Premier livre de Samuel 20

JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 S'étant enfui des cellules qui sont à Rama, David vint dire en face à Jonathan: "Qu'ai-je donc fait,quelle a été ma faute, quel a été mon crime envers ton père pour qu'il en veuille à ma vie?"	1 ויברח דוד מנוית ברמה ויבא ויאמר לפני יהונתן מה עשיתי מה עוני ומה חטאתי לפני אביך כי מבקש את נפשי
2 Il lui répondit: "Loin de toi cette pensée! Tu ne mourras pas. Mon père n'entreprend aucunechose, importante ou non, sans m'en faire la confidence. Pourquoi mon père m'aurait-il caché cette affaire? C'estimpossible!"	2 ויאמר לו חלילה לא תמות הנה לו עשה אבי דבר גדול או דבר קטן ולא יגלה את אזני ומדוע יסתיר אבי ממני את הדבר הזה אין זאת
3 David fit ce serment: "Ton père sait très bien que j'ai ta faveur et il s'est dit: Que Jonathan nesache rien, de peur qu'il n'en soit peiné. Mais, aussi vrai que vit Yahvé et que tu vis toi-même, il n'y a qu'un pasentre moi et la mort."	3 וישבע עוד דוד ויאמר ידע ידע אביך כי מצאתי חן בעיניך ויאמר אל ידע זאת יהונתן פן יעצב ואולם חי יהוה וחי נפשך כי כפשע ביני ובין המות
4 Jonathan dit à David: "Que veux-tu que je fasse pour toi?"	4 ויאמר יהונתן אל דוד מה תאמר נפשך ואעשה לך
5 David répondit à Jonathan: "C'est demain la nouvelle lune et je devrais m'asseoir avec le roi pourmanger, mais tu me laisseras partir et je me cacherai dans la campagne jusqu'au soir.	5 ויאמר דוד אל יהונתן הנה חדש מחר ואנכי ישב אשב עם המלך לאכול ושלחתני ונסתרתי בשדה עד הערב השלשית
6 Si ton père remarque mon absence, tu diras: David m'a demandé avec instance la permission defaire une course à Bethléem, sa ville, car on y célèbre le sacrifice annuel pour tout le clan.	6 אם פקד יפקדני אביך ואמרת נשאל נשאל ממני דוד לרוץ בית לחם עירו כי זבח הימים שם לכל המשפחה
7 S'il dit: C'est bien, ton serviteur est sauf, mais s'il se met en colère, sache que le malheur estdécidé de sa part.	7 אם כה יאמר טוב שלום לעבדך ואם חרה יחרה לו דע כי כלתה הרעה מעמו
8 Montre ta bonté envers ton serviteur, puisque tu l'as uni à toi dans un pacte au nom de Yahvé, et,si je suis en faute, fais-moi mourir toi-même; pourquoi m'amener jusqu'à ton père?"	8 ועשית חסד על עבדך כי בברית יהוה הבאת את עבדך עמך ואם יש בי עון המיתני אתה ועד אביך למה זה תביאני
9 Jonathan reprit: "Loin de toi cette pensée! Si je savais vraiment que mon père est décidé à fairevenir sur toi un malheur, est-ce que je ne t'avertirais pas?"	9 ויאמר יהונתן חלילה לך כי אם ידע אדע כי כלתה הרעה מעם אבי לבוא עליך ולא אתה אגיד לך
10 David demanda à Jonathan: "Qui m'avertira si ton père te répond durement?"	10 ויאמר דוד אל יהונתן מי יגיד לי או מה יענך אביך קשה
11 Jonathan dit à David: "Viens, sortons dans la campagne", et ils sortirent tous deux dans lacampagne.	11 ויאמר יהונתן אל דוד לכה ונצא השדה ויצאו שניהם השדה
12 Jonathan dit à David: "Par Yahvé, Dieu d'Israël! je sonderai mon père demain à la même heure:s'il en va bien pour David et si je n'envoie pas t'en faire confidence,	12 ויאמר יהונתן אל דוד יהוה אלהי ישראל כי אחקר את אבי כעת מחר השלשית והנה טוב אל דוד ולא אז אשלח אליך וגליתי את אזנך
13 que Yahvé fasse à Jonathan ce mal et qu'il ajoute encore cet autre! S'il paraît bon à mon pèred'amener le malheur sur toi, je t'en ferai confidence et je te laisserai aller; tu partiras sain et sauf, et que Yahvésoit avec toi comme il fut avec mon père!	13 כה יעשה יהוה ליהונתן וכה יסיף כי ייטב אל אבי את הרעה עליך וגליתי את אזנך ושלחתיך והלכת לשלום ויהי יהוה עמך כאשר היה עם אבי
14 Si je suis encore vivant, puisses-tu me témoigner une bonté de Yahvé; si je meurs,	14 ולא אם עודני חי ולא תעשה עמדי חסד יהוה ולא אמות
15 ne retire jamais ta bonté à ma maison. Quand Yahvé supprimera de la face de la terre lesennemis de David,	15 ולא תכרת את חסדך מעם ביתי עד עולם ולא בהכרת יהוה את איבי דוד איש מעל פני האדמה
16 que le nom de Jonathan ne sois pas supprimé avec la maison de Saül, sinon Yahvé endemandera compte à David"	16 ויכרת יהונתן עם בית דוד ובקש יהוה מיד איבי דוד
17 Jonathan prêta de nouveau serment à David, parce qu'il l'aimait de toute son âme.	17 ויוסף יהונתן להשביע את דוד באהבתו אתו כי אהבת נפשו אהבו
18 Jonathan lui dit: "C'est demain la nouvelle lune et on remarquera ton absence, car ta place seravide.	18 ויאמר לו יהונתן מחר חדש ונפקדת כי יפקד מושבך
19 Après-demain, on remarquera beaucoup ton absence, tu iras à l'endroit où tu t'étais caché le jourde l'affaire, tu t'assiéras à côté de ce tertre que tu sais.	19 ושלשת תרד מאד ובאת אל המקום אשר נסתרת שם ביום המעשה וישבת אצל האבן האזל
20 Pour moi, après-demain, je lancerai des flèches de ce côté-là comme pour tirer à la cible.	20 ואני שלשת החצים צדה אורה לשלח לי למטרה
21 J'enverrai le servant: Va! Trouve la flèche. Si je dis au servant: La flèche est en deçà de toi,prends-la, viens, c'est que cela va bien pour toi et qu'il n'y a rien, aussi vrai que Yahvé est vivant.	21 והנה אשלח את הנער לך מצא את החצים אם אמר אמר לנער הנה החצים ממך והנה קחנו ובאה כי שלום לך ואין דבר חי יהוה
22 Mais si je dis au garçon: La flèche est au-delà de toi, pars, car c'est Yahvé qui te renvoie.	22 ואם כה אמר לעלם הנה החצים ממך והלאה לך כי שלחך יהוה
23 Quant à la parole que nous avons échangée, moi et toi, Yahvé est témoin pour toujours entrenous deux."	23 והדבר אשר דברנו אני ואתה הנה יהוה ביני ובינך עד עולם
24 Donc David se cacha dans la campagne. La nouvelle lune arriva et le roi se mit à table pourmanger.	24 ויסתר דוד בשדה ויהי החדש וישב המלך על הלחם לאכול
25 Le roi s'assit à sa place habituelle, la place contre le mur, Jonathan se mit en face, Abner s'assità côté de Saül et la place de David resta inoccupée.	25 וישב המלך על מושבו כפעם בפעם אל מושב הקיר ויקם יהונתן וישב אבנר מצד שאול ויפקד מקום דוד
26 Cependant, Saül ne dit rien ce jour-là; il pensa: "C'est un accident, il n'est pas pur."	26 ולא דבר שאול מאומה ביום ההוא כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור
27 Le lendemain de la nouvelle lune, le second jour, la place de David resta inoccupée et Saül dit àson fils Jonathan: "Pourquoi le fils de Jessé n'est-il venu au repas ni hier ni aujourd'hui?"	27 ויהי ממחרת החדש השני ויפקד מקום דוד ויאמר שאול אל יהונתן בנו מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם
28 Jonathan répondit à Saül: "David m'a demandé avec instance la permission d'aller à Bethléem.	28 ויען יהונתן את שאול נשאל נשאל דוד מעמדי עד בית לחם
29 Il m'a dit: Laisse-moi partir, je te prie, car nous avons un sacrifice de clan à la ville et mes frèresm'ont réclamé; maintenant, si j'ai acquis ta faveur, laisse-moi m'échapper, que j'aille voir mes frères. Voilàpourquoi il n'est pas venu à la table du roi."	29 ויאמר שלחני נא כי זבח משפחה לנו בעיר והוא צוה לי אחי ועתה אם מצאתי חן בעיניך אמלטה נא ואראה את אחי על כן לא בא אל שלחן המלך
30 Saül s'enflamma de colère contre Jonathan et il lui dit: "Fils d'une dévoyée! Ne sais-je pas quetu prends parti pour le fils de Jessé, à ta honte et à la honte de la nudité de ta mère?	30 ויחר אף שאול ביהונתן ויאמר לו בן נעות המרדות הלוא ידעתי כי בחר אתה לבן ישי לבשתך ולבשת ערות אמך
31 Aussi longtemps que le fils de Jessé vivra sur la terre, tu ne seras pas en sécurité ni ta royauté.Maintenant, fais-le chercher et amène-le-moi, car il est passible de mort."	31 כי כל הימים אשר בן ישי חי על האדמה לא תכון אתה ומלכותך ועתה שלח וקח אתו אלי כי בן מות הוא
32 Jonathan répliqua à son père et lui dit: "Pourquoi mourrait-il. Qu'a-t-il fait?"	32 ויען יהונתן את שאול אביו ויאמר אליו למה יומת מה עשה
33 Alors Saül brandit sa lance contre lui pour le frapper, et Jonathan comprit que la mort de Davidétait chose décidée de la part de son père.	33 ויטל שאול את החנית עליו להכתו וידע יהונתן כי כלה היא מעם אביו להמית את דוד
34 Jonathan se leva de table échauffé de colère, et il ne mangea rien ce second jour du mois parcequ'il était peiné au sujet de David, parce que son père l'avait insulté.	34 ויקם יהונתן מעם השלחן בחרי אף ולא אכל ביום החדש השני לחם כי נעצב אל דוד כי הכלמו אביו
35 Le lendemain matin, Jonathan sortit dans la campagne pour le rendez-vous avec David; il étaitaccompagné d'un jeune servant.	35 ויהי בבקר ויצא יהונתן השדה למועד דוד ונער קטן עמו
36 Il dit à son servant: "Cours et trouve les flèches que je vais tirer." Le servant courut et Jonathantira la flèche de manière à le dépasser.	36 ויאמר לנערו רץ מצא נא את החצים אשר אנכי מורה הנער רץ והוא ירה החצי להעברו
37 Quand le servant arriva vers l'endroit de la flèche qu'il avait tirée, Jonathan lui cria: "Est-ce quela flèche n'est pas au-delà de toi?"	37 ויבא הנער עד מקום החצי אשר ירה יהונתן ויקרא יהונתן אחרי הנער ויאמר הלוא החצי ממך והלאה
38 Jonathan cria encore au servant: "Vite! Dépêche-toi, ne t'arrête pas." Le servant de Jonathanramassa la flèche et l'apporta à son maître.	38 ויקרא יהונתן אחרי הנער מהרה חושה אל תעמד וילקט נער יהונתן את החצי ויבא אל אדניו
39 Le servant ne se doutait de rien, seuls Jonathan et David savaient de quoi il s'agissait.	39 והנער לא ידע מאומה אך יהונתן ודוד ידעו את הדבר
40 Jonathan remit les armes à son servant et lui dit: "Va et porte cela à la ville."	40 ויתן יהונתן את כליו אל הנער אשר לו ויאמר לו לך הביא העיר
41 Tandis que le servant rentrait, David se leva d'à côté du tertre, il tomba la face contre terre et seprosterna trois fois, puis ils s'embrassèrent l'un l'autre et ils pleurèrent ensemble abondamment.	41 הנער בא ודוד קם מאצל הנגב ויפל לאפיו ארצה וישתחו שלש פעמים וישקו איש את רעהו ויבכו איש את רעהו עד דוד הגדיל
42 Jonathan dit à David: "Va en paix. Quant au serment que nous avons juré tous les deux par lenom de Yahvé, que Yahvé soit témoin pour toujours entre moi et toi, entre ma descendance et la tienne."	42 ויאמר יהונתן לדוד לך לשלום אשר נשבענו שנינו אנחנו בשם יהוה לאמר יהוה יהיה ביני ובינך ובין זרעי ובין זרעך עד עולם ויקם וילך ויהונתן בא העיר