Mateo 22

EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS	MODERN HEBREW BIBLE
1 Jesús les habló otra vez en parábolas, diciendo:	1 ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר
2 «El Reino de los Cielos se parece a un rey que celebraba las bodas de su hijo.	2 דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו
3 Envió entonces a sus servidores para avisar a los invitados, pero estos se negaron a ir.	3 וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא
4 De nuevo envió a otros servidores con el encargo de decir a los invitados: "Mi banquete está preparado; ya han sido matados mis terneros y mis mejores animales, y todo está a punto: Vengan a las bodas".	4 ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה
5 Pero ellos no tuvieron en cuenta la invitación, y se fueron, uno a su campo, otro a su negocio;	5 והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו
6 y los demás se apoderaron de los servidores, los maltrataron y los mataron.	6 והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום
7 Al enterarse, el rey se indignó y envió a sus tropas para que acabaran con aquellos homicidas e incendiaran su ciudad.	7 ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש
8 Luego dijo a sus servidores: "El banquete nupcial está preparado, pero los invitados no eran dignos de él.	8 אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה
9 Salgan a los cruces de los caminos e inviten a todos los que encuentren".	9 לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה
10 Los servidores salieron a los caminos y reunieron a todos los que encontraron, buenos y malos, y la sala nupcial se llenó de convidados.	10 ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים
11 Cuando el rey entró para ver a los comensales, encontró a un hombre que no tenía el traje de fiesta.	11 ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה
12 "Amigo, le dijo, ¿cómo has entrado aquí sin el traje de fiesta?". El otro permaneció en silencio.	12 ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם
13 Entonces el rey dijo a los guardias: "Atenlo de pies y manos, y arrójenlo afuera, a las tinieblas. Allí habrá llanto y rechinar de dientes".	13 ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים
14 Porque muchos son llamados, pero pocos son elegidos».	14 כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים
15 Los fariseos se reunieron entonces para sorprender a Jesús en alguna de sus afirmaciones.	15 וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר
16 Y le enviaron a varios discípulos con unos herodianos, para decirle: «Maestro, sabemos que eres sincero y que enseñas con toda fidelidad el camino de Dios, sin tener en cuenta la condición de las personas, porque tú no te fijas en la categoría de nadie.	16 וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם
17 Dinos qué te parece: ¿Está permitido pagar el impuesto al César o no?».	17 לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא
18 Pero Jesús, conociendo su malicia, les dijo: «Hipócritas, ¿por qué me tienden una trampa?	18 וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני
19 Muéstrenme la moneda con que pagan el impuesto». Ellos le presentaron un denario.	19 הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר
20 Y él les preguntó: «¿De quién es esta figura y esta inscripción?».	20 ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו
21 Le respondieron: «Del César». Jesús les dijo: «Den al César lo que es del César, y a Dios, lo que es de Dios».	21 ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים
22 Al oír esto, quedaron admirados y, dejando a Jesús, se fueron.	22 וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם
23 Aquel mismo día se le acercaron unos saduceos, que son los que niegan la resurrección, y le propusieron este caso:	23 ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר
24 «Maestro, Moisés dijo: "Si alguien muere sin tener hijos, que su hermano, para darle descendencia, se case con la viuda".	24 רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו
25 Ahora bien, había entre nosotros siete hermanos. El primero se casó y como murió sin tener hijos, dejó su esposa al hermano.	25 ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו
26 Lo mismo ocurrió con el segundo, después con el tercero, y así sucesivamente hasta el séptimo.	26 וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה
27 Finalmente, murió la mujer.	27 ואחרי כלם מתה גם האשה
28 Respóndenos: cuando resuciten los muertos, ¿de cuál de los siete será esposa, ya que lo fue de todos?».	28 ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה
29 Jesús les dijo: «Están equivocados, porque desconocen las Escrituras y el poder de Dios.	29 ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים
30 En la resurrección ni los hombres ni las mujeres se casarán, sino que todos serán como ángeles en el cielo.	30 כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו
31 Y con respecto a la resurrección de los muertos, ¿no han leído la palabra de Dios, que dice:	31 ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר
32 "Yo soy el Dios de Abraham, el Dios de Isaac y el Dios de Jacob"? ¡El no es un Dios de muertos, sino de vivientes!».	32 אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים
33 La multitud, que había oído esto, quedó asombrada de su enseñanza.	33 וישמע המון העם וישתומממו על תורתו
34 Cuando los fariseos se enteraron de que Jesús había hecho callar a los saduceos, se reunieron en ese lugar,	34 והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו
35 y uno de ellos, que era doctor de la Ley, le preguntó para ponerlo a prueba:	35 ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר
36 «Maestro, ¿cuál es el mandamiento más grande de la Ley?».	36 רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה
37 Jesús le respondió: «Amarás al Señor, tu Dios, con todo tu corazón, con toda tu alma y con todo tu espíritu.	37 ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך
38 Este es el más grande y el primer mandamiento.	38 זאת היא המצוה הגדולה והראשונה
39 El segundo es semejante al primero: Amarás a tu prójimo como a ti mismo.	39 והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך
40 De estos dos mandamientos dependen toda la Ley y los Profetas».	40 בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים
41 Mientras los fariseos estaban reunidos, Jesús les hizo esta pregunta:	41 ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר
42 «¿Qué piensan acerca del Mesías? ¿De quién es hijo?». Ellos le respondieron: «De David».	42 מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד
43 Jesús les dijo: «¿Por qué entonces, David, movido por el Espíritu, lo llama "Señor", cuando dice:	43 ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו
44 "Dijo el Señor a mi Señor: Siéntate a mi derecha, hasta que ponga a tus enemigos debajo de tus pies"?	44 נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך
45 Si David lo llama "Señor", ¿cómo puede ser hijo suyo?».	45 ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו
46 Ninguno fue capaz de responderle una sola palabra, y desde aquel día nadie se atrevió a hacerle más preguntas.	46 ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו