| 1 (Or,) Après que Ruth fut revenue auprès de sa belle-mère, celle-ci lui dit : Ma fille, je pense à te mettre en repos, et je pourvoirai à ton bonheur. | 1 ותאמר לה נעמי חמותה בתי הלא אבקש לך מנוח אשר ייטב לך |
| 2 Booz, aux filles duquel tu t'es jointe dans le champ, est notre proche parent, et il vannera cette nuit son orge dans son aire. | 2 ועתה הלא בעז מדעתנו אשר היית את נערותיו הנה הוא זרה את גרן השערים הלילה |
| 3 Lave-toi donc, parfume-toi d'huile, et prends tes plus beaux vêtements, et va à son aire. Que Booz ne te voie point jusqu'à ce qu'il ait fini de boire et de manger. | 3 ורחצת וסכת ושמת שמלתך עליך וירדתי הגרן אל תודעי לאיש עד כלתו לאכל ולשתות |
| 4 Quand il s'en ira dormir, remarque le lieu où il dormira ; tu y viendras, et tu découvriras la couverture dont il sera couvert du côté des pieds, et tu te jetteras (coucheras) là et y dormiras. Il te dira lui-même ensuite ce que tu dois faire. | 4 ויהי בשכבו וידעת את המקום אשר ישכב שם ובאת וגלית מרגלתיו ושכבתי והוא יגיד לך את אשר תעשין |
| 5 Ruth lui répondit : Je ferai tout ce que vous me commanderez. | 5 ותאמר אליה כל אשר תאמרי אעשה |
| 6 Elle alla donc à l'aire de Booz, et fit tout ce que sa belle-mère lui avait commandé. | 6 ותרד הגרן ותעש ככל אשר צותה חמותה |
| 7 Et lorsque Booz, après avoir bu et mangé, et être devenu plus gai, s'en alla dormir près d'un (du) tas de gerbes, elle vint doucement, et, ayant découvert sa couverture du côté des pieds, elle se coucha là. | 7 ויאכל בעז וישת וייטב לבו ויבא לשכב בקצה הערמה ותבא בלט ותגל מרגלתיו ותשכב |
| 8 Tout à coup, vers minuit, Booz fut effrayé et se troubla voyant une femme couchée à ses pieds ; | 8 ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שכבת מרגלתיו |
| 9 et il lui dit : Qui es-tu ? Elle lui répondit : Je suis Ruth, votre servante ; étendez votre couverture sur votre servante, parce que vous êtes mon proche parent. | 9 ויאמר מי את ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על אמתך כי גאל אתה |
| 10 Booz lui dit : Ma fille, que le Seigneur te bénisse (tu es bénie du Seigneur) ; cette dernière bonté (miséricorde) que tu témoignes dépasse encore la première, parce que tu n'es pas allée chercher de jeunes gens, pauvres ou riches. | 10 ויאמר ברוכה את ליהוה בתי היטבת חסדך האחרון מן הראשון לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל ואם עשיר |
| 11 Ne crains donc point, je ferai (pour toi) tout ce que tu me diras ; car tout le peuple de cette ville sait que tu es une femme vertueuse. | 11 ועתה בתי אל תיראי כל אשר תאמרי אעשה לך כי יודע כל שער עמי כי אשת חיל את |
| 12 Pour moi, je ne désavoue pas que je sois ton parent ; mais il y en a un autre plus proche que moi. | 12 ועתה כי אמנם כי אם גאל אנכי וגם יש גאל קרוב ממני |
| 13 Repose-toi cette nuit ; et aussitôt que le matin sera venu, s'il veut te retenir par son droit de parenté, tout sera bien ; s'il ne le veut pas, je te jure par le Seigneur qu'indubitablement (le Seigneur vit !) je te prendrai. Dors là jusqu'au matin. | 13 ליני הלילה והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי יהוה שכבי עד הבקר |
| 14 Elle dormit donc à ses pieds jusqu'à ce que la nuit fût passée ; et elle se leva le matin, avant que les hommes se pussent entre-connaître. Booz lui dit encore : Prends bien garde que personne ne sache que tu es venue ici. | 14 ותשכב מרגלתו עד הבקר ותקם בטרום יכיר איש את רעהו ויאמר אל יודע כי באה האשה הגרן |
| 15 Et il ajouta : Etends le manteau que tu as sur toi, et tiens-le bien des deux mains. Ruth l'ayant étendu et le tenant, il lui mesura six boisseaux d'orge et les chargea sur elle. Elle rentra à la ville en les portant, | 15 ויאמר הבי המטפחת אשר עליך ואחזי בה ותאחז בה וימד שש שערים וישת עליה ויבא העיר |
| 16 et vint trouver sa belle-mère, qui lui dit : Ma fille, qu'as-tu fait ? Elle lui raconta tout ce que Booz avait fait pour elle, | 16 ותבוא אל חמותה ותאמר מי את בתי ותגד לה את כל אשר עשה לה האיש |
| 17 et elle lui dit : Voilà six boisseaux d'orge qu'il m'a donnés, en me disant : Je ne veux pas que tu retournes vers ta belle-mère les mains vides. | 17 ותאמר שש השערים האלה נתן לי כי אמר אל תבואי ריקם אל חמותך |
| 18 Noémi lui dit : Attends, ma fille, jusqu'à ce que nous voyons l'issue de cette affaire. Car c'est un homme à n'avoir aucun repos qu'il n'ait accompli tout ce qu'il a dit. | 18 ותאמר שבי בתי עד אשר תדעין איך יפל דבר כי לא ישקט האיש כי אם כלה הדבר היום |
