| 1 Après que le tumulte eut cessé, Paul convoqua les disciples ; et les ayant exhortés, il leur dit adieu, et partit pour aller en Macédoine. | 1 ואחרי אשר שקטה המהומה קרא פולוס לתלמידים ויברכם ויצא ללכת אל מקדוניא |
| 2 Après avoir parcouru ces contrées, et avoir exhorté les fidèles en de nombreux discours, il vint en Grèce. | 2 ויעבר במדינות ההן ויזהר אתם בדברים רבים ויבא אל ארץ יון |
| 3 Lorsqu'il y eut séjourné pendant trois mois, les Juifs lui tendirent des embûches au moment où il allait s'embarquer pour la Syrie, et il résolut de retourner par la Macédoine. | 3 וישב שם שלשה חדשים ויהי באמרו ללכת אל סוריא ויארבו לו היהודים ויגמר בלבו לשוב דרך מקדוניא |
| 4 Il fut accompagné par Sopater, fils de Pyrrhus, de Bérée, par Aristarque et Second, de Thessalonique, par Gaïus, de Derbe, par Timothée et par Tychique et Trophime, qui étaient d'Asie. | 4 וילכו אתו עד לאסיא סופטרוס הברואי ומן התסלוניקים ארסטרכוס וסקונדוס וגיוס הדרבי וטימותיוס ומן אסיא טוכיקוס וטרופימוס |
| 5 Ceux-ci, ayant pris les devants, nous attendirent à Troas. | 5 ואלה הלכו לפנינו ויוחילו לנו בטרואס |
| 6 Pour nous, après les jours des azymes, nous nous embarquâmes à Philippes, et nous vînmes auprès d'eux en cinq jours à Troas, où nous demeurâmes sept jours. | 6 ואנחנו יצאנו מן פילפי אחרי ימי חג המצות ומקץ חמשה ימים באנו באניה אליהם אל טרואס ונשב שם שבעת ימים |
| 7 Le premier jour de la semaine, comme nous étions réunis pour rompre le pain, Paul, qui devait partir le lendemain, s'entretenait avec les disciples, et il prolongea son discours jusqu'au milieu de la nuit. | 7 ויהי באחד בשבת כאשר נאספו התלמידים לבצע הלחם וידבר אתם פולוס כי אמר ללכת משם למחרת היום ויארך הדבר עד חצות הלילה |
| 8 Or il y avait beaucoup de lampes dans la chambre haute (le cénacle, note) où nous étions assemblés. | 8 ונרות רבים היו בעליה אשר נאספנו שם |
| 9 Et un jeune homme nommé Eutyque, assis sur la fenêtre, s'endormit d'un profond sommeil pendant le long discours de Paul ; entraîné par le sommeil, il tomba du troisième étage en bas, et fut relevé mort. | 9 ובחור אחד שמו אבטוכוס ישב בחלון וירדם בהאריך פולוס את אמרתו ותגבר עליו שנתו ויפל מהמדור השלישי למטה וישאהו מת |
| 10 Mais Paul, étant descendu auprès de lui, s'étendit sur lui, l'embrassa, et dit : Ne vous troublez point, car son âme est en lui. | 10 וירד פולוס ויגהר עליו ויחבקהו ויאמר אל תבהלו כי נשמתו בו |
| 11 Puis étant remonté, il rompit le pain et mangea, parla encore beaucoup jusqu'au point du jour, et partit ainsi. | 11 ואחר עלה ויבצע הלחם ויטעם וירב לשיח אתם עד אור הבקר ויצא ללכת לדרכו |
| 12 On ramena le jeune homme vivant, et ils ne furent pas médiocrement consolés. | 12 והם הביאו את הנער חי וינחמו עד מאד |
| 13 Pour nous, montant sur un vaisseau, nous fîmes voile vers Assos, où nous devions reprendre Paul ; car il l'avait ainsi réglé, devant lui-même faire la route à pied. | 13 ואנחנו קדמנו לרדת באניה ונעבר אסוסה למען נקח שם אתנו את פולוס כי כן צוה והוא חשב בלבו ללכת שמה ברגליו |
| 14 Lorsqu'il nous eut rejoints à Assos, nous le prîmes et vînmes à Mitylène. | 14 ויפגש אתנו באסוס ונקח אתו ונבא אל מיטוליני |
| 15 Faisant voile de là, nous arrivâmes le jour suivant vis-à-vis de Chio ; le lendemain nous abordâmes à Samos, et le jour suivant nous vînmes à Milet. | 15 ומשם יצאנו באניה ונפגע ממחרת אל מול כיוס וביום השלישי עברנו אל סמוס ונלן בטרוגוליון ולמחרתו באנו אל מיליטוס |
| 16 Car Paul avait résolu de passer Ephèse sans y aborder, pour ne pas se retarder en Asie ; il se hâtait afin de célébrer, s'il était possible, le jour de la Pentecôte à Jérusalem. | 16 כי פולוס אמר לעבר מעל פני אפסוס פן יצטרך להתמהמה באסיא כי אץ לבוא אם יוכל עד חג השבועות ירושלים |
| 17 Mais de Milet, envoyant à Ephèse, il convoqua les anciens de l'Eglise. | 17 וממיליטוס שלח אל אפסוס ויקרא את זקני הקהלה |
| 18 Lorsqu'ils furent venus auprès de lui, et qu'ils furent ensemble, il leur dit : Vous savez de quelle sorte je me suis conduit (j'ai été) en tout temps avec vous, depuis le premier jour où je suis entré en Asie, | 18 ויבאו אליו ויאמר להם אתם ידעתם איך הייתי עמכם בכל עת מן היום הראשון אשר דרכה רגלי באסיא |
| 19 servant le Seigneur avec toute humilité, dans les larmes et au milieu des épreuves qui me sont survenues par les embûches des Juifs ; | 19 אשר עבדתי את האדון בכל ענוה ובדמעות הרבה ובמסות המצאות אתי בנכלי היהודים |
| 20 comment je ne vous ai rien caché de ce qui était utile, ne manquant pas de vous l'annoncer, et de vous instruire en public et dans les maisons, | 20 איך לא כחדתי מכם כל דבר תועלת והגדתיו לכם ולמדתי אתכם ברבים ובכל בית ובית |
| 21 prêchant aux Juifs et aux gentils la pénitence envers Dieu, et la foi en notre Seigneur Jésus-Christ. | 21 ואעיד ליהודים וליונים את התשובה לאלהים ואת האמונה באדנינו ישוע המשיח |
| 22 Et maintenant voici que, lié par l'Esprit, je vais à Jérusalem, ignorant ce qui doit m'arriver ; | 22 ועתה הנני אסיר הרוח ללכת ירושלים ואינני יודע מה יקרני שם |
| 23 si ce n'est que, dans toutes les villes, l'Esprit-Saint me fait connaître que des liens et des tribulations m'attendent à Jérusalem. | 23 אפס כי רוח הקדש מעיד בכל עיר ועיר לאמר כי מוסרות וצרות נכונו לי |
| 24 Mais je ne crains rien de ces choses, et je n'estime pas ma vie plus précieuse que moi-même, pourvu que j'achève ma course et le ministère de la parole que j'ai reçu du Seigneur Jésus, pour rendre témoignage à l'Evangile de la grâce de Dieu. | 24 אבל לא אחוש לאחת מהנה וגם נפשי לא יקרה בעיני למען אשלים בשמחה את מרוצתי ואת השרות אשר קבלתי מאת האדון ישוע להעיד על בשורת חסד אליהם |
| 25 Et maintenant voici, je sais que vous ne verrez plus mon visage, vous tous parmi lesquels j'ai passé en prêchant le royaume de Dieu. | 25 ועתה הנה ידע אנכי כי אתם כלכם אשר התהלכתי בקרבכם הלוך והשמע את מלכות יהוה כי לא תוסיפו עוד ראות פני |
| 26 C'est pourquoi je vous atteste aujourd'hui que je suis pur du sang de (vous) tous. | 26 על כן מעיד אני בכם היום הזה כי נקי אנכי מדמי כלכם |
| 27 Car je n'ai rien négligé pour vous annoncer tout le conseil de Dieu. | 27 כי לא כחדתי מהגיד לכם את עצת האלהים כלה |
| 28 Prenez garde à vous-mêmes, et à tout le troupeau sur lequel l'Esprit-Saint vous a établis évêques, pour gouverner l'église de Dieu, qu'il a acquise par son sang. | 28 לכן שמרו את נפשותיכם ואת כל העדר אשר הקים אתכם רוח הקדש לפקידים בו לרעות את עדת האלהים אשר קנה לו בדם נפשו |
| 29 Je sais qu'après mon départ il entrera parmi vous des loups ravisseurs, qui n'épargneront point le troupeau ; | 29 כי ידע אני אשר אחרי צאתי יבואו בתוככם זאבים עזים אשר לא יחוסו על העדר |
| 30 et du milieu de vous-mêmes s'élèveront des hommes qui tiendront un langage pervers, pour attirer les disciples après eux. | 30 וגם מקרבכם יקומו אנשים דברי תהפכות להטות אחריהם את התלמידים |
| 31 C'est pourquoi veillez, vous souvenant que, durant trois ans, je n'ai pas cessé nuit et jour d'avertir avec larmes chacun de vous. | 31 על כן שקדו וזכרו כי שלש שנים יומם ולילה לא חדלתי לדבר על לב כל אחד מכם בדמעות |
| 32 Et maintenant je vous recommande à Dieu, et à la parole de sa grâce, à lui qui peut achever l'édifice, et donner un héritage avec tous ceux qui ont été sanctifiés. | 32 ועתה אחי אני מסר אתכם לאלהים ולדבר חסדו אשר לו היכלת לבנות אתכם ולתת לכם נחלה בקרב כל המקדשים |
| 33 Je n'ai convoité l'argent, l'or, et le vêtement de personne, comme | 33 לא חמדתי כסף איש או זהבו או לבושו |
| 34 vous le savez vous-mêmes ; car ces mains ont fourni ce qui nous était nécessaire, à moi et à ceux qui étaient avec moi. | 34 ואתם ידעתם כי ידי אלה עבדו בעד צרכי ובעד צרכי ההלכים אתי |
| 35 Je vous ai montré en tout qu'en travaillant ainsi, il faut soutenir les faibles, et se souvenir de la parole du Seigneur Jésus, qui a dit lui-même : Il y a plus de bonheur à donner qu'à recevoir. | 35 ובכל הראיתי אתכם כי כן עלינו לעמל ולתמך את החלשים ולזכר את דברי האדון ישוע כי הוא אמר טוב אשר תתן משתקח |
| 36 Quand il eut dit cela, il se mit à genoux, et pria avec eux tous. | 36 ואחרי דברו את הדברים האלה כרע על ברכיו ויתפלל עם כלם |
| 37 Tous fondirent en larmes, et se jetant au cou de Paul, ils le baisaient, | 37 ויבכו כלם בכי גדול ויפלו על צוארי פולוס וינשקו לו |
| 38 affligés surtout de ce qu'il avait dit qu'ils ne verraient plus son visage. Et ils le conduisirent jusqu'au vaisseau. | 38 וביותר התעצבו על הדבר אשר דבר כי לא יוסיפו עוד לראות פניו וילוהו אל האניה |
