Livre de Daniel 6

JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 et Darius le Mède reçut le royaume, étant âgé déjà de 62 ans.	1 שפר קדם דריוש והקים על מלכותא לאחשדרפניא מאה ועשרין די להון בכל מלכותא
2 Il plut à Darius d'établir sur son royaume 120 satrapes pour tout le royaume,	2 ועלא מנהון סרכין תלתא די דניאל חד מנהון די להון אחשדרפניא אלין יהבין להון טעמא ומלכא לא להוא נזק
3 sous la présidence de trois chefs - Daniel en était un - auxquels les satrapes auraient à rendre compte.Ceci afin d'empêcher qu'un tort fût fait au roi.	3 אדין דניאל דנה הוא מתנצח על סרכיא ואחשדרפניא כל קבל די רוח יתירא בה ומלכא עשית להקמותה על כל מלכותא
4 Ce même Daniel l'emportait si bien sur les chefs et les satrapes parce qu'il avait en lui un espritextraordinaire, que le roi se proposait de le placer à la tête du royaume tout entier.	4 אדין סרכיא ואחשדרפניא הוו בעין עלה להשכחה לדניאל מצד מלכותא וכל עלה ושחיתה לא יכלין להשכחה כל קבל די מהימן הוא וכל שלו ושחיתה לא השתכחת עלוהי
5 Alors les chefs et les satrapes se mirent en quête d'une affaire d'Etat qui pût faire du tort à Daniel;mais ils ne purent trouver d'affaire ou de manquement tant il était fidèle, et on ne trouvait à lui reprocher ninégligence ni manquement.	5 אדין גבריא אלך אמרין די לא נהשכח לדניאל דנה כל עלא להן השכחנה עלוהי בדת אלהה
6 Ces hommes se dirent donc: "Faute d'affaire au préjudice de ce Daniel, trouvons-en une contre lui àpropos de la religion de son Dieu."	6 אדין סרכיא ואחשדרפניא אלן הרגשו על מלכא וכן אמרין לה דריוש מלכא לעלמין חיי
7 Chefs et satrapes s'en vinrent donc en nombre auprès du roi et lui parlèrent ainsi: "O roi Darius, vis àjamais!	7 אתיעטו כל סרכי מלכותא סגניא ואחשדרפניא הדבריא ופחותא לקימה קים מלכא ולתקפה אסר די כל די יבעה בעו מן כל אלה ואנש עד יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגב אריותא
8 Chefs du royaume, magistrats, satrapes, ministres et gouverneurs, nous sommes tous d'avis que le roidevrait rendre un édit pour donner vigueur à l'interdit suivant: tout homme qui, au cours des 30 jours à venir,adressera une prière à quiconque, dieu ou homme, autre que toi, ô roi, sera jeté à la fosse aux lions.	8 כען מלכא תקים אסרא ותרשם כתבא די לא להשניה כדת מדי ופרס די לא תעדא
9 O roi, donne à présent force de loi à cet interdit en signant cet acte, en sorte qu'on n'y change rien,selon la loi des Mèdes et des Perses, laquelle ne passe point."	9 כל קבל דנה מלכא דריוש רשם כתבא ואסרא
10 En raison de quoi, le roi Darius signa l'acte d'interdit.	10 ודניאל כדי ידע די רשים כתבא על לביתה וכוין פתיחן לה בעליתה נגד ירושלם וזמנין תלתה ביומא הוא ברך על ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהה כל קבל די הוא עבד מן קדמת דנה
11 Apprenant que l'acte avait été signé, Daniel monta dans sa maison. Les fenêtres de sa chambrehaute étaient orientées vers Jérusalem, et trois fois par jour il se mettait à genoux, priant et confessant Dieu; c'estainsi qu'il avait toujours fait.	11 אדין גבריא אלך הרגשו והשכחו לדניאל בעא ומתחנן קדם אלהה
12 Ces hommes s'en vinrent en nombre et trouvèrent Daniel qui suppliait et implorait Dieu.	12 באדין קריבו ואמרין קדם מלכא על אסר מלכא הלא אסר רשמת די כל אנש די יבעה מן כל אלה ואנש עד יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגוב אריותא ענה מלכא ואמר יציבא מלתא כדת מדי ופרס די לא תעדא
13 Alors ils s'introduisirent auprès du roi et lui rappelèrent l'interdit royal: "N'as-tu pas signé l'interditselon lequel tout homme qui, dans les 30 jours, adresserait une prière à quiconque, dieu ou homme, autre que toi,ô roi, serait jeté dans la fosse aux lions?" Le roi répondit: "La chose est tranchée définitivement, selon la loi desMèdes et des Perses, laquelle ne passe point."	13 באדין ענו ואמרין קדם מלכא די דניאל די מן בני גלותא די יהוד לא שם עליך מלכא טעם ועל אסרא די רשמת וזמנין תלתה ביומא בעא בעותה
14 Sur quoi, ils dirent au roi: "Daniel, cet homme d'entre les gens de la déportation de Juda, n'a cure detoi, ô roi, ni de l'interdit que tu as signé: trois fois par jour il s'acquitte de sa prière."	14 אדין מלכא כדי מלתא שמע שגיא באש עלוהי ועל דניאל שם בל לשיזבותה ועד מעלי שמשא הוא משתדר להצלותה
15 En entendant ces mots, le roi éprouva une grande douleur et résolut de sauver Daniel. Jusqu'aucoucher du soleil, il s'ingénia à lui trouver une échappatoire.	15 באדין גבריא אלך הרגשו על מלכא ואמרין למלכא דע מלכא די דת למדי ופרס די כל אסר וקים די מלכא יהקים לא להשניה
16 Mais ces hommes s'empressèrent auprès du roi en disant: "Sache, ô roi, que selon la loi des Mèdeset des Perses aucun interdit ou édit porté par le roi ne peut être révoqué."	16 באדין מלכא אמר והיתיו לדניאל ורמו לגבא די אריותא ענה מלכא ואמר לדניאל אלהך די אנתה פלח לה בתדירא הוא ישיזבנך
17 Alors, le roi donna ordre de faire venir Daniel et de le jeter dans la fosse aux lions. Le roi dit àDaniel: "Ton Dieu, que tu as servi avec persévérance, c'est lui qui te sauvera."	17 והיתית אבן חדה ושמת על פם גבא וחתמה מלכא בעזקתה ובעזקת רברבנוהי די לא תשנא צבו בדניאל
18 On apporta une pierre qu'on posa sur l'entrée de la fosse, et le roi y apposa son sceau et celui de sesseigneurs, en sorte que rien ne pût être modifié de ce qui concernait Daniel.	18 אדין אזל מלכא להיכלה ובת טות ודחון לא הנעל קדמוהי ושנתה נדת עלוהי
19 Le roi rentra dans son palais, passa la nuit à jeûner et ne se laissa pas amener de concubines. Lesommeil le fuit	19 באדין מלכא בשפרפרא יקום בנגהא ובהתבהלה לגבא די אריותא אזל
20 et dès l'aube, au petit jour, le roi se leva et se rendit en hâte à la fosse aux lions.	20 וכמקרבה לגבא לדניאל בקל עציב זעק ענה מלכא ואמר לדניאל דניאל עבד אלהא חיא אלהך די אנתה פלח לה בתדירא היכל לשיזבותך מן אריותא
21 S'approchant de la fosse, il cria à Daniel d'une voix angoissée: "Daniel, serviteur du Dieu vivant, ceDieu que tu sers avec persévérance a-t-il pu te faire échapper aux lions?"	21 אדין דניאל עם מלכא מלל מלכא לעלמין חיי
22 Daniel répondit au roi: "O roi, vis à jamais!	22 אלהי שלח מלאכה וסגר פם אריותא ולא חבלוני כל קבל די קדמוהי זכו השתכחת לי ואף קדמיך מלכא חבולה לא עבדת
23 Mon Dieu a envoyé son ange, il a fermé la gueule des lions et ils ne m'ont pas fait de mal, parce quej'ai été trouvé innocent devant lui. Et devant toi aussi, ô roi, je suis sans faute."	23 באדין מלכא שגיא טאב עלוהי ולדניאל אמר להנסקה מן גבא והסק דניאל מן גבא וכל חבל לא השתכח בה די הימן באלהה
24 Le roi éprouva une grande joie et ordonna de faire sortir Daniel de la fosse. On fit sortir Daniel de lafosse et on le trouva indemne, parce qu'il avait eu foi en son Dieu.	24 ואמר מלכא והיתיו גבריא אלך די אכלו קרצוהי די דניאל ולגב אריותא רמו אנון בניהון ונשיהון ולא מטו לארעית גבא עד די שלטו בהון אריותא וכל גרמיהון הדקו
25 Le roi manda ces hommes qui avaient calomnié Daniel et les fit jeter dans la fosse aux lions, eux,leurs enfants et leurs femmes: et avant même qu'ils eussent atteint le fond de la fosse, les lions s'étaient emparésd'eux et leur avaient broyé les os.	25 באדין דריוש מלכא כתב לכל עממיא אמיא ולשניא די דארין בכל ארעא שלמכון ישגא
26 Et le roi Darius écrivit à tous peuples, nations et langues qui habitent sur toute la terre: "Abondancede paix sur vous!	26 מן קדמי שים טעם די בכל שלטן מלכותי להון זאעין ודחלין מן קדם אלהה די דניאל די הוא אלהא חיא וקים לעלמין ומלכותה די לא תתחבל ושלטנה עד סופא
27 Voici le décret que je porte: dans tout le domaine de mon royaume, que les gens tremblent etfrémissent devant le Dieu de Daniel: il est le Dieu vivant, il perdure à jamais, - son royaume ne sera point détruitet son empire n'aura point de fin --	27 משיזב ומצל ועבד אתין ותמהין בשמיא ובארעא די שיזיב לדניאל מן יד אריותא
28 il sauve et délivre, opère signes et merveilles aux cieux et sur la terre; il a sauvé Daniel du pouvoirdes lions."	28 ודניאל דנה הצלח במלכות דריוש ובמלכות כורש פרסיא
29 Ce même Daniel fleurit sous le règne de Darius et sous le règne de Cyrus le Perse.