Évangile selon Marc 12

JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 Il se mit à leur parler en paraboles: "Un homme planta une vigne, l'entoura d'une clôture, y creusa unpressoir et y bâtit une tour; puis il la loua à des vignerons et partit en voyage.	1 ויחל לדבר אליהם במשלים לאמר איש נטע כרם ויעש גדר סביבותיו ויחצב יקב ויבן מגדל ויתנהו אל כרמים וילך למרחקים
2 Il envoya un serviteur aux vignerons, le moment venu, pour recevoir d'eux une part des fruits de lavigne.	2 ולמועד שלח אל הכרמים עבד לקחת מאת הכרמים מפרי הכרם
3 Mais ils se saisirent de lui, le battirent et le renvoyèrent les mains vides.	3 ויחזיקו בו ויכהו וישלחהו ריקם
4 De nouveau, il leur envoya un autre serviteur: celui-là aussi, ils le frappèrent à la tête et le couvrirentd'outrages.	4 ויסף לשלח אליהם עבד אחר ואתו סקלו באבנים ומחקו ראשו וישלחהו נכלם
5 Et il en envoya un autre: celui-là, ils le tuèrent; puis beaucoup d'autres: ils battirent les uns, tuèrentles autres.	5 ויסף וישלח אחר וגם אתו הרגו וכן עשו ברבים אחרים מהם הכו ומהם הרגו
6 Il lui restait encore quelqu'un, un fils bien-aimé; il le leur envoya le dernier, en se disant: Ilsrespecteront mon fils.	6 ויהי לו עוד בן יחיד אשר אהבו וישלח גם אתו אליהם באחרנה לאמר מפני בני יגורו
7 Mais ces vignerons se dirent entre eux: Celui-ci est l'héritier; venez, tuons-le, et l'héritage sera ànous.	7 והכרמים ההם אמרו איש אל רעהו הנה זה הוא היורש לכו ונהרגהו ולנו תהיה הירשה
8 Et le saisissant, ils le tuèrent et le jetèrent hors de la vigne.	8 ויחזיקו בו ויהרגו אותו וישליכהו אל מחוץ לכרם
9 Que fera le maître de la vigne? Il viendra, fera périr les vignerons et donnera la vigne à d'autres.	9 ועתה מה יעשה בעל הכרם יבוא ויאבד את הכרמים ההם ויתן את הכרם לאחרים
10 Et n'avez-vous pas lu cette Ecriture: La pierre qu'avaient rejetée les bâtisseurs, c'est elle qui estdevenue pierre de faîte;	10 הלא קראתם את הכתוב הזה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה
11 c'est là l'oeuvre du Seigneur et elle est admirable à nos yeux?"	11 מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו
12 Ils cherchaient à l'arrêter, mais ils eurent peur de la foule. Ils avaient bien compris, en effet, quec'était pour eux qu'il avait dit la parabole. Et le laissant, ils s'en allèrent.	12 ויבקשו לתפשו וייראו מפני העם יען אשר הבינו כי עליהם דבר את המשל הזה ויעזבהו וילכו להם
13 Ils lui envoient alors quelques-uns des Pharisiens et des Hérodiens pour le prendre au piège dans saparole.	13 וישלחו אליו אנשים מן הפרושים ומן ההורדוסים ללכד אתו בדברו
14 Ils viennent et lui disent: "Maître, nous savons que tu es véridique et que tu ne te préoccupes pas dequi que ce soit; car tu ne regardes pas au rang des personnes, mais tu enseignes en toute vérité la voie de Dieu.Est-il permis ou non de payer l'impôt à César? Devons-nous payer, oui ou non?"	14 ויבאו ויאמרו אליו רבי ידענו כי איש אמת אתה ולא תגור מפני איש כי לא תכיר פנים כי אם באמת מורה אתה את דרך האלהים הנכון לתת מס אל הקיסר אם לא נתן
15 Mais lui, sachant leur hypocrisie, leur dit: "Pourquoi me tendez-vous un piège? Apportez-moi undenier, que je le voie."	15 והוא ידע את חנפתם ויאמר אליהם מה תנסוני הביאו אלי דינר ואראה
16 Ils en apportèrent un et il leur dit: "De qui est l'effigie que voici? Et l'inscription?" Ils lui dirent: "DeCésar."	16 ויביאו ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו ויאמרו אליו של הקיסר
17 Alors Jésus leur dit: "Rendez à César ce qui est à César et à Dieu ce qui est à Dieu." Et ils étaientfort surpris à son sujet.	17 ויאמר ישוע אליהם את אשר לקיסר תנו לקיסר ואת אשר לאלהים תנו לאלהים ויתמהו עליו
18 Alors viennent à lui des Sadducéens - de ces gens qui disent qu'il n'y a pas de résurrection - et ilsl'interrogeaient en disant:	18 ויבאו אליו מן הצדוקים האמרים כי אין תחיה למתים וישאלהו לאמר
19 "Maître, Moïse a écrit pour nous: Si quelqu'un a un frère qui meurt en laissant une femme sansenfant, que ce frère prenne la femme et suscite une postérité à son frère.	19 רבי כתב לנו משה כי ימות אחי איש ועזב אשה ובנים אין לו ייבם אחיו את אשתו ויקם זרע לאחיו
20 Il y avait sept frères. Le premier prit femme et mourut sans laisser de postérité.	20 והנה שבעה אחים והראשון לקח אשה ובמותו לא השאיר אחריו זרע
21 Le second prit la femme et mourut aussi sans laisser de postérité, et de même le troisième;	21 ויקח אתה השני וימת ולא הניח זרע וכן גם השלישי
22 et aucun des sept ne laissa de postérité. Après eux tous, la femme aussi mourut.	22 ויקחוה כל השבעה ולא השאירו אחריהם זרע ואחרי מות כלם מתה גם האשה
23 A la résurrection, quand ils ressusciteront, duquel d'entre eux sera-t-elle la femme? Car les septl'auront eue pour femme."	23 ועתה בתחית המתים כשיקומו למי מהם תהיה לאשה כי לשבעה היתה לאשה
24 Jésus leur dit: "N'êtes-vous pas dans l'erreur, en ne connaissant ni les Ecritures ni la puissance deDieu?	24 ויאמר ישוע אליהם הלא בזאת אתם תעים באשר אינכם יודעים גם את הכתובים גם את גבורת האלהים
25 Car, lorsqu'on ressuscite d'entre les morts, on ne prend ni femme ni mari, mais on est comme desanges dans les cieux.	25 כי בעת קומם מן המתים האנשים לא ישאו נשים ולא תנשאנה אך יהיו כמלאכי השמים
26 Quant au fait que les morts ressuscitent, n'avez-vous pas lu dans le Livre de Moïse, au passage duBuisson, comment Dieu lui a dit: Je suis le Dieu d'Abraham, le Dieu d'Isaac et le Dieu de Jacob?	26 ועל דבר המתים כי קום יקומו הלא קראתם בספר משה בסנה את אשר דבר אליו האלהים לאמר אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב
27 Il n'est pas un Dieu de morts, mais de vivants. Vous êtes grandement dans l'erreur!"	27 האלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים לכן הרביתם לתעות
28 Un scribe qui les avait entendus discuter, voyant qu'il leur avait bien répondu, s'avança et luidemanda: "Quel est le premier de tous les commandements?"	28 ואחד מן הסופרים שמע אתם מתוכחים ויקרב אליהם וירא כי היטב השיבם וישאלהו מה היא הראשנה לכל המצות
29 Jésus répondit: "Le premier c'est: Ecoute, Israël, le Seigneur notre Dieu est l'unique Seigneur,	29 ויען ישוע וידבר אליו הראשנה לכל המצות היא שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד
30 et tu aimeras le Seigneur ton Dieu de tout ton coeur, de toute ton âme, de tout ton esprit et de touteta force.	30 ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך ובכל מאדך זאת היא המצוה הראשנה
31 Voici le second: Tu aimeras ton prochain comme toi-même. Il n'y a pas de commandement plusgrand que ceux-là."	31 והשנית הדמה לה היא ואהבת לרעך כמוך ואין מצוה גדולה מאלה
32 Le scribe lui dit: "Fort bien, Maître, tu as eu raison de dire qu'Il est unique et qu'il n'y en a pasd'autre que Lui;	32 ויאמר אליו הסופר אמנם רבי יפה דברת כי אלהים אחד הוא ואין עוד מלבדו
33 l'aimer de tout son coeur, de toute son intelligence et de toute sa force, et aimer le prochain commesoi-même, vaut mieux que tous les holocaustes et tous les sacrifices."	33 ולאהבה אתו בכל לבב ובכל מדע ובכל נפש ובכל מאד ולאהבה את הרע כנפשו גדולה היא מכל עלות וזבחים
34 Jésus, voyant qu'il avait fait une remarque pleine de sens, lui dit: "Tu n'es pas loin du Royaume deDieu." Et nul n'osait plus l'interroger.	34 וירא ישוע כי ענה בדעת ויאמר אליו לא רחוק אתה ממלכות האלהים ואיש לא ערב עוד את לבו לשאל אותו שאלה
35 Prenant la parole, Jésus disait en enseignant dans le Temple: "Comment les scribes peuvent-ils direque le Christ est fils de David?	35 ויען ישוע בלמדו במקדש ויאמר איך יאמרו הסופרים כי המשיח הוא בן דוד
36 C'est David lui-même qui a dit par l'Esprit Saint: Le Seigneur a dit à mon Seigneur: Siège à madroite, jusqu'à ce que j'aie mis tes ennemis dessous tes pieds.	36 והוא דוד אמר ברוח הקדש נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך
37 David en personne l'appelle Seigneur; comment alors peut-il être son fils?" Et la foule nombreusel'écoutait avec plaisir.	37 הנה דוד בעצמו קרא לו אדון ואיך הוא בנו ויאהב רב העם לשמע אתו
38 Il disait encore dans son enseignement: "Gardez-vous des scribes qui se plaisent à circuler enlongues robes, à recevoir les salutations sur les places publiques,	38 ויאמר אליהם בלמד אתם השמרו מן הסופרים האהבים להתהלך עטופי טלית ואת שאלות שלומם בשוקים
39 à occuper les premiers sièges dans les synagogues et les premiers divans dans les festins,	39 ואת מושבי הראש בבתי כנסיות ואת מסבות הראש בסעודות
40 qui dévorent les biens des veuves, et affectent de faire de longues prières. Ils subiront, ceux-là, unecondamnation plus sévère."	40 הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עינים המה משפט על יתר יקחו
41 S'étant assis face au Trésor, il regardait la foule mettre de la petite monnaie dans le Trésor, etbeaucoup de riches en mettaient abondamment.	41 וישוע ישב ממול ארון האוצר והוא ראה את העם משליכים מעות לארון האוצר ועשירים רבים נתנו הרבה
42 Survint une veuve pauvre qui y mit deux piécettes, soit un quart d'as.	42 ותבא אלמנה עניה ותשלך שתי פרוטות אשר הן רבע אסר
43 Alors il appela à lui ses disciples et leur dit: "En vérité, je vous le dis, cette veuve, qui est pauvre, amis plus que tous ceux qui mettent dans le Trésor.	43 ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכל הנתנים אל ארון האוצר
44 Car tous ont mis de leur superflu, mais elle, de son indigence, a mis tout ce qu'elle possédait, tout cequ'elle avait pour vivre."	44 כי כלם נתנו מן העדף שלהם והיא ממחסרה נתנה כל אשר לה את כל רכושה