Évangile selon Matthieu 9

JERUSALEM	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 S'étant embarqué, il traversa et vint dans sa ville.	1 וַיֵּרֶד בָּאֳנִיָּה וַיַּעֲבֹר וַיָּבֹא אֶל־עִירוֹ
2 Et voici qu'on lui apportait un paralytique étendu sur un lit. Jésus, voyant leur foi, dit auparalytique: "Aie confiance, mon enfant, tes péchés sont remis."	2 וְהִנֵּה הֵם מְבִיאִים אֵלָיו אִישׁ נְכֵה אֵבָרִים וְהוּא מֻשְׁכָּב עַל־הַמִּטָּה וַיְהִי כִּרְאוֹת יֵשׁוּעַ אֶת־אֱמוּנָתָם וַיֹּאמֶר אֶל־נְכֵה הָאֵבָרִים חֲזַק בְּנִי נִסְלְחוּ־לְךָ חַטֹּאתֶיךָ
3 Et voici que quelques scribes se dirent par-devers eux: "Celui-là blasphème."	3 וְהִנֵּה אֲנָשִׁים מִן־הַסּוֹפְרִים אָמְרוּ בִלְבָבָם מְגַדֵּף הוּא
4 Et Jésus, connaissant leurs sentiments, dit: "Pourquoi ces mauvais sentiments dans vos coeurs?	4 וַיַּרְא יֵשׁוּעַ אֶת־מַחְשְׁבֹתָם וַיֹּאמַר לָמָּה תַחְשְׁבוּ רָעָה בִּלְבַבְכֶם
5 Quel est donc le plus facile, de dire: Tes péchés sont remis, ou de dire: Lève-toi et marche?	5 כִּי מָה הַנָּקֵל הֶאָמֹר נִסְלְחוּ־לְךָ חַטֹּאתֶיךָ אִם־אָמֹר קוּם הִתְהַלֵּךְ
6 Eh bien! pour que vous sachiez que le Fils de l'homme a le pouvoir sur la terre de remettre lespéchés, lève-toi, dit-il alors au paralytique, prends ton lit et va-t-en chez toi."	6 אַךְ לְמַעַן תֵּדְעוּן כִּי בֶן־הָאָדָם יֶשׁ־לוֹ הַשָּׁלְטָן בָּאָרֶץ לִסְלֹחַ חֲטָאִים וַיֹּאמֶר אֶל־נְכֵה הָאֵבָרִים קוּם שָׂא אֶת־מִטָּתְךָ וְלֶךְ־לְךָ אֶל־בֵּיתֶךָ
7 Et se levant, il s'en alla chez lui.	7 וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ לְבֵיתוֹ
8 A cette vue, les foules furent saisies de crainte et glorifièrent Dieu d'avoir donné un tel pouvoir auxhommes.	8 וַהֲמוֹן הָעָם כִּרְאוֹתָם זֹאת הִשְׁתּוֹמְמוּ וַיְשַׁבְּחוּ אֶת־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נָתַן שָׁלְטָן כָּזֶה לִבְנֵי אָדָם
9 Etant sorti, Jésus vit, en passant, un homme assis au bureau de la douane, appelé Matthieu, et il luidit: "Suis-moi!" Et, se levant, il le suivit.	9 וַיְהִי בַּעֲבֹר יֵשׁוּעַ מִשָּׁם וַיַּרְא אִישׁ ישֵׁב בְּבֵית־הַמֶּכֶס וּשְׁמוֹ מַתָּי וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְכָה אַחֲרָי וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אַחֲרָיו
10 Comme il était à table dans la maison, voici que beaucoup de publicains et de pécheurs vinrent semettre à table avec Jésus et ses disciples.	10 וַיְהִי בַּהֲסִבּוֹ בְּבֵיתוֹ וְהִנֵּה מוֹכְסִים וְחַטָּאִים רַבִּים בָּאוּ וַיָּסֵבּוּ עִם־יֵשׁוּעַ וְתַלְמִידָיו
11 Ce qu'ayant vu, les Pharisiens disaient à ses disciples: "Pourquoi votre maître mange-t-il avec lespublicains et les pécheurs?"	11 וַיִּרְאוּ הַפְּרוּשִׁים וַיֹּאמְרוּ אֶל־תַּלְמִידָיו מַדּוּעַ עִם־הַמּוֹכְסִים וְהַחַטָּאִים אֹכֵל רַבְּכֶם
12 Mais lui, qui avait entendu, dit: "Ce ne sont pas les gens bien portants qui ont besoin de médecin,mais les malades.	12 וַיִּשְׁמַע זֹאת יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַחֲזָקִים אֵינָם צְרִיכִים לְרֹפֵא כִּי אִם־הַחוֹלִים
13 Allez donc apprendre ce que signifie: C'est la miséricorde que je veux, et non le sacrifice. Eneffet, je ne suis pas venu appeler les justes, mais les pécheurs."	13 וְאַתֶּם צְאוּ וְלִמְדוּ מָה הוּא חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא זָבַח כִּי לֹא־בָאתִי לִקְרֹא אֶת־הַצַּדִּיקִים כִּי אִם־אֶת־הַחַטָּאִים לִתְשׁוּבָה
14 Alors les disciples de Jean s'approchent de lui en disant: "Pourquoi nous et les Pharisiensjeûnons-nous, et tes disciples ne jeûnent pas?"	14 וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן וַיֹּאמְרוּ מַדּוּעַ אֲנַחְנוּ וְהַפְּרוּשִׁים צָמִים הַרְבֵּה וְתַלְמִידֶיךָ אֵינָם צָמִים
15 Et Jésus leur dit: "Les compagnons de l'époux peuvent-ils mener le deuil tant que l'époux est aveceux? Mais viendront des jours où l'époux leur sera enlevé; et alors ils jeûneront.	15 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אֵיךְ יוּכְלוּ בְּנֵי הַחֻפָּה לְהִתְאַבֵּל בְּעוֹד הֶחָתָן עִמָּהֶם הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְלֻקַּח מֵאִתָּם הֶחָתָן וְאָז יָצוּמוּ
16 Personne ne rajoute une pièce de drap non foulé à un vieux vêtement; car le morceau rapporté tiresur le vêtement et la déchirure s'aggrave.	16 אֵין שָׂמִים טְלַאי חָדָשׁ עַל־שִׂמְלָה בָלָה כִּי יִנָּתֵק הַטְּלַאי מִן־הַשִּׂמְלָה וְתֵרֹעַ הַקְּרִיעָה
17 On ne met pas non plus du vin nouveau dans des outres vieilles; autrement, les outres éclatent, levin se répand et les outres sont perdues. Mais on met du vin nouveau dans des outres neuves, et l'un et l'autre seconservent."	17 וְאֵין נוֹתְנִים יַיִן חָדָשׁ בְּנֹאדוֹת בָּלִים פֶּן־יִבָּקְעוּ הַנֹּאדוֹת וְהַיַּיִן יִשָּׁפֵךְ וְהַנֹּאדוֹת יֹאבֵדוּ אֲבָל נוֹתְנִים אֶת־הַיַּיִן הֶחָדָשׁ בְּנֹאדוֹת חֲדָשִׁים וּשְׁנֵיהֶם יַחְדָּו יִשָּׁמֵרוּ
18 Tandis qu'il leur parlait, voici qu'un chef s'approche, et il se prosternait devant lui en disant: "Mafille est morte à l'instant; mais viens lui imposer ta main et elle vivra."	18 וַיְהִי הוּא מְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אֶת־אֵלֶּה וְהִנֵּה אַחַד הַשָּׂרִים בָּא וַיִּשְׁתַּחוּ־לוֹ וַיֹּאמַר עַתָּה זֶה מֵתָה בִתִּי בֹּא־נָא וְשִׂים אֶת־יָדְךָ עָלֶיהָ וְתִחְיֶה
19 Et, se levant, Jésus le suivait ainsi que ses disciples.	19 וַיָּקָם יֵשׁוּעַ וַיֵּלֶךְ אַחֲרָיו הוּא וְתַלְמִידָיו
20 Or voici qu'une femme, hémorroïsse depuis douze années, s'approcha par derrière et toucha lafrange de son manteau.	20 וְהִנֵּה אִשָּׁה זָבַת דָּם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה נִגְּשָׁה מֵאַחֲרָיו וַתִּגַּע בִּכְנַף בִּגְדוֹ
21 Car elle se disait en elle-même: "Si seulement je touche son manteau, je serai sauvée."	21 כִּי אָמְרָה בְּלִבָּהּ אַךְ אִם־אֶגַּע בְּבִגְדוֹ אִוָּשֵׁעַ
22 Jésus se retournant la vit et lui dit: "Aie confiance, ma fille, ta foi t'a sauvée." Et de ce moment lafemme fut sauvée.	22 וַיִּפֶן יֵשׁוּעַ וַיַּרְא אוֹתָהּ וַיֹּאמַר חִזְקִי בִתִּי אֱמוּנָתֵךְ הוֹשִׁיעָה לָּךְ וַתִּוָּשַׁע הָאִשָּׁה מִן־הַשָּׁעָה הַהִיא
23 Arrivé à la maison du chef et voyant les joueurs de flûte et la foule en tumulte, Jésus dit:	23 וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ אֶל־בֵּית הַשָּׂר וַיַּרְא אֶת הַמְחַלְלִים בַּחֲלִילִים וְאֶת־הָעָם הַהוֹמֶה וַיֹּאמַר
24 Retirez-vous; car elle n'est pas morte, la fillette, mais elle dort." Et ils se moquaient de lui.	24 סוּרוּ מִפֹּה כִּי לֹא מֵתָה הַיַּלְדָּה אַךְ יְשֵׁנָה הִיא וַיִּשְׂחֲקוּ לוֹ
25 Mais, quand on eut mis la foule dehors, il entra, prit la main de la fillette et celle-ci se dressa.	25 וַיְהִי אַחֲרֵי גֹּרַשׁ הָעָם וַיָּבֹא הַבָּיְתָה וַיֹּאחֶז בְּיָדָהּ וַתָּקָם הַנַּעֲרָה
26 Le bruit s'en répandit dans toute cette contrée.	26 וַתֵּצֵא הַשְּׁמוּעָה הַזֹּאת בְּכָל־הָאָרֶץ הַהִיא
27 Comme Jésus s'en allait de là, deux aveugles le suivirent, qui criaient et disaient: "Aie pitié denous, Fils de David!"	27 וַיַּעֲבֹר יֵשׁוּעַ מִשָּׁם וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִוְרִים וְהֵמָּה צֹעֲקִים וְאֹמְרִים חָנֵּנוּ בֶּן־דָּוִד
28 Etant arrivé à la maison, les aveugles s'approchèrent de lui et Jésus leur dit: "Croyez-vous que jepuis faire cela" - "Oui, Seigneur", lui disent-ils.	28 וּכְבוֹאוֹ הַבַּיְתָה נִגְּשׁוּ אֵלָיו הַעִוְרִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ הֲמַאֲמִינִים אַתֶּם כִּי יֶשׁ־לְאֵל יָדִי לַעֲשׂוֹת זֹאת וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֵּן אֲדֹנֵינוּ
29 Alors il leur toucha les yeux en disant: "Qu'il vous advienne selon votre foi."	29 וַיִּגַּע בְּעֵינֵיהֶם וַיֹּאמַר יֵעָשֶׂה לָכֶם כֶּאֱמוּנַתְכֶם
30 Et leurs yeux s'ouvrirent. Jésus alors les rudoya: "Prenez garde! dit-il. Que personne ne le sache!"	30 וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵיהֶם וַיִּגְעַר־בָּם יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר רְאוּ פֶּן־יִוָּדַע לְאִישׁ
31 Mais eux, étant sortis, répandirent sa renommée dans toute cette contrée.	31 וְהֵמָּה בְּצֵאתָם הִשְׁמִיעוּ אֶת־שָׁמְעוֹ בְּכָל־הָאָרֶץ הַהִיא
32 Comme ils sortaient, voilà qu'on lui présenta un démoniaque muet.	32 הֵמָּה יָצָאוּ וְהִנֵּה הֵבִיאוּ אֵלָיו אִישׁ אִלֵּם אֲחוּז שֵׁד
33 Le démon fut expulsé et le muet parla. Les foules émerveillées disaient: "Jamais pareille chosen'a paru en Israël!"	33 וְכַאֲשֶׁר גֹּרַשׁ הַשֵּׁד וַיְדַבֵּר הָאִלֵּם וַיִּתְמַהּ הֲמוֹן הָאֲנָשִׁים וַיֹּאמְרוּ מֵעוֹלָם לֹא־נִרְאֲתָה כָזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל
34 Mais les Pharisiens disaient: "C'est par le Prince des démons qu'il expulse les démons."	34 וְהַפְּרוּשִׁים אָמְרוּ עַל־יְדֵי שַׂר הַשֵּׁדִים מְגָרֵשׁ הוּא אֵת הַשֵּׁדִים
35 Jésus parcourait toutes les villes et les villages, enseignant dans leurs synagogues, proclamant laBonne Nouvelle du Royaume et guérissant toute maladie et toute langueur.	35 וָיָּסָב יֵשׁוּעַ בְּכָל־הֶעָרִים וְהַכְּפָרִים וַיְלַמֵּד בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹתֵיהֶם וַיְבַשֵּׂר בְּשׂוֹרַת הַמַּלְכוּת וַיְרַפֵּא כָּל־מַחֲלָה וְכָל־מַדְוֶה בָּעָם
36 A la vue des foules il en eut pitié, car ces gens étaient las et prostrés comme des brebis qui n'ontpas de berger.	36 וּבִרְאוֹתוֹ אֶת־הַהֲמוֹנִים נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עֲלֵיהֶם כִּי הֵם עֲיֵפִים וְנִדָּחִים כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין־לָהֶם רֹעֶה
37 Alors il dit à ses disciples: "La moisson est abondante, mais les ouvriers peu nombreux;	37 אָז יְדַבֵּר לְתַלְמִידָיו וַיֹּאמַר רַב הַקָּצִיר וְהַפֹּעֲלִים מְעַטִּים
38 priez donc le Maître de la moisson d'envoyer des ouvriers à sa moisson."	38 לָכֵן הִתְחַנְנוּ אֶל־בַּעַל הַקָּצִיר לִשְׁלֹחַ פֹּעֲלִים לִקְצִירוֹ