Eikhah (איכה ) - Lamentazioni 3

MODERN HEBREW BIBLE	LXX
1 לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים	1 τοις πασιν χρονος και καιρος τω παντι πραγματι υπο τον ουρανον
2 עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע	2 καιρος του τεκειν και καιρος του αποθανειν καιρος του φυτευσαι και καιρος του εκτιλαι πεφυτευμενον
3 עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות	3 καιρος του αποκτειναι και καιρος του ιασασθαι καιρος του καθελειν και καιρος του οικοδομησαι
4 עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד	4 καιρος του κλαυσαι και καιρος του γελασαι καιρος του κοψασθαι και καιρος του ορχησασθαι
5 עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק	5 καιρος του βαλειν λιθους και καιρος του συναγαγειν λιθους καιρος του περιλαβειν και καιρος του μακρυνθηναι απο περιλημψεως
6 עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך	6 καιρος του ζητησαι και καιρος του απολεσαι καιρος του φυλαξαι και καιρος του εκβαλειν
7 עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר	7 καιρος του ρηξαι και καιρος του ραψαι καιρος του σιγαν και καιρος του λαλειν
8 עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום	8 καιρος του φιλησαι και καιρος του μισησαι καιρος πολεμου και καιρος ειρηνης
9 מה יתרון העושה באשר הוא עמל	9 τις περισσεια του ποιουντος εν οις αυτος μοχθει
10 ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו	10 ειδον συν τον περισπασμον ον εδωκεν ο θεος τοις υιοις του ανθρωπου του περισπασθαι εν αυτω
11 את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף	11 συν τα παντα εποιησεν καλα εν καιρω αυτου και γε συν τον αιωνα εδωκεν εν καρδια αυτων οπως μη ευρη ο ανθρωπος το ποιημα ο εποιησεν ο θεος απ' αρχης και μεχρι τελους
12 ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו	12 εγνων οτι ουκ εστιν αγαθον εν αυτοις ει μη του ευφρανθηναι και του ποιειν αγαθον εν ζωη αυτου
13 וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא	13 και γε πας ο ανθρωπος ος φαγεται και πιεται και ιδη αγαθον εν παντι μοχθω αυτου δομα θεου εστιν
14 ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו	14 εγνων οτι παντα οσα εποιησεν ο θεος αυτα εσται εις τον αιωνα επ' αυτω ουκ εστιν προσθειναι και απ' αυτου ουκ εστιν αφελειν και ο θεος εποιησεν ινα φοβηθωσιν απο προσωπου αυτου
15 מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף	15 το γενομενον ηδη εστιν και οσα του γινεσθαι ηδη γεγονεν και ο θεος ζητησει τον διωκομενον
16 ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע	16 και ετι ειδον υπο τον ηλιον τοπον της κρισεως εκει ο ασεβης και τοπον του δικαιου εκει ο ασεβης
17 אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם	17 ειπα εγω εν καρδια μου συν τον δικαιον και συν τον ασεβη κρινει ο θεος οτι καιρος τω παντι πραγματι και επι παντι τω ποιηματι
18 אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם	18 εκει ειπα εγω εν καρδια μου περι λαλιας υιων του ανθρωπου οτι διακρινει αυτους ο θεος και του δειξαι οτι αυτοι κτηνη εισιν και γε αυτοις
19 כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל	19 οτι συναντημα υιων του ανθρωπου και συναντημα του κτηνους συναντημα εν αυτοις ως ο θανατος τουτου ουτως ο θανατος τουτου και πνευμα εν τοις πασιν και τι επερισσευσεν ο ανθρωπος παρα το κτηνος ουδεν οτι τα παντα ματαιοτης
20 הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר	20 τα παντα πορευεται εις τοπον ενα τα παντα εγενετο απο του χοος και τα παντα επιστρεφει εις τον χουν
21 מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ	21 και τις οιδεν πνευμα υιων του ανθρωπου ει αναβαινει αυτο εις ανω και πνευμα του κτηνους ει καταβαινει αυτο κατω εις γην
22 וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו	22 και ειδον οτι ουκ εστιν αγαθον ει μη ο ευφρανθησεται ο ανθρωπος εν ποιημασιν αυτου οτι αυτο μερις αυτου οτι τις αξει αυτον του ιδειν εν ω εαν γενηται μετ' αυτον