Épître aux Galates 4

JERUSALEM	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Or je dis: aussi longtemps qu'il est un enfant, l'héritier, quoique propriétaire de tous les biens, nediffère en rien d'un esclave.	1 וַאֲנִי אֹמֵר הַיּוֹרֵשׁ כָּל־עֵת הֱיוֹתוֹ קָטֹן אֵין־הַבְדֵּל בֵּינוֹ וּבֵין הָעָבֶד אַף אִם־הוּא אֲדוֹן הַכֹּל
2 Il est sous le régime des tuteurs et des intendants jusqu'à la date fixée par son père.	2 אֶלָּא הוּא תַּחַת יַד אֹמְנִים וּפְקִידֵי הַבָּיִת עַד לַזְּמַן הַמְיֻעָד לוֹ מֵאֵת אָבִיו
3 Nous aussi, durant notre enfance, nous étions asservis aux éléments du monde.	3 כָּכָה גַּם־אֲנַחְנוּ בְּעוֹד הֱיוֹתֵנוּ קְטַנִּים הָיִינוּ מְשֻׁעְבָּדִים לִיסֹדוֹת הָעוֹלָם
4 Mais quand vint la plénitude du temps, Dieu envoya son Fils, né d'une femme, né sujet de la loi,	4 וּבִמְלֹאת הָעֵת שָׁלַח הָאֱלֹהִים אֶת־בְּנוֹ אֲשֶׁר נוֹלַד מֵאִשָּׁה וְנִתַּן תַּחַת יַד־הַתּוֹרָה
5 afin de racheter les sujets de la Loi, afin de nous conférer l'adoption filiale.	5 לִפְדוֹת אֵת אֲשֶׁר הָיוּ תַּחַת יַד־הַתּוֹרָה לְמַעַן נְקַבֵּל אֶת־מִשְׁפַּט הַבָּנִים
6 Et la preuve que vous êtes des fils, c'est que Dieu a envoyé dans nos coeurs l'Esprit de son Fils quicrie: Abba, Père!	6 וְיַעַן כִּי־בָנִים אַתֶּם שָׁלַח הָאֱלֹהִים בִּלְבַבְכֶם אֶת־רוּחַ בְּנוֹ הַקּוֹרֵא אַבָּא אָבִינוּ
7 Aussi n'es-tu plus esclave mais fils; fils, et donc héritier de par Dieu.	7 לָכֵן אֵינְךָ עוֹד עֶבֶד כִּי אִם־בֵּן וְאִם־בֵּן אַתָּה הִנְּךָ גַּם־יוֹרֵשׁ הָאֱלֹהִים עַל־יְדֵי הַמָּשִׁיחַ
8 Jadis, dans votre ignorance de Dieu, vous fûtes asservis à des dieux qui au vrai n'en sont pas;	8 הֵן לְפָנִים בְּאֵין־דַּעַת אֱלֹהִים הֱיִיתֶם עֹבְדִים אֵת אֲשֶׁר בְּעַצְמוּתָם אֵינָם אֱלֹהִים
9 mais maintenant que vous avez connu Dieu ou plutôt qu'il vous a connus, comment retourner encoreà ces éléments sans force ni valeur, auxquels à nouveau, comme jadis, vous voulez vous asservir?	9 וְעַתָּה אַחֲרֵי יְדַעְתֶּם אֶת־הָאֱלֹהִים וְיוֹתֵר אַחֲרֵי שֶׁנּוֹדַעְתֶּם לֵאלֹהִים אֵיךְ תָּשׁוּבוּ אֶל־הַיְסֹדוֹת הָרָפִים וְהַדַּלִּים הָהֵם אֲשֶׁר תִּרְצוּ לְהִכָּנֵעַ לָהֶם מֵחָדָשׁ
10 Observer des jours, des mois, des saisons, des années!	10 יָמִים אַתֶּם שֹׁמְרִים וָחֳדָשִׁים וּמוֹעֲדִים וְשָׁנִים
11 Vous me faites craindre de m'être inutilement fatigué pour vous.	11 מִתְיָרֵא אֲנִי פֶּן־לָרִיק עָמַלְתִּי בָכֶם
12 Devenez semblables à moi, puisque je me suis fait semblable à vous, frères, je vous en supplie.Vous ne m'avez nullement offensé.	12 הֱיוּ־נָא כָמוֹנִי כִּי גַם־אָנִי כְּמוֹכֶם מִתְחַנֵּן אֲנִי לָכֶם אֶחָי לֹא־הֲרֵעֹתֶם לִי מְאוּמָה
13 Mais vous le savez, ce fut une maladie qui me donna l'occasion de vous évangéliser la premièrefois,	13 אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֲשֶׁר בְּחֻלְשַׁת בְּשָׂרִי בִּשַּׂרְתִּי לָכֶם אֶת־הַבְּשׂוֹרָה לָרִאשׁוֹנָה
14 et, malgré l'épreuve que vous était ce corps infirme, vous n'avez marqué ni mépris ni dégoût; maisvous m'avez accueilli comme un ange de Dieu, comme le Christ Jésus.	14 וְאַתֶּם לֹא בְּזִיתֶם אֶת־נִסְיוֹנִי אֲשֶׁר־נֻסֵּיתִי בִבְשָׂרִי וְלֹא גְעַלְתֶּם אֹתוֹ כִּי אִם־קִבַּלְתֶּם אֹתִי כְּמַלְאַךְ אֱלֹהִים כַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ
15 Que sont donc devenues les félicitations que vous vous adressiez? Car je vous rends cetémoignage: s'il avait été possible, vous vous seriez arraché les yeux pour me les donner.	15 וְעַתָּה אַיֵּה אָשְׁרְכֶם כִּי מֵעִיד אֲנִי עֲלֵיכֶם אֲשֶׁר אִם־יְכָלְתֶּם הֱיִיתֶם עֹקְרִים אֶת־עֵינֵיכֶם לְתִתָּן לִי
16 Alors, suis-je devenu votre ennemi en vous disant la vérité?	16 וְעַתָּה הֲנִהְיֵיתִי לָכֶם לְאֹיֵב בְּדַבְּרִי אֱמֶת אֲלֵיכֶם
17 Leur attachement pour vous n'est pas bon; ils veulent vous séparer de moi, pour vous attacher àeux.	17 הֵם אֵינָם מְקַנְּאִים לָכֶם לְטוֹבָה כִּי חֶפְצָם לְהַפְרִיד אֶתְכֶם מֵעָלֵינוּ לְמַעַן תִּהְיוּ מְקַנְּאִים לָהֶם
18 Il est bien de s'attacher les autres pour le bien, pour toujours, et non pas seulement quand je suisprès de vous,	18 אֲבָל טוֹב לְקַנֵּא תָּמִיד לְטוֹבָה וְלֹא לְבַד בִּהְיוֹתִי אֶצְלְכֶם
19 mes petits enfants, vous que j'enfante à nouveau dans la douleur jusqu'à ce que le Christ soit forméen vous.	19 בָּנַי אֲשֶׁר־שׁוּב יֹאחֲזוּנִי חֶבְלֵי לֵדָה עֲלֵיכֶם עַד כִּי־יוּצַר בָּכֶם הַמָּשִׁיחַ
20 Que ne suis-je près de vous en cet instant pour adapter mon langage, car je ne sais comment m'yprendre avec vous.	20 אָמְנָם חָפַצְתִּי לִהְיוֹת עַתָּה אֶצְלְכֶם לְשַׁנּוֹת אֶת־קוֹל דְּבָרִי כִּי נָבוֹךְ אֲנִי בָּכֶם
21 Dites-moi, vous qui voulez vous soumettre à la Loi, n'entendez-vous pas la Loi?	21 אִמְרוּ לִי אַתֶּם הַחֲפֵצִים לִהְיוֹת מְשֻׁעְבָּדִים לַתּוֹרָה הֲלֹא שְׁמַעְתֶּם אֶת־הַתּוֹרָה
22 Il est écrit en effet qu'Abraham eut deux fils, l'un de la servante, l'autre de la femme libre;	22 כִּי כָתוּב שֶׁהָיוּ לְאַבְרָהָם שְׁנֵי בָנִים הָאֶחָד מִן־הָאָמָה וְהַשֵּׁנִי מִן־הַחָפְשִׁיָּה
23 mais celui de la servante est né selon la chair, celui de la femme libre en vertu de la promesse.	23 וַאֲשֶׁר לָאָמָה הוּא נוֹלַד לְפִי הַבָּשָׂר וַאֲשֶׁר לַחָפְשִׁיָּה עַל־פִּי הַהַבְטָחָה
24 Il y a là une allégorie: ces femmes représentent deux alliances; la première se rattache au Sinaï etenfante pour la servitude: c'est Agar	24 וְהַדְּבָרִים הֵם לְרָמֶז כִּי שְׁתֵּי הַבְּרִיתוֹת הֵנָּה הָאַחַת מִן־הַר סִינַי הַיּוֹלֶדֶת לְעַבְדוּת וְהִיא הָגָר
25 (car le Sinaï est en Arabie) et elle correspond à la Jérusalem actuelle, qui de fait est esclave avecses enfants.	25 כִּי הָגָר הִיא הַר סִינַי בַּעֲרָב וְהוּא כְּנֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל־עַתָּה כִּי־הִיא בְעַבְדוּת עִם־בָּנֶיהָ
26 Mais la Jérusalem d'en haut est libre, et elle est notre mère;	26 אֲבָל יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל־מַעְלָה הִיא חָפְשִׁיָּה וְהִיא אֵם כֻּלָּנוּ
27 car il est écrit: Réjouis-toi, stérile qui n'enfantais pas, éclate en cris de joie, toi qui n'as pas connules douleurs; car nombreux sont les enfants de l'abandonnée, plus que les fils de l'épouse.	27 כִּי כָתוּב רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא־חָלָה כִּי רַבִּים בְּנֵי־שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה
28 Or vous, mes frères, à la manière d'Isaac, vous êtes enfants de la promesse.	28 וַאֲנַחְנוּ אֶחָי הִנְנוּ כְיִצְחָק בְּנֵי הַהַבְטָחָה
29 Mais, comme alors l'enfant de la chair persécutait l'enfant de l'esprit, il en est encore ainsimaintenant.	29 וְכַאֲשֶׁר הַנּוֹלָד לְפִי־הַבָּשָׂר אָז הָיָה רֹדֵף אֶת־הַנּוֹלָד לְפִי הָרוּחַ כֵּן־הוּא גַּם־עָתָּה
30 Eh bien, que dit l'Ecriture: Chasse la servante et son fils, car il ne faut pas que le fils de la servantehérite avec le fils de la femme libre.	30 אֲבָל הַכָּתוּב מַה־הוּא אֹמֵר גָּרֵשׁ הָאָמָה וְאֶת־בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן־הָאָמָה עִם בֶּן־הַחָפְשִׁיָּה
31 Aussi, mes frères, ne sommes-nous pas enfants d'une servante mais de la femme libre.	31 עַל־כֵּן אֶחָי לֹא־בְנֵי הָאָמָה אֲנַחְנוּ כִּי אִם־בְּנֵי הַחָפְשִׁיָּה