Livre de Néhémie 4

JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 Lorsque Sânballat, Tobiyya, les Arabes, les Ammonites et les Ashdodites apprirent que lesréparations du rempart de Jérusalem avançaient - que les brèches commençaient à être comblées -, ils se mirentfort en colère;	1 ויהי כאשר שמע סנבלט כי אנחנו בונים את החומה ויחר לו ויכעס הרבה וילעג על היהודים
2 ils se jurèrent tous mutuellement de venir attaquer Jérusalem et de me confondre.	2 ויאמר לפני אחיו וחיל שמרון ויאמר מה היהודים האמללים עשים היעזבו להם היזבחו היכלו ביום היחיו את האבנים מערמות העפר והמה שרופות
3 Nous invoquâmes alors notre Dieu et, pour protéger la ville, nous établîmes contre eux une gardede jour et de nuit.	3 וטוביה העמני אצלו ויאמר גם אשר הם בונים אם יעלה שועל ופרץ חומת אבניהם
4 Juda disait néanmoins: "Les forces des porteurs fléchissent, il y a trop de décombres: nousn'arriverons jamais à relever le rempart!"	4 שמע אלהינו כי היינו בוזה והשב חרפתם אל ראשם ותנם לבזה בארץ שביה
5 Et nos ennemis déclaraient "Avant qu'ils ne sachent et ne voient rien, nous surgirons au milieud'eux: alors nous les massacrerons et mettrons fin à l'entreprise!"	5 ואל תכס על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחה כי הכעיסו לנגד הבונים
6 Or il arrivait des Juifs qui habitaient près d'eux et qui dix fois nous avertirent: "Ils montent contrenous de toutes les localités qu'ils habitent!"	6 ונבנה את החומה ותקשר כל החומה עד חציה ויהי לב לעם לעשות
7 On se posta donc en contrebas, dans l'espace derrière le rempart, aux endroits découverts; jedisposai le peuple par familles, avec ses épées, ses lances et ses arcs.	7 ויהי כאשר שמע סנבלט וטוביה והערבים והעמנים והאשדודים כי עלתה ארוכה לחמות ירושלם כי החלו הפרצים להסתם ויחר להם מאד
8 Voyant leur peur, je me levai et fis aux grands, aux magistrats et au reste du peuple cettedéclaration: "Ne craignez pas ces gens! Pensez au Seigneur, grand et redoutable, et combattez pour vos frères,vos fils, vos filles, vos femmes et vos maisons!	8 ויקשרו כלם יחדו לבוא להלחם בירושלם ולעשות לו תועה
9 Quand nos ennemis apprirent que nous étions renseignés et que Dieu avait déjoué plan, ils seretirèrent et nous retournâmes tous au rempart, chacun à son travail.	9 ונתפלל אל אלהינו ונעמיד משמר עליהם יומם ולילה מפניהם
10 Mais, à partir de ce jour, la moitié seulement de mes hommes participaient au travail, les autres,munis de lances, de boucliers, d'arcs et de cuirasses, se tenaient derrière toute la maison de Juda	10 ויאמר יהודה כשל כח הסבל והעפר הרבה ואנחנו לא נוכל לבנות בחומה
11 qui bâtissait le rempart. Les porteurs aussi étaient armés: d'une main chacun assurait son travail,l'autre main serrant un javelot.	11 ויאמרו צרינו לא ידעו ולא יראו עד אשר נבוא אל תוכם והרגנום והשבתנו את המלאכה
12 Chacun des bâtisseurs, tandis qu'il travaillait, portait son épée attachée aux reins. Un sonneur decor se tenait à mon côté.	12 ויהי כאשר באו היהודים הישבים אצלם ויאמרו לנו עשר פעמים מכל המקמות אשר תשובו עלינו
13 Je dis aux grands, aux magistrats et au reste du peuple: "Le chantier est important et étendu etnous sommes dispersés sur le rempart, loin les uns des autres:	13 ואעמיד מתחתיות למקום מאחרי לחומה בצחחיים ואעמיד את העם למשפחות עם חרבתיהם רמחיהם וקשתתיהם
14 rassemblez-vous autour de nous à l'endroit d'où vous entendrez le son du cor, et notre Dieucombattra pour nous."	14 וארא ואקום ואמר אל החרים ואל הסגנים ואל יתר העם אל תיראו מפניהם את אדני הגדול והנורא זכרו והלחמו על אחיכם בניכם ובנתיכם נשיכם ובתיכם
15 Ainsi menions-nous le travail depuis le lever de l'aurore jusqu'à l'apparition des étoiles.	15 ויהי כאשר שמעו אויבינו כי נודע לנו ויפר האלהים את עצתם ונשוב כלנו אל החומה איש אל מלאכתו
16 En ce temps-là, je dis encore au peuple: "Chacun, avec son serviteur, devra passer la nuit àJérusalem: de la sorte, nous utiliserons la nuit pour la surveillance et le jour pour le travail."	16 ויהי מן היום ההוא חצי נערי עשים במלאכה וחצים מחזיקים והרמחים המגנים והקשתות והשרינים והשרים אחרי כל בית יהודה
17 Mais ni moi, ni mes frères, ni mes gens, ni les hommes de garde qui me suivaient ne quittions nosvêtements; chacun gardait son javelot à sa droite.	17 הבונים בחומה והנשאים בסבל עמשים באחת ידו עשה במלאכה ואחת מחזקת השלח
	18 והבונים איש חרבו אסורים על מתניו ובונים והתוקע בשופר אצלי
	19 ואמר אל החרים ואל הסגנים ואל יתר העם המלאכה הרבה ורחבה ואנחנו נפרדים על החומה רחוקים איש מאחיו
	20 במקום אשר תשמעו את קול השופר שמה תקבצו אלינו אלהינו ילחם לנו
	21 ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים
	22 גם בעת ההיא אמרתי לעם איש ונערו ילינו בתוך ירושלם והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה
	23 ואין אני ואחי ונערי ואנשי המשמר אשר אחרי אין אנחנו פשטים בגדינו איש שלחו המים