpo, lo envolvió en una sábana limpia
60 וישימה בקבר החדש אשר חצב לו בסלע ויגל אבן גדולה על פתח הקבר וילך לו	60 y lo depositó en un sepulcro nuevo que se había hecho cavar en la roca. Después hizo rodar una gran piedra a la entrada del sepulcro, y se fue.
61 ומרים המגדלית ומרים האחרת היו ישבות שם ממול הקבר	61 María Magdalena y la otra María estaban sentadas frente al sepulcro.
62 ויהי ממחרת ערב השבת ויקהלו הכהנים הגדולים והפרושים אל פילטוס	62 A la mañana siguiente, es decir, después del día de la Preparación, los sumos sacerdotes y los fariseos se reunieron y se presentaron ante Pilato,
63 ויאמרו אדנינו זכרנו כי אמר המתעה ההוא בעודנו חי מקצה שלשת ימים קום אקום	63 diciéndole: «Señor, nosotros nos hemos acordado de que ese impostor, cuando aún vivía, dijo: «A los tres días resucitaré».
64 לכן צוה נא ויסכר מבוא הקבר עד היום השלישי פן יבאו תלמידיו בלילה וגנבהו ואמרו אל העם הנה קם מן המתים והיתה התרמית האחרונה רעה מן הראשונה	64 Ordena que el sepulcro sea custodiado hasta el tercer día, no sea que sus discípulos roben el cuerpo y luego digan al pueblo: ¡Ha resucitado!». Este último engaño sería peor que el primero».
65 ויאמר אליהם פילטוס הנה לכם אנשי משמר לכו סכרוהו כדעתכם	65 Pilato les respondió: «Ahí tienen la guardia, vayan y aseguren la vigilancia como lo crean conveniente».
66 וילכו ויסכרו את מבוא הקבר ויחתמו את האבן ויעמידו עליו את המשמר	66 Ellos fueron y aseguraron la vigilancia del sepulcro, sellando la piedra y dejando allí la guardia.