Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 10

MODERN HEBREW BIBLE	EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS
1 נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי	1 Mi alma está asqueada de la vida, quiero dar libre curso a mi queja, expresaré toda mi amargura.
2 אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני	2 Diré a Dios: «No me condenes, dame a conocer por qué me recriminas».
3 הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת	3 ¿Es un placer para ti oprimir, despreciar la obra de tus manos y favorecer el designio de los malvados?
4 העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה	4 ¿Acaso tienes ojos de carne? ¿Ves tú las cosas como las ven los hombres?
5 הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר	5 ¿Son tus días como los de un mortal y tus años como los días de un hombre,
6 כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש	6 para que estés al acecho de mi culpa y vayas en busca de mi pecado,
7 על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל	7 aún sabiendo que no soy culpable y que nadie puede librar de tu mano?
8 ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני	8 Tus manos me modelaron y me hicieron, y luego, cambiando de parecer, me destruyes.
9 זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני	9 Acuérdate que me hiciste de la arcilla y que me harás retornar al polvo.
10 הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני	10 ¿Acaso no me derramaste como leche y me cuajaste como el queso?
11 עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני	11 Me revestiste de piel y de carne y me tejiste con huesos y tendones.
12 חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי	12 Me diste la vida y me trataste con amor, y tu solicitud preservó mi aliento.
13 ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי זאת עמך	13 ¡Pero tú ocultabas alto en tu corazón, ahora comprendo lo que tenías pensado!
14 אם חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני	14 Si yo peco, tú me vigilas y no me absuelves de mi culpa.
15 אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון וראה עניי	15 Si soy culpable, ¡ay de mí! Si soy inocente, tampoco puedo alzar cabeza, saturado de ignominia, embriagado de aflicción.
16 ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא בי	16 Si me levanto, tú me cazas como un león y redoblas contra mi tu asombroso poder.
17 תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי	17 Suscitas contra mí nuevos testigos, acrecientas tu furor contra mí y me atacas con tropas de relevo.
18 ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא תראני	18 ¿Por qué me sacaste del seno materno? Yo habría expirado sin que nadie me viera,
19 כאשר לא הייתי אהיה מבטן לקבר אובל	19 sería como si nunca hubiera existido, me habrían llevado del vientre a la tumba.
20 הלא מעט ימי יחדל ישית ממני ואבליגה מעט	20 ¡Duran tan poco los días de mi vida! ¡Apártate de mí! Así podré sonreír un poco,
21 בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות	21 antes que me vaya, para no volver, a la región de las tinieblas y las sombras,
22 ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל	22 a la tierra de la oscuridad y el desorden, donde la misma claridad es tiniebla.