Évangile selon Jean 6

JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 Après cela, Jésus s'en alla de l'autre côté de la mer de Galilée ou de Tibériade.	1 ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה
2 Une grande foule le suivait, à la vue des signes qu'il opérait sur les malades.	2 וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים
3 Jésus gravit la montagne et là, il s'assit avec ses disciples.	3 ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו
4 Or la Pâque, la fête des Juifs, était proche.	4 וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא
5 Levant alors les yeux et voyant qu'une grande foule venait à lui, Jésus dit à Philippe: "Où achèterons-nous des pains pour que mangent ces gens?"	5 וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל
6 Il disait cela pour le mettre à l'épreuve, car lui-même savait ce qu'il allait faire.	6 ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה
7 Philippe lui répondit: "Deux deniers de pain ne suffisent pas pour que chacun en reçoive un petitmorceau."	7 ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט
8 Un de ses disciples, André, le frère de Simon-Pierre, lui dit:	8 ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס
9 "Il y a ici un enfant, qui a cinq pains d'orge et deux poissons; mais qu'est-ce que cela pour tant demonde?"	9 יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה
10 Jésus leur dit: "Faites s'étendre les gens." Il y avait beaucoup d'herbe en ce lieu. Ils s'étendirent donc,au nombre d'environ 5.000 hommes.	10 ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר
11 Alors Jésus prit les pains et, ayant rendu grâces, il les distribua aux convives, de même aussi pour lespoissons, autant qu'ils en voulaient.	11 ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם
12 Quand ils furent repus, il dit à ses disciples: "Rassemblez les morceaux en surplus, afin que rien nesoit perdu."	12 ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה
13 Ils les rassemblèrent donc et remplirent douze couffins avec les morceaux qui, des cinq pains d'orge,se trouvaient en surplus à ceux qui avaient mangé.	13 ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם
14 A la vue du signe qu'il venait de faire, les gens disaient: "C'est vraiment lui le prophète qui doit venirdans le monde."	14 ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם
15 Alors Jésus, se rendant compte qu'ils allaient venir s'emparer de lui pour le faire roi, s'enfuit ànouveau dans la montagne, tout seul.	15 וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו
16 Quand le soir fut venu, ses disciples descendirent à la mer,	16 ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום
17 et, montant en bateau, ils se rendaient de l'autre côté de la mer à Capharnaüm. Il faisait déjà nuit, Jésusn'était pas encore venu les rejoindre;	17 ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם
18 et la mer, comme soufflait un grand vent, se soulevait.	18 ויסער הים כי רוח גדולה נושבת
19 Ils avaient ramé environ 25 ou 30 stades, quand ils voient Jésus marcher sur la mer et s'approcher dubateau. Ils eurent peur.	19 והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מתהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו
20 Mais il leur dit: "C'est moi. N'ayez pas peur."	20 ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו
21 Ils étaient disposés à le prendre dans le bateau, mais aussitôt le bateau toucha terre là où ils serendaient.	21 ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה
22 Le lendemain, la foule qui se tenait de l'autre côté de la mer vit qu'il n'y avait eu là qu'une barque etque Jésus n'était pas monté dans le bateau avec ses disciples, mais que seuls ses disciples s'en étaient allés.	22 ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה
23 Cependant, de Tibériade des bateaux vinrent près du lieu où l'on avait mangé le pain.	23 ואניות אחרות באו מטיברים קרוב למקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון
24 Quand donc la foule vit que Jésus n'était pas là, ni ses disciples non plus, les gens s'embarquèrent etvinrent à Capharnaüm à la recherche de Jésus.	24 ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע
25 L'ayant trouvé de l'autre côté de la mer, ils lui dirent: "Rabbi, quand es-tu arrivé ici?"	25 וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם
26 Jésus leur répondit: "En vérité, en vérité, je vous le dis, vous me cherchez, non pas parce que vousavez vu des signes, mais parce que vous avez mangé du pain et avez été rassasiés.	26 ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו
27 Travaillez non pour la nourriture qui se perd, mais pour la nourriture qui demeure en vie éternelle,celle que vous donnera le Fils de l'homme, car c'est lui que le Père, Dieu, a marqué de son sceau."	27 אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים
28 Ils lui dirent alors: "Que devons-nous faire pour travailler aux oeuvres de Dieu?"	28 ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים
29 Jésus leur répondit: "L'oeuvre de Dieu, c'est que vous croyiez en celui qu'il a envoyé."	29 ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו
30 Ils lui dirent alors: "Quel signe fais-tu donc, pour qu'à sa vue nous te croyions? Quelle oeuvreaccomplis-tu?	30 ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל
31 Nos pères ont mangé la manne dans le désert, selon ce qui est écrit: Il leur a donné à manger du painvenu du ciel."	31 אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל
32 Jésus leur répondit: "En vérité, en vérité, je vous le dis, non, ce n'est pas Moïse qui vous a donné lepain qui vient du ciel; mais c'est mon Père qui vous le donne, le pain qui vient du ciel, le vrai;	32 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי
33 car le pain de Dieu, c'est celui qui descend du ciel et donne la vie au monde."	33 כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם
34 Ils lui dirent alors: "Seigneur, donne-nous toujours ce pain-là."	34 ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה
35 Jésus leur dit: "Je suis le pain de vie. Qui vient à moi n'aura jamais faim; qui croit en moi n'aurajamais soif.	35 ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד
36 Mais je vous l'ai dit: vous me voyez et vous ne croyez pas.	36 ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו
37 Tout ce que me donne le Père viendra à moi, et celui qui vient à moi, je ne le jetterai pas dehors;	37 כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה
38 car je suis descendu du ciel pour faire non pas ma volonté, mais la volonté de celui qui m'a envoyé.	38 כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי
39 Or c'est la volonté de celui qui m'a envoyé que je ne perde rien de tout ce qu'il m'a donné, mais que jele ressuscite au dernier jour.	39 וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון
40 Oui, telle est la volonté de mon Père, que quiconque voit le Fils et croit en lui ait la vie éternelle, et jele ressusciterai au dernier jour."	40 וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון
41 Les Juifs alors se mirent à murmurer à son sujet, parce qu'il avait dit: "Je suis le pain descendu duciel."	41 וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים
42 Ils disaient: "Celui-là n'est-il pas Jésus, le fils de Joseph, dont nous connaissons le père et la mère?Comment peut-il dire maintenant: Je suis descendu du ciel?"	42 ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי
43 Jésus leur répondit: "Ne murmurez pas entre vous.	43 ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו
44 Nul ne peut venir à moi si le Père qui m'a envoyé ne l'attire; et moi, je le ressusciterai au dernier jour.	44 לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון
45 Il est écrit dans les prophètes: Ils seront tous enseignés par Dieu. Quiconque s'est mis à l'écoute duPère et à son école vient à moi.	45 הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי
46 Non que personne ait vu le Père, sinon celui qui vient d'auprès de Dieu: celui-là a vu le Père.	46 לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים
47 En vérité, en vérité, je vous le dis, celui qui croit a la vie éternelle.	47 אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים
48 Je suis le pain de vie.	48 אנכי הוא לחם החיים
49 Vos pères, dans le désert, ont mangé la manne et sont morts;	49 אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו
50 ce pain est celui qui descend du ciel pour qu'on le mange et ne meure pas.	50 זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות
51 Je suis le pain vivant, descendu du ciel. Qui mangera ce pain vivra à jamais. Et même, le pain que jedonnerai, c'est ma chair pour la vie du monde."	51 אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם
52 Les Juifs alors se mirent à discuter fort entre eux; ils disaient: "Comment celui-là peut-il nous donnersa chair à manger?"	52 ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל
53 Alors Jésus leur dit: "En vérité, en vérité, je vous le dis, si vous ne mangez la chair du Fils de l'hommeet ne buvez son sang, vous n'aurez pas la vie en vous.	53 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם
54 Qui mange ma chair et boit mon sang a la vie éternelle et je le ressusciterai au dernier jour.	54 האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון
55 Car ma chair est vraiment une nourriture et mon sang vraiment une boisson.	55 כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה
56 Qui mange ma chair et boit mon sang demeure en moi et moi en lui.	56 האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו
57 De même que le Père, qui est vivant, m'a envoyé et que je vis par le Père, de même celui qui memange, lui aussi vivra par moi.	57 כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי
58 Voici le pain descendu du ciel; il n'est pas comme celui qu'ont mangé les pères et ils sont morts; quimange ce pain vivra à jamais."	58 זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם
59 Tel fut l'enseignement qu'il donna dans une synagogue à Capharnaüm.	59 כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום
60 Après l'avoir entendu, beaucoup de ses disciples dirent: "Elle est dure, cette parole! Qui peutl'écouter?"	60 ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו
61 Mais, sachant en lui-même que ses disciples murmuraient à ce propos, Jésus leur dit: "Cela vousscandalise?	61 ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול
62 Et quand vous verrez le Fils de l'homme monter là où il était auparavant?...	62 מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים
63 C'est l'esprit qui vivifie, la chair ne sert de rien. Les paroles que je vous ai dites sont esprit et elles sontvie.	63 הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה
64 Mais il en est parmi vous qui ne croient pas." Jésus savait en effet dès le commencement qui étaientceux qui ne croyaient pas et qui était celui qui le livrerait.	64 אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו
65 Et il disait: "Voilà pourquoi je vous ai dit que nul ne peut venir à moi, si cela ne lui est donné par lePère."	65 ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי
66 Dès lors, beaucoup de ses disciples se retirèrent, et ils n'allaient plus avec lui.	66 מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו
67 Jésus dit alors aux Douze: "Voulez-vous partir, vous aussi?"	67 ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני
68 Simon-Pierre lui répondit: "Seigneur, à qui irons-nous? Tu as les paroles de la vie éternelle.	68 ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך
69 Nous, nous croyons, et nous avons reconnu que tu es le Saint de Dieu."	69 ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי
70 Jésus leur répondit: "N'est-ce pas moi qui vous ai choisis, vous, les Douze? Et l'un d'entre vous est undémon."	70 ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא
71 Il parlait de Judas, fils de Simon Iscariote; c'est lui en effet qui devait le livrer, lui, l'un des Douze.	71 זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר